טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה תהיה כשתגדל, מדען נתונים קטן שלי?

רופא? סטארטאפיסט? המקצוע הסקסי של ימינו הוא מדען נתונים - אבל לא בטוח שכשהילדים שלכם יגדלו הוא יהיה קיים, לפחות לא בצורתו הנוכחית

תגובות

כרמל קנט

מדען הנתונים, Data Scientist, מככב בראש רשימת המקצועות המבוקשים בארה"ב השנה. "המקצוע הסקסי של המאה ה- 21" זועקות הכותרות מעל במת כל כנס ומגזין בנושא. האם היהודיה גרסת המאה ה- 21 לא תשלח עוד את טובי בנותיה ובניה להיות רופאים או עורכי דין, כי אם מדעני נתונים. הביקוש אדיר. כל ארגון המכבד את עצמו מבקש לשכור לו מדען נתונים משלו. עם ההיצע הנמוך הקיים, יסתפק גם במדענון נתון, כזה שיצעיד את הארגון אל עבר אופק ורוד של קבלת החלטות מונחית נתונים, חיזויים ומציאת מחטים בערימות השחת הארגוניות. אבל האם זהו באמת מקצוע המאה הנוכחית?

שיעור מחשבים
JASON REED/רויטרס

אם העתיד מתפרס על פני 5 שנים, נראה שכן. אנחנו מצויים בעיצומה של מהפכה דיגיטלית. כמויות הנתונים הנערמות על רצפת כל ארגון הן אדירות ומחייבות מנהלי ארגונים, מגדול עד קטן, לחשב מסלול מחדש. ההבטחה לארגון שבאיסוף וניתוח נתונים היא מזהרת. אך המציאות מלווה בדרך חתחתים, שבתחילתה נולדים נתונים רבים, רועשים, חסרים וגולמיים ובסופה, במקרה הטוב, מתגלגלים לידי מעט תובנות מגובשות, תומכות קבלת החלטות. האמונים על המשימה הם מדעני הנתונים, שאמורים לרכוש סט מגוון ביותר של מיומנויות מתחומי הסטטיסטיקה, מדעי המחשב, בינה עסקית ועוד.

העולם המקצועי משתנה ואין ספק שהמקצועות הקיימים לא ישארו בתצורתם הנוכחית. אכן, אוניברסיטאות רבות פותחות בימים אלה תוכניות אקדמאיות להכשרת מדעני נתונים על מנת לגשר על הפער הנפער בין היצע וביקוש. אבל לצידן של תכניות אלה, ניתן כבר לראות גוון מעט שונה של תכניות מדעי הנתונים. גוון שעין בלתי מזויינת לא תבחין בנקל בהבדל: לעומת תכניות להכשרת מדעני הנתונים, אותם גיבורי-העל שכל ארגון מחפש לגייס, אלו תכניות המציעות להעשיר את אנשי הארגון הקיימים (מנהלים, אנשי משאבי אנוש, שיווק וכו') במיומנויות מדעי הנתונים. ופה טמון הרמז הראשון לקראת פתרון התעלומה – האם בעוד 10-15 שנה בכלל יתקיים המקצוע שלו אנחנו קוראים היום "מדען נתונים".

תהליך קבלת החלטות ארגוני נכון מחייב איסוף ובחינת נתונים. תהליך כזה כולל שורה ארוכה של תתי תהליכים שמתחילה מהבנת המערכות שמייצרות נתונים, ממשיכה בהיכרות עם מבנה הנתונים, שאלת שאלות מתאימות, איסוף של הנתונים המתאימים, נקיונם המייגע, עיצובם לקראת ניתוח הנתונים, בדיקתם, ולבסוף הצגתם באופנים משכנעים ונכונים. לפחות 80% מהתהליך אינו מצריך שיטות סטטיסטיות מורכבות ומתמטיקה גבוהה, אבל ייתרם בהחלט מהיכרות אינטימית עם מערכות, מומחי ותהליכי הארגון, ממוטיבציה פנימית ומדברור שפת הארגון. כל מי שלכלך את ידיו בתהליך שכזה יודע שאין מוסמך, בעל אינטרס ומתאים יותר מאשר אנשי הארגון עצמם. אנשי שיווק, מוצר, מכירות ותוכן, אשר ישכילו לרכוש מיומנויות ואוריינות נתונים בסיסית ולהתחמש בכלי ניתוח מתאימים, הם האנשים שנכון שיובילו את ספינת ניתוח הנתונים הארגונית, ולא מומחי השיטות. יתירה מכך, התפתחות הטכנולוגיה ותהליכי אוטומציה יביאו אותנו למצב שבו ה- 80% יצמח מהר מאוד ויתקרב ל- 100%.

למשל, ניתן כבר היום לזהות בקלות כיצד אלגוריתמים וטכניקות מתחום למידת המכונה (Machine learning ו- Deep learning) שדרשו בעבר הקרוב מעורבות עמוקה של מדעני נתונים, כבר ניתנים במקרים רבים לאוטומציה כמעט מלאה. צוואר הבקבוק מסתמן דווקא ביכולות לבחור טכניקה נכונה, להטמיע ולכוונן את האלגוריתמים כך שיתאימו לסביבה ולשאלה הנכונה. כך גם ביכולת לפרש את התוצאות ולתרגמן למציאות עסקית ולהצעות לפעולה. אלה כולן, בניגוד לפיתוח והרצת האלגוריתמים עצמם, הן יכולות אנושיות, האחרונות בשרשרת להיות מאויימות ע"י רובוטים ואוטומציה, והמצויות בידי מי שבא מתוך עולמות התוכן, ולא בידי אנשי השיטות. ככל שארגונים ישכילו להבין זאת מהר יותר, כך ייכחד מהר יותר (או ישתנה מהותית) המקצוע המגשר הנקרא "מדען נתונים", ותהליכי קבלת ההחלטות מבוססות הנתונים – יחזרו הביתה, לארגון.

הרמז הבא חבוי בציוץ של הסופר והבלוגר Joel Grus:

הציוץ של ג'ואל גרוס

מעבר לעובדה שהוא נפלא ומדויק, מעלה הציוץ את השאלה האם בכלל מדען נתונים הוא מקצוע או התמחות ולא אוסף משתנה ללא הרף של מיומנויות נרכשות עפ"י דרישה. והאם אין פרדוקס מובנה במונח "מדען נתונים", שכן מהו מדען אם כל עיסוקו בשיטה? ובכן, האוסף הזה, מגרש השעשועים של השיטות, הינו לא יותר מאשר מקצוע מגשר וזמני, או לפחות - אמור להיות שכזה. זהו מקצוע המלווה אותנו בתקופת המעבר המרגשת בה אנחנו מצויים היום, בין מציאות האתמול, שבה נתונים הם חומר גלם נדיר, הנגיש רק ליודעי דבר. חומר גלם המשרת למחקר אקדמי וליישומים מתקדמים בלבד, למחר (יש שיאמרו כבר היום) שבו נתונים הם חומר הגלם הנפוץ ביותר בעולם, אשר ישמש כל אחד מאיתנו בכל מתכון קבלת החלטות בסיסי. וכמו כל חומר גלם אחר, אין דרך לייצר ממנו מוצרים נכונים מבלי להכירו וללמוד אותו. בעוד חמש או עשר שנים המונח "מדען נתונים" ישמע משונה כמו "רופא אנטומי". ה"נתונים" יהיו כלי ברור מאליו בידי כל מדען, כמו גם כל איש שיווק, רופא או תלמיד כיתה ה'.

כמו בכל תקופת מעבר, לא הכל זוהר. הפער התרבותי בין מקבלי ההחלטות בארגון לבין מדעני הנתונים המסייעים בידם ניכר ומגביל. יש מי שטוען שהפתרון מצוי בזימונה של עוד ישות מגשרת: המתורגמן.

המתורגמן יתרגם למדען הנתונים את שפת הארגון ולאנשי הארגון את שפת הנתונים. האם זהו הפתרון הנכון? האם נכון שאנשי הארגון ומדעני הנתונים יישארו מבוצרים משני צידי הנהר? האם נכון שישוט מתורגמן הלוך וחזור בין הגדות? הרי גם סירת התרגום אינה חסינה מדליפות, שכן גם הוא חיצוני לארגון ואינו מצוי בהלכותיו. על שאלות אלו יענו בסופו של דבר ראשי הארגונים עצמם, ובכך גם יקבעו כמה מהר יקח עד שההגה יעבור לידיהם.

לא רק ארגונים. חוקרים, בעלי עסקים, משקי בית ואפילו ילדים, צריכים לדאוג להצטייד בתקופת המעבר הזו בתיק יכולות בסיסי לפיתוח הבנת העולם מתוך נתונים ולפיתוח יכולות לבקר אותם. זוהי חובה וזכות אזרחית ואישית של כל אחת ואחד מאיתנו, כמחנכים, כמומחים, וכאנשים שמייצרים וצורכים נתונים למטרות עסקיות, אזרחיות ובעצם, לצרכי קבלת החלטות בכל תחום. אולי, בראייה לטווח הבינוני לפחות, במקום לשקול הסבה מקצועית, נהפוך כולנו למדעני נתונים. את הצורך הזה מבינים כבר קובעי מדיניות רבים בעולם. אצלנו הוקמו בעבר תכניות כגון "מחשב לכל ילד" ככלי מגשר שמטרתו להתגבר על פערים דיגיטלים.  נותר רק לקוות שאותם מקבלי החלטות יקימו במהרה גם תוכניות "אוריינות נתונים לכל אדם".

ד"ר כרמל קנט, פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת אקסטר, אנגליה. חוקרת אינטרנט ומדענית נתונים

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות