מי מרוויח משיתוק הכנסת? כל-כך הרבה אנשים

הכנסת ה-21 וה-22 הושבעו והתפזרו מבלי להותיר חותם, אין הליכי חקיקה, אין ועדות ואין הצבעות. "שקוף" מגיש רשימה (חלקית בהחלט) של כל מי שמעדיף שהמשכן יישאר שומם ודומם

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הכנסת ריקה, היום
מליאת הכנסת ריקהצילום: אוהד צויגנברג
תומר אביטל
תומר אביטל

זה שנה שהמשבר הפוליטי בישראל משתק את עבודת הכנסת. אין הליכי חקיקה, אין ועדות, אין דיונים ואין הצבעות. הכנסת ה-21 וה-22 הושבעו והתפזרו מבלי להותיר חותם ואיש אינו יכול להבטיח שהמצב ישתנה אחרי בחירות מארס. מי מרוויח מהשיתוק הזה? המון אנשים, הרשימה ארוכה מלפרט. 

מאז דצמבר 2018 קוראת "שקוף" להחזיר את הכנסת לפעילות, חרף הדד-לוק הפוליטי, וזאת כדי שתקנות נחוצות יתקבלו, הפיקוח על הממשלה יימשך ושלפחות החלטות שיש עליהן קונצנזוס יאושרו. כחול-לבן וישראל ביתנו הסכימו למהלך וגם היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, הנפיק חוות דעת חיובית. אבן הנגף האחרונה הוא יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שמסרב בינתיים בגלל שיקוליו הפוליטיים ועל הדרך תוקע מדינה שלמה.

אז מי חוגג על אי הקמתן של ועדות הכנסת והשיתוק הממשלתי? "שקוף" אספה מספר דוגמאות מתחומי חיים שונים לגמרי והרשימה כאמור חלקית בהחלט:

סרסורים וזנאים - למה? כי החוק לאיסור צריכת זנות אמנם אושר סופית, אבל הוא ייכנס לתוקף רק ביולי 2020. כדי לאכוף אותו צריך לאשר תקנות בממשלה ובכנסת ולהקצות תקציב. בשביל זה צריך קואליציה מתפקדת. ללא שינוי, הסרסורים והזנאים יוכלו להמשיך בשלהם לעת עתה.  

תאגידים - לדוגמה חברות המשקאות. למה? כיום יש פטור מפיקדון על בקבוקי משקה של 1.5 ליטר. בג"ץ חייב את השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, לנמק עד יוני 2020 מדוע אינו מקדם את התקנות הדרושות ומפנה את הנושא לטיפול ועדת הכלכלה. אך בהיעדר ועדת כלכלה, אלקין אינו יכול לעשות זאת וכולנו נמשיך לטבוע בבקבוקי פלסטיק שמזהמים את הסביבה.

סוחרי חיות בר וצמחים נדירים - למה? ישראל חתומה על האמנה להגנת המגוון הביולוגי האוסרת על העברה בינלאומית של מינים המצויים בסכנת הכחדה למטרות מסחריות. באוגוסט הכניסה הוועידה הבינלאומית שעוסקת בנושא מינים נוספים לרשימה המוגנת ובכלל זה מעלי גירה, שלל יונקים, עופות וזוחלים. ישראל נדרשת כעת לאשרר את החוק הקיים, אך באין כנסת - הסוחרים רשאים להמשיך לפעול.

סרבני חיסונים - למה? הכנסת אמנם אישרה בקריאה ראשונה את החוק נגד סרבני חיסונים ברוב של 115 נבחרים. לפי החוק, משרד הבריאות ינהל מעקב אחרי ילדים שלא חוסנו ויאפשר את הרחקתם ממוסדות החינוך בעת חשש להתפרצות מחלה. אך בהיעדר כנסת, קידום החוק תקוע ובריאות הציבור מופקרת. 

טרוריסטים - למה? השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, כבר הגיש תקנות שיקלו על המשטרה לפעול נגד מי שמחזיק ברכוש של ארגון טרור מוכרז, וישפרו את יכולתם של השוטרים להחרים רכוש המשמש לטרור. אין כנסת - אין תקנות.

גופים לא שקופים - ישנם בישראל שלל ארגונים שפעילותם מוסדרת בחוק ארעי מימי הטורקים ומאפשרת להם לעבוד ללא שקיפות ותוך חובת דיווח חלקית בלבד. ההסתדרות לדוגמה. ב-2019 פרסם סוף-סוף משרד המשפטים תזכיר חוק שיכפה שקיפות. בהיעדר כנסת - החוק תקוע, ואגודות וארגונים רבים רשאים להמשיך ולנהל את תקציביהם כאילו אנחנו במאה ה-19.

שורפי פסולת חקלאית - למה? המשרד להגנת הסביבה רוצה לקדם לקדם תקנות למניעת זיהום אוויר גבוה או בלתי סביר משריפת פסולת חקלאית. אין כנסת - אין חוק שמגדיר מהו "זיהום אוויר חמור" ומהם הצעדים למניעתו. אולי הכנסת הבאה תעסוק בזה.

טייקונים - למה? שר האוצר, משה כחלון, מצא כי יש לחזק את החוק לצמצום הריכוזיות במשק. הוא יזם חוק המבקש להגדיר את אנשים שמשווקים ניירות ערך כגופים פיננסיים ובכך לחייב טייקונים להיפרד מהם. המטרה היא להעמיק את ההפרדה בין בעלות על גופים פיננסיים משמעותיים לבעלות על תאגידים ריאליים משמעותיים, ובכך להגביר את התחרות במשק. החוק תקוע כי אין כנסת, הטייקונים ימשיכו להחזיק בבעלויות צולבות, ואנחנו נשלם יותר.

יבואני תמרוקים - למה? משרד הבריאות פרסם לאחרונה טיוטת תקנות לרפורמה בשוק התמרוקים, שמטרתה להקל את הרגולציה על היבואנים הלא-רשמיים ("מקבילים") ולחזק את התחרות. כשהרפורמה תיכנס לתוקף, הנפגעים המרכזיים ממנה יהיו היבואנים הרשמיים של מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה, אך כל עוד אין כנסת מתפקדת - אין ועדות, והיבואנים ימשיכו לרשום שורת רווח מופרזת. 

בעלי מספר למונית - למה? שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', כבר הביע נכונות לאפשר למפעילות תחבורה שיתופית להיכנס לשוק. אך כל עוד אין כנסת, אי אפשר לקדם את המהלך, ואנו נמשיך לשלם על מוניות סכומים מופרזים שמתגלגלים לרוב לבעלי המספרים, לא לנהגים.

שרים - למה? העיתונאי עמית סגל חשף באחרונה נתון מדהים: "יותר ממחצית משרי הממשלה הנוכחית זכו בתפקידם במהלך 2019" וכל זאת מבלי שמינויים אושר בכנסת (כי אין לממשלה רוב). כלומר, יותר ממחצית מהשרים לא נהנים מאמון הציבור. כאלה הם שר הביטחון נפתלי בנט, שר המשפטים אמיר אוחנה, שרת השיכון (וכעת הרווחה) יפעת שאשא ביטון, שר חוץ ישראל כץ, ועוד. בנוסף, היעדר הפיקוח מצד ועדות וחברי הכנסת מותיר את השרים לבד במגרש. הם פועלים ללא פיקוח אפקטיבי, ללא שאילתות או דיונים במליאה.

רה"מ נתניהו והשר חיים כץ - למה? כי כל עוד אין ועדות בכנסת, גם הוועדה שאמורה לדון בבקשות חסינות אינה קמה. וכל עוד בקשת החסינות אינה מטופלת -  המשפטים של השניים אינם יכולים להיפתח. למעשה, לבנימין נתניהו ולחיים כץ יש אינטרס שהכנסת תמשיך לא לתפקד.

תומר אביטל

תומר אביטל | |ימים של שקיפות

עיתונאי, מלמד סדנאות כתיבה ואקטיביזם, מרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי ומחבר ספר המתח "המשכן" (בהוצאת עם עובד). מוביל את מיזם מאה ימים של שקיפות, שדוחק בכנסת לחוקק חוקי שקיפות שיאפשרו לציבור להבין את מי הם באמת מכניסים אליה, ומייסד המיזם שקוף.

הבלוג מבקש לחשוף את מה שחברי הכנסת מנסים להסתיר ולקדם ראייה ביקורתית על הנעשה במרכז העצבים של מדינת ישראל. כאן תמצאו את מה שעומד מאחורי הנאומים, המלים הריקות והמצעים שמתרוקנים מתוכן בבוקר שלאחר הבחירות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ