איך מפסיקים להיאבק בילדים ועוברים לשיתוף פעולה?

הילד מסרב לאכול ואנחנו מפתים באמצעות קינוח; הילדה הולכת לישון וחוזרת כל שתי דקות ל"טיול" בעוד אנחנו מאיימים עליה בעונשים. איך מפסיקים את מאבקי הכוח וממשיכים לעבר עתיד טוב יותר המכבד אתכם ואת הילד?

טלי פלג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלי פלג
המסר הוא שיש אנשים גדולים, חזקים ושולטים ויש אנשים קטנים, חלשים וחסרי אונים והילד מבחינתו לעתים בוחר להיות החזק ומחפש דרכים להכניע את ההורה
הילד אומר לעצמו בתת מודע שהוא ירגיש שייך ובעל ערך רק כשהוא הבוס, כשאף אחד לא יכול להחליט עליו או לשלוט בו וכשההורה עושה מה שהילד אומר
חשוב לי לפתח אצל הילד מוטיבציה פנימית וכשהוא רעב הוא יאכל ולא מוטיבציה חיצונית שהוא אוכל, כי הוא מרצה אותי או מפחד מעימות או רוצה את הקינוח
הרחבת תנאי תהיה לדחות את שעת השינה משעה 20:00 לשעה 20:30 או לאפשר זמן לקריאת ספרים במיטה עם אור בחדר והילד יירדם כשהם עייף
טלי פלג

טלי פלג | תיהנו מהילדים

אני טלי פלג, נשואה +2. "הרומן" שלי עם גישת אדלר התחיל לפני 15 שנה. התמודדנו עם בעיות שינה קשות שנפתרו אחרי הרצאה אחת של שעתיים. משם עברנו לבעיית "יללות" של אחד הילדים, שהטריפה אותנו, וגם אותה צלחנו. למדתי שבמקום לסבול במשך חודשים או שנים, צריך לפתור את הבעיה.

אני מאמינה שדמוקרטיה היא שלטון החוק ולא שלטון הילד. שחשוב לפתח אצל הילד מיומנויות תקשורת, חשיבה וקבלת החלטות, ולזה מגיעים באמצעות פורמט מכבד של פתרון בעיות עם הילד. גרתי בארצות הברית, למדתי הנחיית קבוצות בארגון PEP ובארגון Positive Discipline, ובארץ למדתי ב"מכון אדלר". אני שולחת כבר 10 שנים טיפ שבועי ל-10,000 הורים בכל העולם, הנחתי 130 סדנאות הורים לצעירים ולמתבגרים בארצות הברית ובארץ, אני מדריכה באופן פרטני, התנדבתי בהדרכת אסירים בכלא ואני מרצה בארגונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ