מה ההבדל בין מורה למכונת כביסה? - המעבדה - הבלוג של מעבדת המדיה והמידע של האוניברסיטה הפתוחה - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה ההבדל בין מורה למכונת כביסה?

אם אתם עדיין מחכים שהמחשב והאינטרנט ישלחו את המורים לפנסיה, יש לד"ר יורם קלמן חדשות רעות בשבילכם. אבל אם תחשבו טוב, תבינו שאלה חדשות טובות מאוד

תגובות
מודעה משנות החמישים בכיכוב "משפחה מושלמת"

ד"ר יורם קלמן

כשאני שומע את התחזיות על העתיד המתקרב שבו טכנולוגיות אינטליגנציה מלאכותית, רובוטים ומכוניות אוטונומיות יחליפו את העובדים ויהפכו את כולנו למובטלים מאונס, אני נזכר במודעות העיתון מאמצע המאה ה-20 שבהן מככבות עקרות בית מאושרות לצידם של אביזרים ביתיים כמו מכונות כביסה ושואבי אבק.

המודעות מבשרות שהנה הנה הטכנולוגיה שתשחרר את עקרת הבית מהעמל והטירחה של נקיון הבית והכביסה. המציאות היא שהטכנולוגיות האלו אכן הקלו על עבודות הנקיון, אך הסטנדרטים גם הם עלו. במקום יום כביסה שבו יום שלם הרתחנו את הבגדים בסירים גדולים וקירצפנו אותם על קרש כביסה, הורים למשפחה ישראלית ממוצעת עכשווית מוצאים את עצמם עושים כל יום מכונה, או שתיים, או אף יותר מכך: מכבסים, מייבשים, מקפלים, וחוזר חלילה.

הלקח הוא שטכנולוגיות שמסוגלות לבצע מטלות שבעבר בוצעו על ידי אנשים, לא משאירות ואקום. מהר מאד עולים הסטנדרטים, הדרישות גוברות, ואנחנו שוב עמוסים בעבודה. ואת הלקח הזה אני מציע להשליך גם על מקצוע ההוראה.

ההיסטוריה מלמדת אותנו שכמעט כל טכנולוגיית תקשורת לוותה בגל של תחזיות על היעלמותה של הכיתה או קיצו של מקצוע ההוראה כפי שאנו מכירים אותו. במאה ה-20 היו אלו טכנולוגיות כמו הרדיו, הקולנוע, הטלוויזיה, והמחשב. ובשנים האחרונות אנו מתמודדים עת התחזיות שהאינטרנט וכלי אינטליגנציה מלאכותית ייתרו את המורה ויותירו אותנו, המרצים במוסדות להשכלה גבוהה, והמורים בבתי הספר, בצד הדרך, בעוד התלמידים ימשיכו לשעוט קדימה וללמוד באמצעות המחשב. טוב, לפחות יהיה לנו למורים סוף סוף פנאי לטפל בהררי הכביסה המצטברת...

אבל הוויכוח העקר על ייתור המורים והמרצים מטשטש את הסכנה האמיתית, והיא שנחמיץ את התרומה הפוטנציאלית של טכנולוגיות למידה. כל עוד תשומת הלב של מקבלי ההחלטות היא על טכנולוגיות למידה שיוכלו להחליף את המורים, וכל עוד המורים והמרצים מרגישים שהם צריכים להתגונן מפני האיום הזה, אנחנו מתעלמים מהפוטנציאל האמיתי של טכנולוגיות לשפר את ההוראה והלמידה. והתעלמות כזאת עלולה לגרום להפחתת הרלוונטיות של ההוראה בבתי הספר ובאוניברסיטאות. ויש שיטענו שהירידה ברלוונטיות כבר בעיצומה.

עשרות שנות מחקר על טכנולוגיות למידה מראות שהשימוש הטוב ביותר בהן הוא הוראה "היברידית": שילוב של הוראה מסורתית עם הוראה באמצעות טכנולוגיה (blended learning). העיקרון היסודי של גישה זו הוא שמשתמשים בטכנולוגיה כדי לבצע את מה שהטכנולוגיה עושה טוב יותר מהמורה, והמורים מפנים את משאבי הזמן ותשומת הלב שהתפנו כדי להעניק את הערך המוסף האנושי שטכנולוגיות לא מסוגלות לתת.

אין שיטה אחת נכונה לחלוקה הזאת. התמהיל הנכון של טכנולוגיות והרכיב האנושי נגזר מנושאי הלימוד, מהמיומנויות של התלמידים, מהטכנולוגיות והתכנים שעומדים לרשות סגל ההוראה, מההעדפות של המורים, וכך הלאה. ההוראה באוניברסיטה הפתוחה מתבססת על העיקרון הזה כבר שנים רבות: הלמידה מתבצעת באמצעות מגוון של אמצעים טכנולוגיים כמו ספרי הלימוד, אתרי הקורס, הרצאות מוקלטות, חומרי לימוד מקוונים, ועוד, אך תמיד מלווים גם במגע אישי עם סגל ההוראה: בין אם פנים אל פנים, ובין אם בטלפון או ברשת.

על אף שהמגוון הזה קיים שנים רבות, אנשי הסגל והטכנולוגיה ממשיכים לפתח ולהתאים את תמהיל אמצעי ההוראה לצרכים המתפתחים והמשתנים ולאפשרויות החדשות. כמו כן, סטודנטים בוחרים את התמהיל שמתאים להם על פי סגנון הלימוד המועדף עליהם, כמו גם על פי אילוצי משפחה, עבודה, מרחק גיאוגרפי, וכו'.

אין ספק שהטכנולוגיות יכולות להביא למהפכה בהוראה ובלמידה. אם נמשיך לנסות להשתמש בטכנולוגיות כדי להחליף את המורים והמרצים לא רק שניכשל בהשגת היעד, אלא גם נחטיא את הפוטנציאל האמיתי של הטכנולוגיות, שהוא פוטנציאל של העצמה. אם מחר תופיע טכנולוגיה שתאפשר לנו ללמד בשעה את מה שהיום נדרשות לו שעתיים, התגובה הנכונה הוא להשקיע את השעה שנוספה לנו כדי לעבוד באופן אישי עם התלמידים המתקשים, לטפח את התלמידים המצטיינים, ולשפר את מיומנויות הלמידה והחשיבה של כלל התלמידים.

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, הדרישות שלנו מבוגרי מערכת החינוך ומערכת ההשכלה הגבוהה צריכות גם הן לעלות. הבוגרים שלנו יזדקקו למיומנויות לימוד ומיומנויות חשיבה מפותחות יותר ויותר כדי להתמודד עם אתגרי ההווה והעתיד. הם יזדקקו בדיוק לאותן מיומנויות אנושיות שאין למחשבים, ואלו כמובן גם מיומנויות שמחשבים לא יכולים להקנות.

אה, כן, ובעתיד הנראה לעין נראה שגם התלמידים וגם אנחנו נאלץ להמשיך ולעשות כביסה.

ד"ר יורם קלמן הוא חבר סגל בכיר במחלקה לניהול ולכלכלה באוניברסיטה הפתוחה.  מחקריו עוסקים במערכות מידע, באינטראקציית אדם-מחשב ובתקשורת מתווכת מחשב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#