"נעים ולא-נעים" - השיטה שבזכותה תקבלו מהילדים תשובה טובה יותר מ"כיף" - תיהנו מהילדים - הבלוג של טלי פלג - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"נעים ולא-נעים" - השיטה שבזכותה תקבלו מהילדים תשובה טובה יותר מ"כיף"

"כיף" או "ממש כיף" - אלה התשובות שאנחנו זוכים להן בתגובה לשאלה "אז איך היה היום?". כדי לשמוע יותר פרטים, יש לשנות את נוסח השאלה ולגשת אל העניין באופן אחר

תגובות
מפשחה של הורים ושני ילדים אוכלים יחד ליד השולחן

אז מה היה לך נעים ולא-נעים היום? זו השאלה שבזכותה נקבל את "הסחורה" שאנחנו מצפים לה כל כך. אני ממליצה לשבת בזמן הארוחה ולקיים סבב משפחתי שכל אחד מספר בתורו על דבר אחד שהיה נעים היום ודבר אחד שלא היה נעים. עדיף לקיים את הסבב כשכל המשפחה נוכחת, אבל אל תוותרו עליו גם אם בן/בת הזוג מגיעים הביתה בשעה מאוחרת ועל כן לא נוכחים.

למה שיתוף הוא כל כך חשוב? שיתוף הוא אינדיקציה לקירבה. ככל שאדם יותר קרוב אלינו, השיתוף איתו יהיה יותר גדול. ילד שמשתף את הוריו יגדל להיות מתבגר שקל יותר לדבר איתו ומבוגר שמרגיש נוח לשתף - דבר שיעזור לו ביחסים בין-אישיים ובזוגיות. שיתוף הוא שריר פסיכולוגי שכדאי לחזק ולתרגל. הוא יוצר אווירה משפחתית הכוללת פתיחות, אותנטיות ואופטימיות, והילדים לומדים ומפנימים שאפשר לדבר איתנו על הכל, ושאנחנו שם בשבילם.

ילד עם ילקוט על גבו

במה משתף ההורה? דברים הקשורים לעולם התוכן שלו: "היה לי נעים להגיש את הפרויקט שעבדתי עליו הרבה זמן והיה לי לא נעים כי כאבה לי הבטן בצהריים"; "היה נעים לחתום חוזה עם קליינט חדש אבל היה לי לא נעים כי היה עומס גדול של מיילים"; "היה נעים  לדבר עם חברה בעבודה ולא היה לי נעים להיתקע בפקק שעה ארוכה"; "היה לי לא נעים כשקליינט צעק עליי והיה לי נעים שהבוסית סיפרה לי שאנחנו עומדים ביעדים".

במה משתף הילד? כשהילדים קטנים סבב "נעים לא-נעים" יכול להיות משעשע, כי בהתחלה הם נוהגים לחזור על הדוגמאות שלנו ואומרים: "היה לי לא נעים שיש לי עומס במיילים" או לספר על דברים מדמיונם הקודח ("היה לי לא נעים שיהלי הרביץ לי", כשאין בגן ילד בשם יהלי). כמובן אין צורך לתקן אותם, המטרה היא להתאמן בשיתוף. גם כשהם משתפים, הדברים עשויים לחזור על עצמם בהתחלה שוב ושוב: היה לי נעים שבוטל שיעור היסטוריה והיה לי לא נעים שבהפסקה לא היה לכיתה שלי את המגרש הגדול". למחרת השיתוף דומה: "היה לי לא נעים שהיה היסטוריה והיה לי נעים שבהפסקה המגרש הגדול היה שלנו". אל דאגה, האינפורמציה שאנחנו מחכים לה תגיע בוודאות בהמשך, כי סבב "נעים לא-נעים" סולל ערוץ תקשורת במשפחה. התאזרו בסבלנות, ובהמשך תוכלו לשמוע גם "היה לי לא נעים שהצעתי חברות לרומי והיא לא הסכימה" או "היה לי נעים שציירתי ציור של כל המשפחה".

האם לחנך או לפתור בעיות בזמן הסבב? לא מומלץ. כשהילד משתף בחוויה לא נעימה או קשה, כדאי בשלב הסבב רק להכיל את מה שנאמר ולהגיב באמפתיה: "נשמע שהיה לך מביך", או "בטח נלחצת" או "זה באמת מעליב". מכבד ואפקטיבי לחזור אל הילד באופן פרטי אחרי כמה שעות - ואחרי ש"החזרנו" לעצמנו את הדופק שעלה מרוב כעס או דאגה - ולנסות לעזור לו ולתמוך בו.
מטרת הסבב "נעים לא נעים" היא שיתוף ולא פתרון בעיות או חינוך, ולעתים מדובר באתגר לא פשוט. באחת הפעמים הבן שלי שיתף שהיה לו לא נעים כשהוא פטפט בשיעור פיזיקה והמורה הוציא אותו מהכיתה. היה לי קשה במיוחד לעצור את ההטפה שלי, כי המורה היה תלמיד שלי בסדנת הורים והתפדחתי. גם במקרים כשהילד משתף שמישהו הציק לו, כדאי לא להשתלט ולנהל את הארוע, כי זה מקטין את הסיכוי שבפעם הבא הוא יספר לנו על מקרה בריונות, וחבל.

משפחה אוכלת יחד

במה כדאי לשתף ובמה לא? חשוב שהשיתוף יתאים לגיל ולבשלות הילד. לא מומלץ לשתף את הילדים בלחץ כלכלי ("לא נעים לי שאין לנו מספיק כסף לקנות מכונית חדשה"), בעיות בזוגיות ("לא היה לי נעים שאבא עצבן אותי היום") או בעיות קשות בעבודה ("לא נעים לי כי אני חושש מפני פיטורים"). השתדלו לדבוק באמת, אבל למצוא את הבעיות המתאימות לבשלות הרגשית והקוגנטיבית של הילד. כשהתנדבתי בכלא פגשתי אסיר שרצה לשתף את בנו שהוא בכלא, אבל זה לא היה מומלץ, כי אישתו לא הסכימה ולא היתה תמיכה. כלל הברזל הוא שטובת הילד קודמת לרצון של ההורה בשיתוף. לפעמים היחסים עם הילד קרובים מאד ואנחנו משתפים במידע ומרגישים הקלה וקירבה אך הילד הוא זה שמשלם מחיר, כי השיתוף מכביד עליו ויוצר דאגה ועומס מיותרים.

השתדלו לא לעשות מניפולציה על הילד: בסבב "נעים לא-נעים" אני מזמינה את הילד לבקר בחיים שלי בתקווה שהוא יזמין אותי לבקר בחיים שלו. חשוב לא לעשות מניפולציה על הילד ולומר: "היה לי נעים שאכלת ירקות והיה לי לא נעים שבכית בגן". כך תזכו גם לשיתופים ממנו בסגנון "היה לי נעים שקנית לי משחק חדש והיה לי לא נעים שצעקת עליי", וזו לא מטרת הסבב.

מתי מומלץ לקיים את הסבב? אני ממליצה לקיים את הסבב סביב ארוחת צהריים או ערב עם כל מי שנמצא בבית. ניתן לעשות את הסבב כשחוזרים מהמסגרות או מהחוגים ברגל או ברכב או עם כל ילד בנפרד לפני השינה. אם אחד ההורים מגיע מאוד מאוחר הוא יכול לקיים את סבב "נעים לא נעים" בטלפון. ניתן גם להרחיב את המעגל ואם אתם גרים רחוק מהמשפחה לקיים סבב "נעים לא נעים" עם סבא וסבתא דרך סקייפ או בטלפון. זה נותן "בשר" לשיחה סתמית, הנכדים משתפים והסבים מתמוגגים.

ילדים בשיעור  מוזיקה בגן

ילדה בת שנה וחצי שבקושי מדברת צפתה במשפחה ושמה לב שבכל ערב כשאבא בא הביתה, כולם מתכנסים סביב שולחן האוכל ועושים סבב של "נעים לא-נעים". היא לא הבינה בדיוק מה קורה אבל שמעה שיח משפחתי מהנה. בכל פעם שאבא היה מתיישב לרגע על כסא המטבח היא היתה רצה אליו ואומרת: "עם לא-עם" והוא היה מסביר לה שעושים את זה רק פעם ביום, בארוחת ערב. מרגש לשמוע איך גם בגיל שנה וחצי הילד סופג את האווירה המשפחתית ונהנה ממנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#