בניגוד להנחיית משרד המשפטים: יומני ארי הרו וגיל שפר טרם פורסמו

בדיקת "שקוף" מצאה כי בקשת המידע של עמותת "הצלחה" בנוגע לשני הבכירים לשעבר התבררה כמוצדקת עוד בינואר 2018. בסה"כ, 31 בקשות מידע מהרשויות סורבו למרות שהתבררו כמוצדקות

תומר אביטל
תומר אביטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ארי הרו (מימין) וגיל שפר, ראשי הסגל במשרד רה"מ לשעבר
ארי הרו (מימין) וגיל שפר, ראשי הסגל במשרד רה"מ לשעברקרדיט: מרק ישראל סלם

חוק חופש המידע שנכנס לתוקף ב-1999 קובע את זכותו של כל אזרח בישראל לקבל מידע מרשות ציבורית באופן שיאזן בין החופש למידע לבין שמירה על ביטחון המדינה, הפרטיות וכדומה. החוק חולל מהפכה בכל הקשור לשקיפות עבודת הרשויות וסייע רבות לחיזוק הדמוקרטיה וזכותו של הציבור לדעת. שקיפות מפחיתה שחיתות ומבטיחה שירות טוב יותר לאזרח. 

אלא שישנם מקרים שבהן בקשות מידע שמגישים עיתונאים ואזרחים מן השורה - מסורבות. לעתים זה קורה בגלל נימוק הגיוני (פגיעה בביטחון המדינה למשל) ולעתים בגלל שלרשויות פשוט לא מתחשק שמישהו יפשפש להן בציציות. אך ישנו גם סוג אחר של מקרים: בקשות למידע שסורבו גם אחרי שנמצאו מוצדקות ומשרד המשפטים הורה להיענות להן. בדיקת "שקוף" סביב השנים 2016-2018 חושפת באילו נושאים בחרו רשויות לצפצף על החוק על הסוף, גם אחרי שהתלונות על כך שמדובר במידע שאין מניעה לפרסמו - התבררו כמוצדקות.

הדוגמה הבולטת ביותר להתנהלות שכזו היא סירובו של משרד ראש הממשלה לבקשתה של עמותת "הצלחה" לחשוף את יומני ראשי הסגל לשעבר ארי הרו וגיל שפר. הרו, שכיהן בתפקיד בשנים 2014-2015, הפך באוגוסט 2017 לעד מדינה בשלושת התיקים נגד בנימין נתניהו. שפר כיהן בתפקיד בשנים 2012-2014. משרד המשפטים הורה למשרד ראש הממשלה להיענות לבקשה עוד בינואר 2018 - אך ללא הועיל.

בראש רשימת "הסרבנים" (שמונה הפרות) נמצא המשרד להגנת הסביבה. כך למשל, המשרד מסרב עד היום להתייחס לבקשה שקיבל מתושב עפולה בנוגע למטרד ריח שממנו סבלה העיר ונמצאה מוצדקת באוקטובר 2016. המשרד גם משום מה מתעקש לא למסור מידע על מכרזים הנוגעים לפסולת מסוכנת וממסמס בקשה לחשיפת תאריכי הפגישות בין בכיריו לבין נציגי תאגידי המיחזור. יש לציין כי אופן עבודו של המשרד, בהובלת השר זאב אלקין, השתפר ובשנים 2017-2018 כבר לא הפר הנחיות.

השריפה במתחם בתי הזיקוק בחיפה. לא משתפים מה קרה
השריפה במתחם בתי הזיקוק בחיפה. לא משתפים מה קרהצילום: אילן מלסטר / המשרד

משרד התחבורה (ארבע הפרות) התבקש בין היתר למסור מידע על תוצריה של ועדת היגוי להקמת מערכות הסעת המונים. משרד המשפטים נזף במשרד התחבורה על התמהמהותו בפרסום המידע עוד בדצמבר 2016, אך שתיקתו בעניין נמשכת. גם בקשה למידע על מכרז הקשור למכוני רישוי לא נענתה משום מה, על אף שנמצאה מוצדקת עוד במאי 2018. באופן אירוני, משרד התחבורה מסרב גם לבקשה לקבל את רשימת הבקשות למידע שהטיפול בהן טרם הסתיים. בקשה זו נמצאה מוצדקת ביוני 2018.

משרד התרבות והספורט (שבע הפרות) מסרב לבקשתו של אזרח לקבל את מידע על התמיכה הכספית שמעביר המשרד לעמותת "שתילי זיתים", המארגנת שיעורים להפצת דברי תורה. גם בקשות למידע סביב פסטיבל "כתר המזרח" והטקס לציון "50 שנה לשחרור יהודה ושומרון, הבקעה והגולן" טרם נענו, חרף נזיפת משרד המשפטים בתחילת 2018.

המשרד לשירותי דת (חמש הפרות) מסתיר בין היתר את דו"ח התקשרויות המִנְהלת לזהות יהודית לשנת 2017. יותר מכך, המשרד גם סירב לפרסם ברשת, כמתחייב, תשובות שניתנו לאזרחים במסגרות בקשות למידע. יום לאחר פניית "שקוף" עלו המסמכים לרשת אחרי שבעבר נטען כי אי אפשר להעלות אותם.

הרשות הארצית לכבאות והצלה מעדיפה לשמור את הקלפים קרוב לחזה בכל הקשור לשריפה שהתרחשה במתחם בתי הזיקוק ב-2017. משרד המשפטים הנחה אותה לפרסם את המידע ביוני 2018, אך זה נותר במחשכים בניגוד לחוק. עוד ברשימה: משרד העליה והקליטה (שתי הפרות) ומשרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, משרד הבריאות עם הפרה אחת כל אחד.

משרד המשפטים מסר ל"שקוף" כי לאחרונה הוצאו מכתבים למנכ"לי המשרדים שמפרים את החוק בדרישה לתיקון הליקויים שמצאה היחידה הממשלתית לחופש המידע. בעבר הציעה ח"כ קארין אלהרר (כחול לבן) להטיל סנקצטות על רשויות מפרות, אך נראה כי זה לכשעצמו אינו מספיק. היחידה לחופש מידע במשרד המשפטים צריכה להפוך לנציבות. צעד שכזה יאפשר לה עצמאות ואכיפה "עם שיניים". כיום יכולה היחידה רק לנזוף במשרדים וברשויות, אך לא מעבר לכך.

תגובות

המשרד להגנת הסביבה: "המשרד מפרסם מידע סביבתי רב באופן יזום ושוטף במגוון ערוצים, ופועל כל העת כדי לשפר את השקיפות. אי העמידה בלוחות הזמנים נובעת מעלייה של עשרות אחוזים במספר הבקשות בשנים האחרונות, כמו גם במורכבותן, בעוד שהמשרד שרוי במחסור של כוח אדם – ולא משום סיבה אחרת".

משרד התחבורה: "המשרד סיפק את כל הנדרש בהתאם לחוק חופש המידע".

הרשות הארצית לכבאות והצלה: "הרשות מטפלת בכ-10% מסך הבקשות למידע בישראל וזכתה השנה, ולא בפעם הראשונה, במקום הראשון. יתרה מכך, היא ניצבת במקום השני בעמידה בזמנים למתן מענה לנכון לדו"ח היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים לשנת 2018. המקרה המדובר (השריפה בבתי הזיקוק - ת.א) הוא אחד מאותם מקרים חריגים שבהם לא ניתן להיענות לבקשה, ודאי לא במלואה וכלשונה, מאחר שהסוגיה כולה היתה בחקירה פלילית וכעת נמצאת בבית המשפט. נבקש לדייק ולציין כי הרשות לא סירבה להיענות לבקשה, היא נענתה בהתאם למגבלות הקבועות בחוק".

ממשרד התרבות והספורט לא התקבלה תגובה. תגובת משרד ראש הממשלה טרם התקבלה ותובא לכשתתקבל.

תומר אביטל

תומר אביטל | ימים של שקיפות

עיתונאי, מלמד סדנאות כתיבה ואקטיביזם, מרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי ומחבר ספר המתח "המשכן" (בהוצאת עם עובד). מוביל את מיזם מאה ימים של שקיפות, שדוחק בכנסת לחוקק חוקי שקיפות שיאפשרו לציבור להבין את מי הם באמת מכניסים אליה, ומייסד המיזם שקוף.

הבלוג מבקש לחשוף את מה שחברי הכנסת מנסים להסתיר ולקדם ראייה ביקורתית על הנעשה במרכז העצבים של מדינת ישראל. כאן תמצאו את מה שעומד מאחורי הנאומים, המלים הריקות והמצעים שמתרוקנים מתוכן בבוקר שלאחר הבחירות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ