בלוגים

אמרתי לכם / הבלוג של טובי פולק

מותר לאזרחים לחתור להחלפת השלטון

ככל שהמחאה תתמקד בשחיתות השלטונית, היא לא תעלה ולא תוריד. לחורבנה של החברה הישראלית - ההסתה, האלימות, הרוע, הכפייה, הגזענות - יש אבא ואמא, שם פרטי ושם משפחה. עד שיוחלף השלטון, מה שהיה הוא שיהיה

9תגובות

שלטון הימין הנצחי, כמו גם שלטון נתניהו האינסופי, הצליחו להשכיח מאיתנו (ולא במקרה) כמה עקרונות שהם יסוד הדמוקרטיה. בסיס המשטר הדמוקרטי והמבנה הפרלמנטרי. אז אחרי שדיברנו הרבה על שיטת הממשל, שיטת הבחירות, מבנה המשטר הפרלמנטרי, הפרדת הרשויות, הבלמים והאיזונים, בניית הקואליציה ותפקיד האופוזיציה - ראוי שנזכיר זכות יסוד שמשום מה נהפכה למילה גסה, שלא לומר אסורה: הזכות לפעול להחלפת השלטון. לא, לא באלימות ולא בכוח ולא בהפיכה צבאית או הפיכה בכלל, ובטח שלא באמצעות רצח ראש הממשלה.

אבל כן באמצעים דמוקרטיים. הקואליציה יכולה לבחור חבר כנסת אחר מבין שורותיה, ח"כ שאינו ראש הממשלה הנוכחי, ולהמליץ לנשיא שיטיל עליו להרכיב ממשלה חדשה. הכנסת גם יכולה לפזר את עצמה, להפיל את הממשלה המכהנת בהצבעת אי אמון או להתפזר בהסכמה - בהצבעה על הקדמת הבחירות - דבר שמתרחש בכל קדנציה כמעט. אם זה היה לגיטימי ודמוקרטי בבחירות שהיו בעבר, מה שהביא לבחירתו מחדש של ראש הממשלה הנוכחי, זה לגיטימי גם היום. ולאזרחים מותר לקדם את המטרה הזאת: באמצעות הפגנות ומחאות, בהמרצת האופוזיציה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה, באמצעות חשיפת שחיתויות שלטוניות, פוליטיות ואישיות. לאזרחים מותר לעמוד על זכויותיהם והאופוזיציה חייבת לעשות כל מה שביכולתה בשביל לייצג את אלה שבחרו בה. גם אם הם מיעוט.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

החבר'ה הטובים: ברגע אחד הכל נגמר

מאות מיליוני בני אדם נשבו בקסם האפל של סיפורי המאפיה. מהופנטים אנו בוהים בסאגות משפחות הפשע, בקודים, במנהגים, באלימות חסרת המעצורים, בתחכום, באכזריות. עלייתם ונפילתם הם סיפורים עוצרי נשימה. ורק דבר אחד הם יודעים כמונו: זה אף פעם לא נגמר בהפי אנד

7תגובות

בניגוד לתדמית ההוליוודית שלה, עיקר פעילותה של המאפיה - של ארגוני פשע בכלל, של משפחות פשע - היא לא בהפעלת אלימות. המטרה של המשפחות האלה היא כלכלית. הארגונים האלה, כמו חברות מסחריות, כמו פירמות מסחריות - היא כסף. הרבה כסף. הם שואפים להשתלט על תחומי מסחר. להשיג השפעה כלכלית. ליצור מונופול דורסני בתחומים שבהם הם בוחרים לעסוק. יש חברות שעוסקות בבנייה, יש פירמות שמתמקדות במסחר סיטונאי או קמעונאי, יש תאגידים שמייצרים מוצרים, יש חברות שיווק ומסחר והפצה ותיווך ומה לא. משפחות הפשע המסורתיות, בכל פינה על פני הגלובוס, בוחרות תחומים כלכליים שבהם הן יכולות להשיג השפעה אבסולוטית, דורסנית - והולכות עליהם בכל הכוח. האלימות שהם נוקטים בה היא רצחנית. אכזרית. אבל היא רק הכלי. היא לא המטרה.

ארגונים כלכליים מהסוג הזה, מאפיות מקומיות וגלובליות, משפחות פשע וארגוני פשע, הולכים על התחומים שהכי קל להשתלט עליהם ולשמר אותם. למשל: ייצור, הפצה ומכירה של משקאות אלכוהוליים בתקופת היובש בארצות הברית (הארגון של אל קפונה כדוגמה אחת בולטת). הימורים חוקיים ובלתי חוקיים במקביל לעיסוק וסרסרות לזנות (בגסי סיגל, מאיר לנסקי וחבריהם בראשית ימי לאס וגאס). גביית דמי חסות. ייצור, הפצה ומכירת סמים מכל הסוגים (ארגוני המאפיה האיטלקית בניו-יורק, ארגוני הפשיעה במרכז ודרום אמריקה). פינוי ומיחזור פסולת (הסופרנוס). מיחזור בקבוקים. יו ניים איט.

ריי ליוטה ורוברט דה נירו בסרט "החבר'ה הטובים" מ-1990
Warner Bros.
להמשך הפוסט

הצטיינו במתמטיקה ובאנגלית - רק אל תבקשו זכויות

המדינה מקדמת במרץ לימודי מורשת, מתמטיקה, אנגלית ומדעים - ובמקביל נוטשת את לימודי האזרחות, הדמוקרטיה והממשל. המדינה יודעת שידע הוא כוח, הכרת הזכויות היא סכנה ומי שיידע מה לשאול עלול גם לדרוש תשובות. ואין סכנה גדולה יותר לשלטון מאזרחים שתובעים את זכויותיהם

7תגובות

בסוף הכל מתחיל ונגמר בחינוך. בצבירת ידע. ברכישת השכלה. כי מותר לחשוב אחרת, מותר להאמין בדברים אחרים, לגיטימי להתנגד לדעתו של האחר - אבל מתוך ידע. אחרי לימוד. תוך הקשבה. בהכרת העובדות, ניתוחן, הסקת מסקנות ורק בסוף קביעת עמדה. לעימות רעיוני, ויכוח - עמוק ונוקב וסוער ככל שיהיה - יש ערך רק אם מתקיים בין צדדים שווים, בתנאים זהים. חילוקי הדעות יכולים להיות מלובנים כששני הצדדים מגיעים לשולחן כשהם מצוידים באותם כלי העבודה: ידע, הבנה, יכולת השוואה, ניתוח והסקת מסקנות.

כששואלים תלמידים שבגרו אחרי שסיימו את הלימודים בשלל בתי הספר שלהם - יסודי, תיכון ואפילו אקדמיה - איפה וממי הם למדו הכי הרבה, התשובה היא כמעט תמיד: הבית. מההורים, מהמשפחה הקרובה, מהאחים הבוגרים, מסבא וסבתא. האישיות שלנו מעוצבת ומורכבת ממה שהנחילו לנו הורינו וגם מהכלים שהם התעקשו שנקבל - בבית ומחוץ לבית.

תלמידי תיכון נבחנים באנגלית
ניר כפרי
להמשך הפוסט

דופקים אותנו כמו שניצלים, קוצצים אותנו לסלט

הדיון בחוק ההמלצות מתנהל בחצר הפרטית של יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אמסלם, שבסגנונו הברוטלי ושפתו הגסה הפך את בית הנבחרים לבסטה הפרטית בשוק הפשפשים שלו. הדימויים שלו הם בדיוק מה שהוא חושב עלינו, האזרחים. ובכך הוא המייצג המושלם של עידן נתניהו

35תגובות

בסערת הדיונים על חוק ההמלצות, בעיצומו של היום הדרמטי ההוא, רגע לפני שוועדת הפנים של הכנסת אישרה את מתווה חוק ההמלצות ושעה קלה לפני שהכנסת אישרה אותה בהצבעה טרומית, היה רגע אחד בחדר הישיבות של אותה הוועדה שהגדיר את הכנסת הנוכחית. את הקואליציה ששולטת בה. את איכות האנשים שמרכיבים אותה. את מה שהם חושבים עלינו. על האזרחים. על הבוחרים שלהם. על כולנו.

כמה דקות לפני אותו אירוע, כאשר הבוס שלו מתעקש שכל העיסוק בחוק המביש לא נוגע לו ואין לו חלק בו, נתפס ראש לשכת ראש הממשלה, יואב הורוביץ, מתגנב לחדרו הרוחש של המוציא והמביא בכנסת הנוכחית, יו"ר הקואליציה הכל-יכול (נכון לשבוע שעבר) דוד ביטן. ואז, כשהאיש של נתניהו נלכד על-ידי העיתונאים ונתפס בקלקלתו, הוא ניסה להתחכם, להתלוצץ והתעקש שהוא בדרך לביטן בעניין אחר. איש לא קנה את הבלוף.

ח"כ דוד אמסלם וראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבה של סיעת הליכוד
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

לא תישאר כאן אבן על אבן. גם לא היסודות

אם הדבר היה אפשרי, חברי הממשלה והקואליציה היו מואשמים בהפרת אמונים. במעשיהם ובמחדליהם הם מנפצים את אבני היסוד של החברה שבחרה בהם. הישרדות אישית היא לא חובה אזרחית, היא אפילו לא זכות

74תגובות

כשהאבק ישקע ותסתיים תקופת הדמדומים הנוכחית, מדינת ישראל לא תהיה עוד כשהייתה. דוברי הימין אוהבים לדבר על יריביהם הפוליטיים והאישיים במונחים של בגידה, של הפקרה, של אובדן אמונה, של נמיכות קומה, של זלזול בערכי יסוד. כן, במונחים של בגידה. אני לא אגיד שהם בוגדים -  לי יש שפה אחרת. כן אגיד שהם מופקרים. ובעיקר הם מפקירים.

כשהאבק ישקע ותגיע לסיומה תקופת הדמדומים הזאת, לא תישאר כאן אבן על אבן. מהחברה הישראלית, שגם ככה מעולם לא הייתה אור לגויים, למרות יומרתה - אפילו לא חברת מופת -  יישארו רסיסים. אם בכלל יישאר דבר כזה, חברה ישראלית.

נתניהו דרעי ובנט וישיבת ממשלה
מארק ישראל סלם
להמשך הפוסט