הכנסת אמנם משותקת, אך חברי הכנסת פשוט מתבטלים

דווקא בימים שבהם אין כמעט דיונים במליאה, אין ועדות ואין הצבעות, היה ניתן לצפות שהח"כים יעשו שימוש בשאילתות. "שקוף" בדק את מספר השאילתות מדצמבר 2018 והנתונים מקוממים

תומר אביטל
תומר אביטל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
השבעת הכנסת ה-22, השנה
השבעת הכנסת ה-22, השנהקרדיט: אוליבייה פיטוסי
תומר אביטל
תומר אביטל

מזה כשנה אנו שומעים חדשות לבקרים כי עבודת הכנסת משותקת. הפלונטר הפוליטי שהחל למעשה בדצמבר 2018 ונמשך לאורך הכנסת ה-21 והכנסת ה-22 (הנוכחית) אינו מאפשר הליכי חקיקה, הקמת ועדות, עריכת דיונים והצבעות. השיתוק הפוליטי אינו אשמתם של חברי וחברות הכנסת כקבוצה, אך מה כן אשמתם? שהם מרחיבים את הבטלה גם אל עבודתם האישית, אל כלי העבודה שעומדים לרשותם ללא קשר למבוי הסתום.

בדיקת "שקוף" על מספר השאילתות הישירות שהגישו חברי וחברות הכנסת מאז דצמבר 2018, מעלה כי רובם ככולם פשוט מנצלים את המצב, אין מלה אחרת, כדי להימנע מלשרת את הציבור. השאילתה הישירה היא כלי נפלא ואפקטיבי מאוד לפיקוח הפרלמנט על עבודת הממשלה. חברי הכנסת יכולים לברר נושאים במייל, בכל רגע נתון ובכל שאלה, ומשרדי הממשלה מחויבים להגיב אליהם בתוך זמן קצר (עד 21 יום). כל ח"כ רשאי להגיש עד 80 שאילתות במושב ובאמצעותן הוא יכול למשל לברר מדוע תקציבים אינם מגיעים ליעדה, כיצד הממשלה נערכת לנושאים שונים, מיישמת החלטות ועוד ועוד. 

הכנסת אינה מפרסמת נתונים שקופים על השאילתות הישירות, אך בדיקת "שקוף" העלתה כי מאז דצמבר 2018 הוגשו 138 בלבד. לשם השוואה, בשנה "רגילה" מוגשות בממוצע 1,059 שאילתות. אדגיש, מדובר בהליך שאינו דורש כמעט שום דבר מחברי הכנסת וגם אינו מחייב את השר להשיב במליאה (ממילא כמעט שלא מתכנסת). מספר השאילתות הדחופות שבהן כן נדרש השר להתייצב במליאה בתקופה זו הוא תשע בלבד, וזאת ביחס ל-556 בממוצע בפרק זמן דומה בימים "רגילים". 

העובדה שבשנה האחרונה הגישו הח"כים עשירית מכמות השאילתות הישירות מקוממת עוד יותר, לנוכח העובדה שדווקא בתקופה זו, שבה השאליתות היא הכלי הכמעט יחיד שנותר בידי הח"כים לביצוע מלאכתם, היה ניתן לצפות שמספרן דווקא יזנק. כל שצריך הוא חבר כנסת חרוץ ואיכפתי. מיהם הצדיקים שהגישו את 138 השאילתות שבכל זאת הוגשו? אין לדעת. הכנסת כאמור אינה מספקת את הנתונים הללו. 

דווקא בימים של שיתוק פוליטי שלא ברור מתי יגיע לסיומו, חשוב שגם האזרחים יכירו את השאילתה הישירה. אם פניתם אל חברי הכנסת בשאלה וקיבלתם את התשובה "יש פגרה", עודדו אותם להגיש את פנייתכם כשאילתה ישירה. ולסיום הערה נוספת - אם זהו עומק השיתוק, המינימום שחברי הכנסת הנוכחית צריכים לעשות לפני פיזורה הוא לבטל את העלאת השכר לעצמם שאמורה להתבצע ב-1 בינואר 2020. אין לכך כל הצדקה. אם כבר, יש הצדקה להפחתת שכר.

תומר אביטל

תומר אביטל | |ימים של שקיפות

עיתונאי, מלמד סדנאות כתיבה ואקטיביזם, מרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי ומחבר ספר המתח "המשכן" (בהוצאת עם עובד). מוביל את מיזם מאה ימים של שקיפות, שדוחק בכנסת לחוקק חוקי שקיפות שיאפשרו לציבור להבין את מי הם באמת מכניסים אליה, ומייסד המיזם שקוף.

הבלוג מבקש לחשוף את מה שחברי הכנסת מנסים להסתיר ולקדם ראייה ביקורתית על הנעשה במרכז העצבים של מדינת ישראל. כאן תמצאו את מה שעומד מאחורי הנאומים, המלים הריקות והמצעים שמתרוקנים מתוכן בבוקר שלאחר הבחירות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ