האוניברסיטה, היועמ"ש והמס הנדרש - אשה עובדת - הבלוג של טלי חרותי-סובר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האוניברסיטה, היועמ"ש והמס הנדרש

במקום לפנות לייעוץ הרשויות בשאלות לא פתורות, בוחרת האוניברסיטה להוציא סכומים גבוהים על משרדי עורכי דין וראיית חשבון ואלה מגישים דו"חות המצדיקים את החלטותיה הפנימיות

תגובות
אוניברסיטת בר-אילן
תומר אפלבאום

מסתבר שלאוניברסיטת בר אילן יש שיטה מעניינת: כשהיא נתקלת בשאלה או סוגיה לא פתורה בתוך המוסד, היא לא תמיד עושה את הדבר המתבקש ופונה, בחינם, לרשות הרלוונטית. לא פעם מעדיפים בבר אילן לפנות לגורמים חיצוניים תמורת עשרות אלפי שקלים ולקבל מהם תמיכה בהחלטה הפנימית שהתקבלה.

קחו למשל את הטיפול בפרשיה מביכה שכללה זכייה תמוהה במרכז וקשר קרוב בין בכירים. לאחר המינוי הבעייתי, החלו להגיע להנהלה ולמשפחות המעורבים מיילים אנונימיים בעלי אופי סחטני. כמה הגיוני היה לפנות למשטרה, אלא שההנהלה בחרה לממן חוקר פרטי. אותו חוקר טען שהוא יודע מי שלח את המיילים אבל המליץ לא לפנות למשטרה כי הם פסקו מלהגיע. כך נוצר מצב בו 36 אלף שקל שולמו, השולח לא נענש והדו"ח בעניין נותר סודי. בהמשך אף נשכר שותף בכיר במשרד עורכי הדין גדעון פישר לבדוק את הפרשה על אף שהוא דוקטורנט ורכז קורס בבר אילן. עלותו של הדו"ח הזה היתה 30 אלף שקל. מיותר לציין כי הבכירים המעורבים ממשיכים לעבוד זה לצד זה.

כדאי גם לציין בנקודה זו  שהאוניברסיטה עשתה הרבה כדי למנוע את פרסום הנתונים ורק פניה במסגרת חוק חופש המידע  של עמותת הצלחה הובילה לחשיפתם, ובאיחור גדול. שקיפות זהלא הצד החזק של בר אילן.  

פנייה נוספת לגורמים חיצוניים התרחשה בפרשה הנוגעת לתשלום מס של היועץ המשפטי הוותיק של האוניברסיטה, עו"ד דרור פרנקל. ב-2002 החל פרנקל ללמוד בבר אילן לתואר שני במשפטים ואת שכר הלימוד שילם המוסד. פרנקל סיים את התואר רק ב-2010 ואז ביקש ואף קיבל חצי נקודת זיכוי במס על עלייתו בסולם ההשכלה. על אף שתשלום שכר הלימוד עבור עובד הוא על פניו הטבה המחויבת במס, פנה פרנקל להנהלה כשהוא מצויד בחוות דעת חיצונית לפיה אין לחייב אותו. כך נוצר מצב מוזר: היועץ המשפטי מגיש חוות דעת חיצונית בנושא הקשור לכיסו.

דניאל הרשקוביץ
תומר אפלבאום

כמה הגיוני היה לו בר אילן היתה פונה לרשות המסים ומבקשת את עצתה. אלא שבאוניברסיטה בחרו לקבל את חוות דעתו של פרנקל. באפריל 2015 הסתבר שמבקר הפנים של בר אילן חושב אחרת. בדו"ח שהגיש להנהלה נטען כי למרות פרק הזמן שחלף - יש לחייב את היועמ"ש במס. האם הפעם פנתה האוניברסיטה לרשות המסים שתכריע? לא. בשיטה המוכרת היא פנתה שוב לגורם חיצוני וביקשה את חוות דעת אחת ממשרד עורכי דין  ושנייה ממשרד רואי חשבון. שניהם טענו שלא צריך לשלם. יש לציין כי שווי המס עומד על כ-15 אלף שקל. לפי הערכות שתי הבדיקות החיצוניות עלו יחד פי שניים לפחות.

אוניברסיטת בר אילן מסרה בתגובה כי "לכל עובד קבוע באוניברסיטה מגיע פטור משכר לימוד על תוכניות לתואר אקדמי. כאשר החל פרנקל את לימודי התואר השני לא היתה כל חובת תשלום בגין זקיפת הטבה". אם כך, מדוע קבע מבקר הפנים שפרנקל דווקא כן צריך לשלם? לטענת האוניברסיטה, פרנקל "הפסיק את לימודיו וחזר אליהם ב-2009 ועם סיום לימודיו שילם את המס על החלק היחסי לו נדרש בהתאם לחוק". על השאלה מדוע אם כך קבע המבקר שפרנקל לא שילם ומדוע נדרשו שתי ועדות חיצוניות נוספות לדון בשאלה, בחרה האוניברסיטה שלא להגיב.

אגב, גם מבקר הפנים של אוניברסיטת בר אלין כבר אינו מכהן בתפקידו. בפברואר 2017 הודיע דניאל הרשקוביץ, נשיא האוניברסיטה דאז וכיום נציב שירות המדינה, כו המוסד החליט להעביר את ביקורת הפנים למיקור חוץ. בדבריו הסביר הרשקוביץ כי "אין חובה חוקית שהמבקר יהיה עובד אוניברסיטה" וכי גורם חיצוני "יכול להבטיח מקצועיות גדולה, יעילות ואף חסכון".

יצויין כי מדובר בצעד לא מקובל לשון המעטה. כמעט בכל האוניברסיטאות לא רק שקיים מבקר פנים שהוא עובד אוניברסיטה ומכיר היטב את הנפשות הפועלות, הרי שמדובר בגורם מרכזי הנדרש עבור ניהולו התקין של המוסד. מבר אילן נמסר: "האוניברסיטה משקיעה יותר מ-6,000 שעות (ביקורת) בשנה, מתוכן 4,000 שעות של משרד אלקלעי-מונרוב ושות'. האוניברסיטה סבורה שהמבקר, שהינו חיצוני לארגון, נהנה מעצמאות רבה, מחוסר תלות וכן מריחוק המאפשר יותר אובייקטיביות מכיוון שאינו תלוי כלכלית בארגון".

תגובת רשות המסים כללה חוזר מקצועי שפורסם ב-2005 בעקבות פסק דין בפרשה שנגעה לבנק יהב. "בבחינת הוצאות שכ"ל, הרשות בוחנת מה גוב:, טובת העובד או טובת המעסיק ובכך נבחנת גם בחינת 'שמירה על המצב הקיים' או מתן 'יתרון מתמיד'. לאור פס"ד בנק יהב, בהקניית לימודי תואר אקדמי אין ספק כי הלומד/העובד נהנה מיתרון מתמיד המשמש אותו גם מחוץ למקום עבודתו הנוכחי וברור שטובתו גוברת. לכן, ההוצאה בגין שכר הלימוד מהווה הכנסת עבודה בידיו וחייבת במס".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#