אבא, אתה מסריח! מה עושים עם ילד שרוצה לפגוע - תיהנו מהילדים - הבלוג של טלי פלג - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבא, אתה מסריח! מה עושים עם ילד שרוצה לפגוע

פגיעה של הילד בהורים נובעת מתחושת פגיעה ורצון "להחזיר" להורה באמצעות נקמה. התנהגות כזו מעידה שיש מקום לשיקום דחוף של היחסים

תגובות

רודולף דרייקורס קטלג את ההתנהגויות המפריעות של הילדים כארבע מטרות מוטעות בדרך להשגת תחושת שייכות של הילד למשפחה. המטרות האלה הן:


1. העסקת יתר.

2. מאבקי כוח.

3. נקמה.

4. הימנעות.

המטרה המוטעית השלישית של הילד היא כאמור נקמה: הילד מרגיש פגוע ולכן רוצה לפגוע בחזרה בהוריו, באופן פיזי או רגשי. הילד חווה רצף של חוויות מייאשות, הכוללות איומים, עונשים, התניות, חוסר כבוד ומאבקי כוח המסלימים לכיוון של נקמה.

מהי התנהגות נקמנית בגילים השונים? הורים רבים מדווחים שהם הורים "מוכים". הפעוט שלהם מכה אותם. מדובר בתופעה שכיחה אך מפתיעה, כי רובנו גדלנו בסגנון הורות אוטוקרטי ולא העלינו על דעתנו להרביץ להורה. התנהגויות נקמניות כוללות ילד בן שנה וחצי המרביץ להורה כשהוא כועס ופגוע, ילד בן שלוש האומר "אבא אתה מסריח" או "אמא את חוצפנה", ילדים בגיל בית הספר עלולים להתחצף, לגנוב ולשקר, ואילו המתבגרים "מנגנים" על נקודות התורפה של ההורה בהתנהגויות, כמו אי שמירה על היגיינה אישית, הידרדרות בלימודים, בריונות, התקשרות למתבגרים "סוערים", בריחה מהבית ואפילו הפרעות אכילה או פגיעה עצמית. כל אלה הן דרכים לא מודעות לפגוע בהורה ולנקום בו.

איך עוצרים התנהגות נקמנית? בזמן המתיחות או המריבה מומלץ להתרחק מהילד, עד שניתן יהיה להירגע ולהבין שהתנהגות מסוג זה היא נורה אדומה המסמנת לנו לשקם את היחסים. ההורה הוא "אמבולנס" שתפקידו להציל את המצב ולעצור את מעגל השדים הנקמני. כשפעוט מרביץ להורה, חשוב לשים גבול פיזי ואחר כך להתרחק מהילד, כלומר להחזיק את ידו של הפעוט בצורה נחושה ולומר: "אני לא מרשה לך להרביץ לי ואני הולך עכשיו לשתות מים". בכך ההורה שם גבול על עצמו ומוציא את עצמו מהסיטואציה. מומלץ להימנע ממשפט מאשים המתרכז בילד: "אל מי אתה חושב שאתה מדבר?"; "אתה לא תרביץ לאמא", "אתה העלבת אותי". לא מומלץ להעניש את הילד ולשלוח אותו להירגע בחדרו, כי אז ממשיך את מעגל הנקמה שבו הוא שב ופוגע בילד. כשההורה אומר שהוא לא מסכים שאף אחד ירביץ לו, וכשהוא מתרחק כשלא מכבדים אותו - הוא נותן דוגמה אישית טובה. כך, כשהילד יקבל מכות מחבר הוא יאמר לעצמו, "אני לא מוכן שירביצו לי או יעליבו אותי, ואני בוחר להתרחק מהילד הזה".

כשילד בגיל ארבע משתולל בבית ומחריב את הסלון מומלץ לתת לו חיבוק חזק, כשהגב שלו פונה לחזה של ההורה, כדי שלא יבעט בהורה או ירביץ לו, ולומר, "אני רואה שקשה לך ואני אחבק אותך עד שתירגע"; או, "אני מבין שאתה כועס ואני אוהב אותך ושומר עליך ועל הבית". חיבוק כזה יכול להימשך אפילו עשר דקות והוא שם גבול להתנהגות הפרועה של הילד ומעביר מסר שההורה לא יאפשר אותה.

כשילד מתחצף להורה, מומלץ לומר "אני סיימתי את השיחה"; "בוא נדבר עוד עשר דקות"; "אני רואה לאן השיחה הזו הולכת ובוחר לסיים אותה כרגע"; או "האנרגיה הזו לא מתאימה, בוא נמשיך אחר כך". החלק החשוב הוא להתרחק מהילד ולצאת מהחדר. הורה ששומע חוצפה בדרך כלל יוצא מכליו ומשתמש באיומים, בעונשים ובתקשורת לא מכבדת, ולכן חשוב מיד לסיים את השיחה, להתרחק ולהמשיך בזמן רגוע.

מה כולל שיקום היחסים? שיקום היחסים כולל Special Time, עידוד לעצמאות, מגע אוהב, משפטי עידוד, שיתוף,  פתרון בעיותוהתייעצות בו. בהתנהגות נקמנית הילד לא מרגיש אהוב והוא צמא לעידוד, אך ההורה הפגוע לעתים מתקשה ואומר שהמצב מאתגר ואין באמת על מה לעודד. כדי "להתאהב"  מחדש בילד כדאי לשאול את עצמנו ואת הסובבים אותנו: "מה אנחנו אוהבים בילד?" להכין רשימה הכוללת עשר חוזקות, ולהקפיד לעיין בה בתכיפות. אמא תיזכר שהוא דבק במטרה, אבא יוסיף שהוא נבון, סבתא תזכיר שהוא משפחתי ומסור, והדודה תוסיף לרשימה שהוא נדיב ואכפתי. הרשימה תחזיר להורה את האופטימיות, תראה את "התמונה הגדולה" ותעזור לצאת ממעגל הנקמה.

הורים ויכוח ילדה

בנוסף, כדאי לשבת עם הילד בזמן רגוע ולשאול אותו מה הוא רוצה לשנות ביחסים או בבית, לרשום את כל הנושאים שמפריעים לו ולראות אם לפחות בחלק מהדברים אפשר לבוא לקראתו. לפעמים צעד אחד לקראת הילד, לאו דווקא צעד חומרי, מכניס חמלה ליחסים ומהווה פתח להתחלה חדשה.

Special time, זמן אישי של הורה וילד ללא האחים, מעביר מסר שהוא אהוב וחשוב. בנוסף, מגע פיזי הכולל חיבוק ונשיקה מזכיר לילד ולהורה את השנים הטובות כשהתמוגגנו ממנו ותיעדנו כל צעד שעשה. גם אם בשלב ראשון ההרגשה היא שהחיבוק מאולץ, חשוב להמשיך במגע, כי עם הזמן התחושה תשתפר והקשר עם הילד יתחזק. בנוסף, תרומה מפתחת אצל הילד אינטרס חברתי וגורמות לו להרגיש משמעותי בדרך חיובית, ובכך מחלישות את האסטרטגיה המוטעית שגורמת לו להרגיש משמעותי על ידי התנהגות נקמנית. עודדו את הילד לעזור בבית: הכינו ביחד ארוחת ערב או השמיעו מוזיקה ונקו ביחד את החדר. פיתוח אינטרס חברתי במעגל הרחב יהיה להתנדב ביחד לארגון או לעמותה. כשלילד יהיה עניין בעניינו של האחר הוא יהיה מרוכז בעשייה ובעזרה ופחות יסבול ויהיה מרוכז בכאב האישי שלו.

חשוב להיות סבלניים לתהליך שיקום היחסים, כי הוא יכול להימשך כמה חודשים, להבין מה החלק שלנו בבעיה ולהפסיק עם הכוחניות, העונשים וחוסר הכבוד אל הילד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#