גם הבוקר רבתם עם הילדים כדי שיתארגנו בזמן? כך תמנעו את הסיוט - תיהנו מהילדים - הבלוג של טלי פלג - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם הבוקר רבתם עם הילדים כדי שיתארגנו בזמן? כך תמנעו את הסיוט

התארגנות בוקר היא אחד הזמנים הלחוצים במשפחה. ההורים מעוניינים לתקתק את המשימות ולצאת בזמן, ואילו הילדים רק קמו והם מעדיפים לשחק, לצפות בטלוויזיה או לפתוח תיבות בקלאש רויאל

תגובות

האם אתה הורה הליקופטר או מפקד בצבא? במהלך הבוקר, רוב ההורים הם בסגנון הורה "הליקופטר" שמרחף סביב הילדים, עושה רוח ורעש ושואל: "צחצחת שיניים?" "לקחת את החלילית?" "סידרת את התיק?". רבים מההורים הם יותר בסגנון מפקד בצבא, ש"יורה" פקודות והנחיות בצרורות. ההתנהלות הזו מתישה ובהרבה מקרים כוללת צעקות, כעס, בכי ואיחורים.

מי אחראי על שגרת הבוקר? האחריות על שגרת הבוקר כמוה ככדור שרק אחד יכול לאחוז בו – ההורה או הילד. מטבע הדברים בהתחלה ההורה מחזיק בכדור האחריות, אבל המטרה היא למסור את הכדור אל הילד ולהעביר אליו את האחריות על התארגנות הבוקר. תהליך מסירת האחריות כולל אימון, עידוד, פתרון בעיות, שיתוף ותוצאות טבעיות.

איך מעבירים את האחריות אל הילד? השלב הראשון הוא לשבת ביחד ולהכין תרשים עם כל משימות הבוקר. אפשר להכין ביחד במחשב ולהדפיס או לצייר או לכתוב את כל שלבי ההתארגנות. הילד יתלה את התרשים בחדרו, והתרשים יחליף את נוכחות ההורה ואת הנחיותיו המתישות. במקום שההורה ינהל את הבוקר ויאמר לילד, "עכשיו תצחצח שיניים" או "עכשיו תתלבש", התרשים שהם הכינו ביחד ינהל את הבוקר. בשבועיים הראשונים ההורה יאמן את הילד להשתמש בתרשים ורק ישאל: "מה נשאר לך לעשות?" או "איזה מהשלבים בא לך לעשות עכשיו?"

השלב השני בהעברת האחריות הוא עידוד לעצמאות. ילד בן שנתיים יכול להתלבש לבד. האימון דורש כמה שבועות או חודשים, והמטרה היא שהילד יקום בבוקר, יפתח את הארון, יבחר בגדים לבד ויתלבש לבד. האימון לעצמאות לא יתבצע בבוקר, כי אנחנו לחוצים וצריכים לתקתק את העניינים. מומלץ לשבת אחר הצהריים או בסוף השבוע וללמד את הילד כל פעם שלב אחד. ניקח שבוע ללמד אותו ללבוש חולצה לבד, ונתאמן ביחד על המיומנות הנרכשת החדשה, גם אם זה לוקח חודש. אחר כך נעבור ללמוד ללבוש מכנסיים לבד ואחר כך גרביים ונעליים והכל תוך כדי עידוד ובסבלנות.

שגרת בוקר במשפחה

חשוב לאפשר לילד הצלחה בתהליך, ולכן כדאי לסדר את כל הבגדים שלו במגירה התחתונה, כדי לאפשר גישה נוחה. כדאי לא להעמיס את המגירה בבגדים, כדי שיהיה לו קל לקבל החלטה. סדרו במגירה חמישה זוגות מכנסיים ושבע חולצות או כמה שמלות, וכדי למנוע עימותים מיותרים דאגו שכל מה שאתם לא מרשים שהוא ילבש או ינעל לא יהיה במגירה או בארון. אפשרו לילדים לבחור את הבגדים גם אם שילוב הצבעים לא מושלם בעיניכם, ועודדו אותם לבחור את הבגדים בלילה, כדי שבבוקר יהיה קל יותר. במשך שנים הבנים שלי היו עומדים מול הארון אחרי המקלחת בלילה ומקבלים החלטה: האם אני רוצה ללבוש פיג'מה או ללבוש את הבגדים למחר, ובכך לחסוך לעצמי זמן בבוקר?

השלב השלישי הוא עידוד לעצמאות במטבח. החל מגיל שנתיים נעודד את הילדים לקחת חלק בהכנת ארוחת הבוקר. כדי לתזמן להם הצלחה, נוודא שיש להם גישה לסכו"ם ולכלי האוכל, ונמקם שרפרף ליד בר המים או השיש. נקנה קרטון חלב קטן ולא בגודל שני ליטרים, כדי שיהיה להם יותר קל למזוג, נארוז את דגני הבוקר בקופסת פלסטיק כדי להקל על השימוש ונלמד אותם לתפעל טוסטר פשוט. ילד בגיל בית הספר יכול להכין לעצמו את ארוחת העשר. נתחיל בצעדים פשוטים של הוצאת הלחם מהמקרר, בחירת הממרח, שטיפת הפרי, הבאת הקופסה המלוכלכת מהיום הקודם והכנסת החדשה לתיק.

אם נראה לכם שהגזמתי, ואין מצב שהילד יתגייס למשימה אפשר להתחיל בצעד קטן ראשון הכולל הכנסת קופסת האוכל לתיק. חודש אחר כך נעודד אותו לעזור בהכנת הכריך ובשנת הלימודים הבאה המיומנות תגיע להבשלה, והאחריות להכנת ארוחת עשר תעבור אליו.

שגרת בוקר במשפחה

איך לא נכנסים למאבק כוח? אני ממליצה להורים לקחת כדור הרגעה "דמיוני" ולומר לילדים: "לא נורא, מה שלא הספקנו נספיק מחר". ההורה יתארגן בבוקר ויהיה מרוכז במשימות שלו, והילדים יהיו עסוקים בהתארגנות עצמאית. לאחר שההורה יסיים את ההתארגנות והסידורים שלו הוא יפנה לילדים וישאל מה נשאר להם לעשות ואיך הוא יכול לעזור. בשעה שצריכים לצאת מהבית, המשפחה תצא כמו שהיא, וההורה יכריז "לא נורא, מה שהספקנו הספקנו, ומה שלא הספקנו ננסה להספיק מחר".

אם הילד לא הספיק לאכול ארוחת בוקר, נסביר לו שהוא יכול לאכול פיתה באוטו. אם הילד לא הספיק להתלבש, נסביר שהוא יכול להתלבש באוטו או בגן. אם הילד לא הספיק לצחצח שיניים, נסביר שהפעם זה לא נורא ושמחר ינסה להספיק. ההתנהלות הזו מעבירה לילד מסר שההורה משנה את "החוזה", ושגרת הבוקר היא כבר לא אסטרטגיה למשיכת זמן, לדחיינות, לקבלת תשומת לב מוגזמת ושלילית או למאבקי כוח מתישים.

בני הצעיר סירב בגיל שלוש להתלבש בבוקר, ובמשך שנה התעקש ללכת לגן רק עם פיג'מת ספיידרמן או פיג'מת באטמן. בהתחלה ניסיתי להכריח ולשכנע אותו וכשהתעייפתי, פשוט שחררתי. בגיל ארבע הסתיים השיגעון והוא החליט לבד לוותר על הפיג'מה ולהתלבש לגן.

מה עושים אחרי בוקר קשה שהיו מעורבים בו צעקות ואיומים? אחר הצהריים מתנצלים, מבלי לשלב האשמות: "אני מצטער שצעקתי בבוקר, משכתי אותך ביד או חגרתי אותך בכיסא אוטו בכוח. אני מתנצלת שהיה קשה בבוקר. אני אוהבת אותך וצריך לחשוב ביחד מה נעשה אחרת מחר".

אפשר לקבוע יחד שלא מדליקים את הטלוויזיה בבוקר, וכל אחד עסוק במשימות שלו, או שמדליקים את הטלוויזיה רק אחרי שכולם מתארגנים. ברגע שאחד מהילדים מוכן, הוא מוזמן לעזור לאחרים, כדי שכולם יהנו ביחד מהטלוויזיה בעשר דקות שנשארו. אני אישית ממליצה לא להדליק טלויזיה בבוקר, כי ההתמכרות למסכים היא האתגר הקשה ביותר בהורות היום, ואפשר להקל על כולם על ידי בוקר שקט וללא מסכים.

שגרת בוקר במשפחה

פתרון אחר יהיה לקבוע שבערב לפני מסדרים את מערכת השעות ומניחים את הילקוט ליד הדלת, שהולכים לישון עם הבגדים של למחרת, שקמים רבע שעה קודם, שמכינים את הכריך בלילה, או שקמים עם שעון מעורר או עם סט דגדוגים או עם שיר שבוחרים.

שגרת בוקר היא משימת חיים שכולנו חולקים בה. עדיף שהילד יהיה מרוכז בעשייה, במקום להקדיש את הזמן לשיגוע ההורה. ילד שמשתף פעולה, עוזר, ומרוכז במשימה מרגיש גדול, יכול ומשמעותי. יש לי שני ילדים ובבוקר הם עוד שני זוגות ידיים עובדות. אין שום סיבה שאני אוציא את הכלב, אכין ארוחת בוקר, אכין את הסנדויצ'ים, אסדר את הבית, אפנה מדיח, אפעיל מכונת כביסה והם ישכבו במיטה ויפתחו תיבות בקלאש רויאל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#