בלוגים

המעבדה / הבלוג של מעבדת המדיה והמידע של האוניברסיטה הפתוחה

אל תדברו איתי על מגדר

בשקט בשקט צמחו לנו שלל דיקטטורות נאורות ונאורות פחות בחסות הקבוצות של פייסבוק, וכרגיל אין עם מי לדבר

ד"ר בועז מילר

סדרת האנימציה "ריק ומורטי", שכעת בעונתה השלישית, היא סדרת המדע הבדיוני הטובה ביותר המשודרת כיום. הסדרה מתארת את מסעותיהם של ריק, מדען אנרכיסט גאון, ושל מורטי, נכדו הנוירוטי, בין כוכבים ובין ממדים שונים של המציאות. "ריק ומורטי" היא פרודיה פרועה וקורעת מצחוק על ז'אנרים מוכרים מהטלוויזיה ומהקולנוע, אך היא מכילה גם סצנות קודרות ומדכאות, שמעוררות הרהורים פילוסופיים קיומיים. באחת מהן, למשל, מוצג בצורה ריאליסטית ניסיון אונס של מורטי בין הארבע עשרה בשירותים של פאב. הסצנה הייתה קשה לצפייה, אלמלא היה האנס סוכריית גומי ענקית ומגוחכת.

"ריק ומורטי"
Adult Swim
להמשך הפוסט

האם מדע טוב הוא גם מדע יפה?

עידן ה"ביג דאטה" מבטיח לחשוף את הסדר המסתתר בהררי הנתונים שמייצרים מחשבים, רשתות וחיישנים; לכן אין פלא שבשנים האחרונות פורחת אמנות האינפוגרפיקה, אבל היא לא הראשונה שמנסה ליפות את הידע

ערן פישר

הביטו באיור ובסרטון הזה:

התפוצה של ויקיפדיה. ויזואליזציה
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

אין דבר כזה פרסום שלילי? אז זהו שיש

קמפיין פרסום חדש שוב חיבר בין אלכוהול לביזוי נשים; תגובת המחאה הוכיחה שיש דרך להתנגד לשיטות הפרסום האלה מבלי לתת פרס לפרסומאים ולקוחותיהם

ענת בן-דוד

רשת "יין בעיר" העלתה השבוע קמפיין נוסף שקושר אלכוהול וביזוי נשים. אין צורך להכביר מילים על הפרשה, אבל נקודה מעניינת היא האסטרטגיה שבחרה שדולת הנשים להתמודדות עם הקמפיין הפוגעני. מתוך הנחה שהוגה הקמפיין תכנן אותו כך שיגרור תגובות סוערות שרק יגדילו את העניין בקמפיין ואת מידת החשיפה אליו, החליטה שדולת הנשים שלא להתייחס אל הפוסט עצמו, ולכתוב באופן אישי רק על הפרסומאי העומד מאחוריו, תוך קריאה למחאה כנגד אותה שיטת פרסום.

פרסומת יין בעיר
להמשך הפוסט

מה תהיה כשתגדל, מדען נתונים קטן שלי?

רופא? סטארטאפיסט? המקצוע הסקסי של ימינו הוא מדען נתונים - אבל לא בטוח שכשהילדים שלכם יגדלו הוא יהיה קיים, לפחות לא בצורתו הנוכחית

כרמל קנט

מדען הנתונים, Data Scientist, מככב בראש רשימת המקצועות המבוקשים בארה"ב השנה. "המקצוע הסקסי של המאה ה- 21" זועקות הכותרות מעל במת כל כנס ומגזין בנושא. האם היהודיה גרסת המאה ה- 21 לא תשלח עוד את טובי בנותיה ובניה להיות רופאים או עורכי דין, כי אם מדעני נתונים. הביקוש אדיר. כל ארגון המכבד את עצמו מבקש לשכור לו מדען נתונים משלו. עם ההיצע הנמוך הקיים, יסתפק גם במדענון נתון, כזה שיצעיד את הארגון אל עבר אופק ורוד של קבלת החלטות מונחית נתונים, חיזויים ומציאת מחטים בערימות השחת הארגוניות. אבל האם זהו באמת מקצוע המאה הנוכחית?

שיעור מחשבים
JASON REED/רויטרס
להמשך הפוסט

הסתיו הזה, יותר מתמיד, בואו לגלוש בצפון קוריאה

האינטרנט בדיקטטורה המסוגרת היה אפוף מיסתורין במשך שנים - עד שתקלה אחת סיפקה הצצה קצרה ל"רשת היתושים" של קים ז'ונג און

ענת בן-דוד

בעולם מרושת ומנוטר, בו ניתן לדעת כמעט הכל בלחיצת כפתור, יש מעט מקומות כה אפופי מסתורין כמו צפון קוריאה: כיצד, לאחר למעלה משלושה עשורים של רישות המידע בכל רחבי הגלובוס, היא נותרה מבודדת יחסית, כאשר דיווחים שונים טוענים כי מרבית אוכלוסייתה כלל אינה מודעת לקיומו של האינטרנט?

קים ז'ונג און בביקור במפעל
רויטרס
להמשך הפוסט

בין פרויד לצוקרברג: האלגוריתמים שחונקים את הזהות שלכם

החיישנים והאלגוריתמים שעוקבים אחרי כל צעד שלנו מבטיחים ללמד אותנו להשתפר, אבל מה אנחנו עלולים לאבד בדרך?

ערן פישר

בשנים האחרונות אנחנו עדים למארג הולך ומתרחב של טכנולוגיות ותחומי ידע שמבטיחים להמיר את נתוני העתק (ביג דאטה) – שמצטברים מעצם ניהול חיינו במרחב הרשתי – לידע על העולם וגם עלינו. המאמץ האדיר הזה לתרגם נתונים להבנה של העצמי מסמן דרך חדשה לחשוב את העצמי.

מתוך "מראה שחורה"
להמשך הפוסט

כנסו, כנסו: למה לא כדאי לזלזל כל כך בטוקבקים

כלי תקשורת אולי מעדיפים להצניע את התגובות אבל מחקרים מגלים שבעיני חלק מהקוראים יש להם תפקיד חשוב

אורן סופר

בעשור האחרון הפכו הטוקבקים לרכיב כמעט טבעי באתרי החדשות ברחבי העולם בכלל ובישראל בפרט. בהשוואה לסוגות אחרות של עיתונות השתתפותית (כמו בלוגים, למשל), יתרונם הגדול, מבחינת הכותבים, בחשיפה הרבה לה הם זוכים, מתוקף הטמעתם בתוך אתרי החדשות המושכים קוראים רבים. 

לא מעט מחקרים אקדמיים הצטברו בשנים האחרונות ביחס לטוקבקים בישראל ובארצות אחרות. אחת הסוגיות המעניינות מבחינה מחקרית ביחס לעליית הטוקבקים נוגעת לשאלת השפעתם האפשרית על האופן בו אנשים מעריכים את עמדות דעת הקהל בסוגיות שנויות במחלוקת. קיימות עדויות מחקריות כי העמדות המוצגות בתגובות משפיעות על האופן בו אנשים מעריכים את עמדת הציבור ביחס לנושא הנדון. אנו גם יודעים כי אנשים לוקחים בחשבון בשיקולים שלהם ביחס לכתיבת תגובה אם הנושא הנדון מצוי בקונצנזוס או בקונפליקט. וכלל, יש עדויות מחקריות מן הארץ המצביעות כי הערכה עצמית של המגיב כי עמדתו זהה לזו של דעת הרוב תחזק את נכונותו להגיב באמצעות שליחת טוקבק, ביחס לסוגיות ספציפיות. 

להמשך הפוסט

מכונות לומדות להקשיב: איך המחשב מזהה את העקבות הדיגיטליים של הקול האנושי

הדברים שכל אחד מאיתנו לומד מלידה, כמו הבנה של סיטואציות ואינטונציות, יכולים להיות קשים להפליא למחשבים, אבל כמו אצלנו, הפיתרון מגיע מהרבה ניסיון ולימוד

ורד זילבר-ורוד וענת לרנר

בעידן שנשלט בידי אפליקציות כמו וואטסאפ וסנאפצ'ט וברשתות חברתיות כמו פייסבוק - התמונה והטקסט שולטים ברמה, והדיבור הפך מפעולה פשוטה וחיונית בחיי היומיום לאמצעי תקשורת שהוא לא יותר מ"נחמד שיש". עתיד הוורבאליות נראה אף עגום יותר.  מחקרים בתחום הנוירולוגיה הצליחו להוכיח כי ניתן לקודד קטעי דיבור ישירות מפענוח פעילות של נוירונים בודדים – כלומר, ייתכן שלא רחוק היום שבו נתחבר לחיישנים שיפענחו את המסרים שלנו ישירות מהפעילות המוחית, ללא צורך בהשמעת קול.

להמשך הפוסט

האם האינטרנט סובל ממחלת השיכחה?

חשבתם שהרשת זוכרת הכל? אז חשבתם. אתרים מתים, שירותים נסגרים, וכמו כולנו, רשתות חברתיות אוהבות לחיות את הכאן והעכשיו, וכך אינספור זכרונות, מסמכים ורגעים היסטוריים נקברים תחת שכבות על גבי שכבות של הווה אינסופי

ענת בן דוד

רק שש שנים חלפו מאז המחאה החברתית של קיץ 2011. מחאה שהיה לה תפקיד לא מבוטל בציבוריות הישראלית, מחאה החקוקה היטב בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. בוודאי זכורות לנו תמונות מההפגנות הגדולות, מהמאהלים בשדרות רוטשילד ובמקומות רבים אחרים ברחבי הארץ, האסיפות הציבוריות, הדמויות המרכזיות שהובילו את המחאה. חלקנו בוודאי זוכרים גם דיונים סוערים לגבי תפקידם של האינטרנט והרשתות החברתיות בתיאום וקידום המחאות השונות: בטוויטר, בפייסבוק, ובאתר j14.org.il שריכז את הפעילות במוקדים השונים. מרבית הדיונים עסקו בשאלה האם הרשתות החברתיות הן הגורם המוביל להנעה של קהלים רבים כל כך לפעולה? היו שטענו שמאז מהפיכת הדפוס לא הופיעה טכנולוגיה ששינתה בצורה כל כך עמוקה את האופן בו אנשים מתקשרים ביניהם, ומתארגנים פוליטית באמצעותם. אני, באופן אישי, הייתי מעט יותר מסוייגת, כיוון שלכל תקופה בהיסטוריה האנושית היה את המדיום שלה, מה שלא מנע ממחאות חברתיות להתרחש בעבר, והמדיום של שנת 2011 היו הרשתות החברתיות.

המחאה החברתית בקיץ 2011
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

האם בית הספר עומד בפני אותה מהפיכה שמטלטלת את בית החולים?

האם נראה תנועות להעצמת התלמיד או קהילות לומדים? ומה עם פרויקטים למיקור המון של מידע למטרות מחקר, שיפור ופרסונליזציה? התשובות לשאלות יינתנו כנראה רק אחרי זמן פציעות

כרמל קנט

תחום הרפואה עבר בעשרים השנים האחרונות לא פחות ממהפכה בעקבות כניסתו של האינטרנט לחיינו. 'רפואה מותאמת אישית', 'העצמת המטופל', המכמתים את עצמם לדעת (The quantified self) והעברת משקל קבלת ההחלטות מידיהם הבלעדיות של המומחים לידי הקהילה ומיקור ההמון (Crowd sourcing), מצטרפים לרשימה ארוכה של שינויים בסדרי עולם שמקורם באפשור טכנולוגי - שהביאו האינטרנט, צמיחתן של הרשתות החברתיות, פלטפורמות ה- self-publishing וטכנולוגיות עתירות נתונים.

ASSOCIATED PRESS
להמשך הפוסט

מה שיותר רחוק יותר חשוף: איך הרשת מקלפת לנו את השריון

מחקרים שהשוו את מידת החשיפה העצמית בין שיחות פנים אל פנים לשיחות מקוונות גילו שהרבה יותר קל לנו לחשוף יותר ולצלול עמוק יותר דווקא ברשת - למה זה קורה?

אבנר כספי

תקשורת בין אנשים, בין אם היא מקוונת ובין אם נערכת פנים אל פנים, כוללת הרבה פעמים שיתוף בפרטים מאוד אישיים. ראשוני החוקרים של תהליך זה של חשיפה עצמית הציעו כי מטרתו להציג בפני אחרים את אותו מרכיב נפשי שלנו המכונה "העצמי", ולהפוך אותו לידוע להם. באופן זה, האנשים שנמצאים בתקשורת זה עם זה חשים שהם מכירים זה את זה לעומק ולפיכך התקשורת ביניהם טובה ומתגמלת יותר. למעשה, חוקרי יחסים בין אישיים מודדים אינטימיות בין אנשים בעיקר באמצעות אמדן של כמות, עומק והיקף החשיפה העצמית ביניהם. הסיבה לכך היא התפיסה שביחסים אינטימיים אין (כמעט) סודות, ובני השיח נותנים אמון רב זה בזה ברמה שהם מוכנים להפקיד את סודותיהם זה בידי האחר.

איור: אדם בטיפול
איור: שרונה גונן
להמשך הפוסט

מה ההבדל בין מורה למכונת כביסה?

אם אתם עדיין מחכים שהמחשב והאינטרנט ישלחו את המורים לפנסיה, יש לד"ר יורם קלמן חדשות רעות בשבילכם. אבל אם תחשבו טוב, תבינו שאלה חדשות טובות מאוד

ד"ר יורם קלמן

כשאני שומע את התחזיות על העתיד המתקרב שבו טכנולוגיות אינטליגנציה מלאכותית, רובוטים ומכוניות אוטונומיות יחליפו את העובדים ויהפכו את כולנו למובטלים מאונס, אני נזכר במודעות העיתון מאמצע המאה ה-20 שבהן מככבות עקרות בית מאושרות לצידם של אביזרים ביתיים כמו מכונות כביסה ושואבי אבק.

מודעה משנות החמישים בכיכוב "משפחה מושלמת"
להמשך הפוסט

תמונות פורחות באוויר: איך סנאפצ'ט החזירה את הארעיות לשיחה

האפליקציה שלקחה את השיחה בתמונות רחוק יותר מכל רשת חברתית אחרת גם שחררה את המשתמשים מהאגירה האין סופית של כל מילה ותמונה

אורן סופר

אחד המאפיינים הבולטים של עידן המדיה הדיגיטלי הוא התפקיד המרכזי שמשחקת התקשורת הוויזואלית. אם בעולם האנלוגי צילום היה מדיום מוגבל, יקר ואיטי (בשל תהליך הפיתוח) הרי שבימינו הוא הפך לאמצעי תקשורת יום-יומי.

סנאפצ'ט. עברה את טוויטר עם 150 מיליון משתמשים יומיים
בלומברג
להמשך הפוסט

הפרטיות חשובה לכם? אז מה אתם עושים בפייסבוק?

הגולשים יודעים שחשיפת חייהם ברשתות החברתיות יכולה להיות מסוכנת לפעמים -אבל זה לא עוצר אותם מלהעלות תמונות, סרטונים וסיפורים אישיים לעיני כל

אבנר כספי

השימוש התכוף ברשתות חברתיות מציב בפני המשתמשים דילמה קבועה: איזה מידע לשתף עם קהל החברים, וכמה.

מייסד פייסבוק מארק צוקרברג עם אשתו פרסיליה ובתו מקס
רויטרס
להמשך הפוסט