פערי השכר בין גברים לנשים הם "בלוף"? הנה הטעויות שלך גדי טאוב - אשה עובדת - הבלוג של טלי חרותי-סובר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פערי השכר בין גברים לנשים הם "בלוף"? הנה הטעויות שלך גדי טאוב

יום האישה הבינלאומי אפשר לחוקר והפובליציסט לשטוח בדף הפייסבוק שלו "עובדות" על שוק העבודה שכל קשר ביניהן למציאות מקרי בהחלט. זמן לפרק אותן את אחת

תגובות
"הגבר 'נוסע רחוק' כי אשתו לוקחת את הילדים ב-16:00"
צילום מסך

גדי טאוב ניצל בשבוע שעבר את יום האשה הבינלאומי כדי להפיץ בדף הפייסבוק שלו מידע שכל קשר בינו לבין המציאות הקיימת בשוק העבודה - מקרי בהחלט. את הפערים המגדריים מכנה טאוב "בלוף מעופף" ולכן כדאי להעמיד אותו על טעותו בכל הנוגע למה שהוא מכנה "עובדות".

הפוסט של גדי טאוב

1. "גברים פשוט עובדים הרבה יותר מנשים בממוצע" - טעות. גברים אמנם נמצאים במשרד יותר שעות אך זה לא אומר שהם "עובדים יותר". דוגמה טובה להמחשת העניין ניתן לקחת מהפרק הנהדר ב"רמזור" שבו אמיר (מירי) נשאר במשרד "שעות נוספות" כדי לא להגיע למקלחות של הילדים. לעומת זאת, שעון הנוכחות הוא האויב הגדול ביותר של האשה העובדת שמגדלת ילדים. לו היתה נבדקת התפוקה של גברים ונשים, פערי השכר היו מצטמצמים ואולי אפילו מתהפכים.

2. "גברים עובדים במקומות שדורשים נסיעה ארוכה יותר ומשמרות ארוכות יותר" - טענה נכונה על פניה, אלא שהבחירה החופשית לכאורה שטאוב מייחס לגברים ולנשים לא מתיישבת המציאות. לא כל הנשים מעדיפות לעבוד ליד הבית אלא האמהות שביניהן. מאותה סיבה יותר מ-30% מהאמהות עובדות במשרות חלקיות לעומת 13% מהגברים. האם כולן "בוחרות"? ממש לא. הגבר יכול "לנסוע רחוק" או לעשות "משמרות ארוכות" כי אשתו יוצאת ב-16:00 לקחת את הילדים.

סרטון של מכון ון ליר על הפערים המגדריים בישראל

3. "כל עוד יהיו אנשים שימשיכו להאמין שפערי השכר הם תולדה של מזימת הפלייה מסתורית ומתוחכמת נגד נשים, הפערים יישארו במקומם" - איזו תפישה שטחית. אף אחת מהנשים לא חושבת שמעסיק קם בבוקר ואומר לעצמו: "היום אני אפלה אשה". ההפלייה נוצרת בגלל מבנה חברתי עקום ומחוסר הבנת המחסומים השונים שעומדים בפני נשים וגברים.

טאוב שכח למשל את העובדה שנשים נאמנות יותר למקומות עבודה (ותק נשים בשירות המדינה הרבה יותר גבוה מזה של גברים) והרי אדם משדרג את שכרו בכל פעם שהוא עובר מקום עבודה. יתרה מכך, מחקרים מצביעים על קושי אינהרנטי של נשים בניהול משא ומתן על שכר, אחרי שנים בהם חונכו שלא חינני לדבר על כסף. הקושי הזה מנוצל על ידי מעסיקים "נאורים" שנותנים לאשה "בדיוק מה שביקשה", גם אם זה נמוך יחסית לבקשתו של קולגה שהוא גבר. כך מתחילים פערי השכר. כשאותו עובד יעבור לתפקיד חדש הוא גם יתחיל במקום גבוה יותר, בעוד שהעובדת תסתמך על מה שקיבלה בעבר. כך יילך הפער ויגדל.

4. "תרומתו העיקרית של המיתוס בכך שהוא מאפשר גל נוסף של כתבות וכותבים המלינים על פערים. הם אלו שמהווים את התורמים העיקריים להתקבעות הטענה בדבר פערי שכר" - התורמים לפערי השכר הם אתה, מר טאוב, וחבריך. אתם מפיצים עובדות אלטרנטיביות במסווה של "נתונים".

סרטון משרד החינוך על פערים מגדריים

5. "ביום שיותר נשים יחלקו עם בן זוג בעבודה ובטיפול בילדים - תהליך חברתי שממילא מתרחש - גם השכר ישתווה" - הללויה, כמעט. התהליך החברתי שטאוב מכריז עליו התחיל אמנם, אבל הורות שוויונית היא עדיין חלום רחוק. קחו נתון: על אף שחוק חופשת לידה לגברים חגג שני עשורים, רק כ-500 גברים בשנה מנצלים אותו, אפילו חלקית, לעומת כ-180 אלף נשים. חופשת הורות לגברים בשוודיה למשל מנוצלת כמעט במלואה.

טאוב גם מציע פתרון: "פשוט הציעו לבעלי האמונה דרך מחשבה חדשה לשקול". אוקי, שקלתי זאת אפילו בתשומת לב, ניסיתי להיות חיובית ולהזכיר לעצמי ש"חשיבה בוראת מציאות". זה לא עובד, הפערים עדיין שם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#