עוד קצת דמוקרטיה: נתניהו ייאלץ לענות לשאלות הח״כים - ימים של שקיפות - הארץ

עוד קצת דמוקרטיה: נתניהו ייאלץ לענות לשאלות הח״כים

הכנסת תאשר שינוי מהפכני בתקנון שיאפשר לחברי הכנסת סוף סוף לשאול את ראש הממשלה שאלות לעיני העם

תומר אביטל
תומר אביטל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ביבי
תומר אביטל
תומר אביטל

הדיון בחודש שעבר בוועדת הכלכלה, בו ראש הממשלה בנימין נתניהו השיב לשאלות בנושא הגז, נראה היה כמו מדע בדיוני. נכון, התפקיד העיקרי של הכנסת הוא לפקח על הממשלה, אך בעשורים האחרונים נהגו ראשי הממשלה להנחית את רצונם על חברי המשכן. במקום דין וחשבון, היה נהוג לכל היותר לקיים סחר-מכר.

התקנון לא מסייע לנושא, הוא מאפשר לכל היותר לזמן את ראש הממשלה לדיון במליאה, אם חברי הכנסת מצליחים לאסוף 40 חתימות. גם במקרה זה ראש הממשלה לא מחוייב לענות לשאלות ומסתפק בנאום חד צדדי. מה לגבי התקשורת? עמיתתי טל שניידר הפעילה שעון-עצר לספירת התקופות הארוכות בהן ראש הממשלה לא מתראיין.

איחור של 50 שנה - ועדיין מהלך מבורך

התרבות הפוליטית הזו מבזה את ישראל. בבריטניה למשל בכל יום רביעי בצהריים מגיע ראש הממשלה לדיון מלא חיים בפרלמנט. 

בארה״ב ג׳ון קנדי הטביע כבר ב-1960 את הנוהג לכנס מסיבות עיתונאים קבועות, בהן הוא לא מקבל את השאלות מראש.

כעת, סוף סוף זה עומד להשתנות. בחודשים האחרונים הגיעו יו״ר הקואליציה צחי הנגבי ויו"ר סיעת העבודה ומרכזת האופוזיציה מרב מיכאלי להסכמות, לפיהן ראש הממשלה יתחיל לראשונה בהיסטוריה לענות לשאלות.

לפי הסיכום, מדי מושב תערוך הכנסת עשר פעמים "שעת שאלות". בכל אחת מהן יגיע שר לפי בחירת חברי האופוזיציה וישיב לשאלות הח״כים. פעם במושב, יחוייב להגיע ראש הממשלה עצמו. הוא לא יקבל את השאלות מראש.

מרב

במילים אחרות, פעמיים בשנה ראש ממשלה יעמוד סוף סוף במליאה, ייאלץ להקשיב לנבחרינו ולהשיב לתהיותיהם. מדובר בלא פחות ממהלך היסטורי. חברי הכנסת מכלל הסיעות יוכלו לבקש מראש הממשלה תשובות בשלל הנושאים החשובים להם, לשמוע את דעתו בזמן אמת ולא דרך מסכי עשן של הדלפות, התחמקויות ותקשורת זרה.

״או אחד השרים״

למעשה כבר מ-2007 מצוין בתקנון כי מדי שבוע תתקיים שעת שאלות אליה ישיב ״ראש הממשלה או שר אחר כפי שיקבע היושב ראש״. ה"או" גרם לכך שבפועל היו״ר העביר תמיד את השאלות לשרים. ראש הממשלה לא ענה לשאלות ולו פעם אחת.

עקבתי מזה חודשים אחר אריגת המנגנון, בו היו מעורבים גם השר יריב לוין ויו״ר הכנסת יולי אדלשטיין. הוא התעכב, בין השאר, משום שנתניהו דחה תביעות של האופוזיציה לפיהן יקיימו 15 הצבעות אי-אמון בשנה - שבכולן ראש הממשלה יהיה נוכח (לבסוף נקבעו 10 הצבעות אי-אמון במושב בתזמון שהאופוזיציה תקבע - ללא ראש הממשלה).

הדחיפה האחרונה לאשרור התקנון הגיעה בכלל מח״כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), שללא קשר שלחה הצעה דומה אך מהודקת יותר לוועדת הכנסת. לפי הצעתה, נתניהו יענה על 12 שאלות שיפנו אליו חברי הכנסת אחת לחודש קלנדרי. הבקשה של סבטלובה נתנה פוש אחרון לנושא שכעת נמצא על סדר היום.

קסניה סבטלובה

ח״כ מיכאלי מסרה כי חשיבות מתן תשובות ישירות על ידי ראש הממשלה היא מובנת מאליה, ו״מוטב מאוחר מאשר אף פעם״. ח״כ הנגבי אמר כי הנוסח ״הונח על שולחן יו״ר ועדת הכנסת ואמור לעלות לדיון בקרוב מאוד״. יו״ר ועדת הכנסת דוד ביטן אישר את הפרטים, ואכן הנושא הופיע כמה שעות לאחר מכן על סדר יום הוועדה.

״חובה ולא רשות״

״אינטראקציה בין ראש הממשלה לפרלמנט במדינה דמוקרטית היא חובה, לא רשות״, הוסיפה ח״כ סבטלובה. לדבריה, ״העובדה שראש הממשלה שלנו כבר שבע שנים אינו מגיע על מנת לענות לחברי הכנסת בצורה ישירה על שאלותיהם, פוגעת בקשר בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת״.

עוד הוסיפה כי ״בעיניי, ראש ממשלה שמחזיק בכל כך הרבה תיקים חייב לבוא למליאת הכנסת לפחות פעם בחודש ולענות לשאלות של ח״כים בצורה עניינית וישירה, כמו בדמוקרטיות אחרות בעולם, כאשר ההצעה שאני הנחתי לקוחה מפרלמנט בריטניה - המדינה שעליה נשענת צורת המשטר בישראל״.

אם זה עניין אתכם בטח תהנו מ:

תומר אביטל
תומר אביטל |ימים של שקיפות

עיתונאי, מלמד סדנאות כתיבה ואקטיביזם, מרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי ומחבר ספר המתח "המשכן" (בהוצאת עם עובד).

מוביל את מיזם מאה ימים של שקיפות - שדוחק בכנסת לחוקק חוקי שקיפות שיאפשרו לציבור להבין את מי הם באמת מכניסים אליה. במקביל, עסוק בהקמת כלי התקשורת הציבורי הראשון - שקוף.

הבלוג מבקש לחשוף את מה שחברי הכנסת מנסים להסתיר ולקדם ראייה ביקורתית על הנעשה במרכז העצבים של מדינת ישראל. 

כאן תמצאו את מה שעומד מאחורי הנאומים, המלים הריקות והמצעים שמתרוקנים מתוכן בבוקר שלאחר הבחירות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ