מתי לאפשר לילדים עצמאות ומתי לחכות? - תיהנו מהילדים - הבלוג של טלי פלג - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתי לאפשר לילדים עצמאות ומתי לחכות?

כולנו רוצים שהילדים שלנו יהיו עצמאים, כל עוד הם מקבלים אחריות. מטאפורת הרמזור עשויה להסביר את התהליך

תגובות
רמזור

שלושת סגנונות ההורות הנפוצים ביותר הם הסגנון האוטוקרטי, הסגנון הוותרני והסגנון הדמוקרטי. הורים רבים שמבינים את המחיר שהם משלמים בסגנון אוטוקרטי, מגיעים לסדנאות הורים על פי גישת אדלר ומנסים לעשות שינוי ולאמץ עקרונות דמוקרטיים. לעתים הם הולכים לאיבוד בדרך לדמוקרטיה, ועוצרים בסגנון הוותרני, עניין המוביל אותם מן הפח אל הפחת. דוגמה טובה ושכיחה היא הקושי העצום בהגבלת זמן מסך. ברוב הבתים מתחילים בגיל צעיר בהסכם אוטוקרטי בסגנון "אנחנו החלטתי", ומסיימים באנרכיה שבה הילד צופה שעות ארוכות במסכים. אז איך עושים את זה? איך מצליחים ליישם סגנון הורות דמוקרטי? מטאפורת הרמזור יכולה לעזור.

מהי מטאפורת הרמזור? לרמזור שלושה צבעים: אדום, צהוב וירוק. כל צבע מסמל שלב בחוק. במקום לתלות בבית בריסטול עם רשימת חוקים, אני מציעה להסתכל על החוקים כרשימת מיומנויות שהילד צריך לרכוש כחלק מההכנה לחיים. אדום מייצג שלב שבו ההורה אחראי ומחליט, צהוב מייצג שלב ביניים שבו ההורה והילד מחליטים ביחד, וירוק הוא השלב שבו הילד מחליט, והאחריות עוברת אליו. כל מיומנות או חוק מתחילה בצבע אדום, עוברת דרך הצהוב ומבשילה לכדי הצבע הירוק. המטרה היא שאחרי 18 שנה, כל המיומנויות ימצאו בירוק. במציאות של היום, לא תמיד מסתיים גיל ההתבגרות בגיל 18 אלא בפיגור של חמש עד עשר שנים, ורק אז מבשיל הילד לכדי קבלת אחריות על חייו. 

תינוקת מנסה להתלבש

דוגמאות לחוקים/מיומנויות ע"פ פורמט הרמזור: כשהילד נולד, כל המיומנויות נמצאות באור אדום, כלומר הוא תלוי בנו בכל מאת האחוזים. כך לדוגמה, הוא לא מסוגל להחזיק את הראש לבד, ושלושה חודשים חולפים עד שהצבע מתחלף מאדום לירוק בעניין זה. אותו מהלך יחול לגבי כל המיומנויות. ילד בן שנתיים יכול לבחור את הבגדים שלו ולהתלבש לבד. בהתחלה האחריות היא שלנו - אדום - אבל בסביבות גיל שנתיים נלמד אותו להתלבש לבד ונהיה יחד בצהוב. אחרי כמה שבועות או חודשים, הילד יבצע את המיומנות לבד. או אז נדע שהגענו לירוק. 

מה תפקיד הרמזור הצהוב וכמה זמן נישאר שם? הרמזור הצהוב היא משימה ההורית הכוללת עידוד, אופטימיות, אימון, שיחה, פתרון בעיות ושימוש בתוצאות טבעיות. זהו השלב שבו ההורה מפשיל שרוולים ומאמן את הילד במיומנות החדשה. כפי שלא נעלה על דעתנו לקבל עובד חדש ללא שלושה חודשי "הכשרה", אנחנו צריכים להבין שהמשימה ההורית היא ללוות ולהדריך את הילד בסבלנות ובעידוד עד שהמיומנות הבשילה. זמן השהייה ברמזור הצהוב תלוי בגיל ובבגרות הילד. יש לנו תשע שנים לאמן ילד לחצות כביש בבטחה. זה לא אומר שבגיל תשע נשחרר אוטומטית ונחליט שהילד כשיר לביצוע המשימה.
אמא לילד בן שבע סיפרה לי שלבנה יש הפרעת קשב קשה, ולכן היא מורחת עבורו את משחת השיניים על המברשת. אלא שלילד יש בעיית קשב ולא בעייה מוטורית. אולי לילד ללא בעיית קשב ייקח יומיים ללמוד איך שמים משחה על מברשת שיניים, ולבן שלה ייקח שבועיים, אבל זו בהחלט לא סיבה לעשות עבורו פעולות פשוטות על בסיס יומי.
ברור שיש להתאמן על מיומנויות בזמן רגוע ולא בשעת ה"ש'". כך, נלמד את הילד איך לגרוב גרביים ולרכוס את המעיל אחר הצהריים, ולא בשעת בוקר לחוצה, שתביא לתחושת כישלון אצל שני הצדדים.

ילד עם הגב למצלמה רואה טלוויזיה

האם כל מיומנות יכולה להיכנס לפורמט הרמזור? בהחלט. גם נושא מורכב כמו מריבות בין אחים או הכנת שיעורי בית יכולים להיות מוסברים על ידי פורמט הרמזור: בהתחלה האחריות על מריבות בין האחים היא אצל ההורה (אדום), אחרי כמה חודשים שהוא משוחח עם הילדים בזמן רגוע, מחדד את הגבולות ומעודד אותם כשהם משחקים יפה אחד עם השני (צהוב). אז הוא יכול לשחרר ולהתעלם מהמריבות בזמן אמת (ירוק). בלי המעבר בין שלושת השלבים אנחנו עלולים "ליפול" להזנחה בו אחד הילדים מקלל ומרביץ, ואילו אנחנו "סומכים" עליהם שיסתדרו ומתעלמים.
אותו הדבר לגבי שיעורי בית. בכיתה א' ההורה אחראי על הכנת שיעורי הבית (אדום). אחרי כמה שבועות של שלב "צהוב" הכולל עבודה מול יומן, סידור המערכת והקראת ההנחיות, נוכל לצלוח לשלב הירוק בו הילד מיומן ואחראי על המשימה.

ילד מצחצח שיניים
דיגיטל

מהם המוקשים בפורמט הרמזור? לפעמים ההורים נמצאים יותר מדי בשלב האדום ועליהם ללמוד לשחרר. לפעמים ההורים תקועים בשלב הצהוב, כי הם חרדתיים או פסימיים. כך לדוגמה, הורה שהכרתי סיפר לי שקיים אימון שינה לילד, והצליח לעבור בהדרגה משלב שבו הוא שוכב ומלטף את הילד, לשלב שהוא יושב על כסא ליד המיטה, ואז לשלב יותר מתקדם שהוא נמצא במסדרון. כבר שנה שהוא יושב במסדרון בלילות, כך סיפר לי, ומחכה לילד שיירדם. כלומר במקום להישאר שלושה ימים בשלב ביניים במסדרון, תקוע ההורה בשלב הצהוב במשך שנה, ומספר לעצמו שמצבו לא כל כך נורא, "כי יש התקדמות".
בעיה נוספת היא שלפעמים, בעקבות עייפות ושחיקה, אנחנו ממהרים אל עבר הירוק. כלומר הילד לא באמת מבצע את המשימה באחריות, אבל אנחנו עייפים ורוצים שקט, אז אנחנו משחררים. חשוב לזכור שמיומנות בירוק היא עצמאות שמלווה באחריות.

פורמט הרמזור עוזר להורים לכעוס פחות, להבין את תפקידם המשמעותי בהדרכת הילד והכנתו לחיים, ומעביר את החשיבה מהסתכלות על רשימת חוקים נוקשים למיומנויות הכרחיות. בפוסט הבא אפרט כיצד יוצרים ביחד גבולות - מתי אפשר לשחרר ומתי לא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#