דופקים אותנו כמו שניצלים, קוצצים אותנו לסלט - אמרתי לכם - הבלוג של טובי פולק - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דופקים אותנו כמו שניצלים, קוצצים אותנו לסלט

הדיון בחוק ההמלצות מתנהל בחצר הפרטית של יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אמסלם, שבסגנונו הברוטלי ושפתו הגסה הפך את בית הנבחרים לבסטה הפרטית בשוק הפשפשים שלו. הדימויים שלו הם בדיוק מה שהוא חושב עלינו, האזרחים. ובכך הוא המייצג המושלם של עידן נתניהו

תגובות
ח"כ דוד אמסלם וראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבה של סיעת הליכוד
אמיל סלמן

בסערת הדיונים על חוק ההמלצות, בעיצומו של היום הדרמטי ההוא, רגע לפני שוועדת הפנים של הכנסת אישרה את מתווה חוק ההמלצות ושעה קלה לפני שהכנסת אישרה אותה בהצבעה טרומית, היה רגע אחד בחדר הישיבות של אותה הוועדה שהגדיר את הכנסת הנוכחית. את הקואליציה ששולטת בה. את איכות האנשים שמרכיבים אותה. את מה שהם חושבים עלינו. על האזרחים. על הבוחרים שלהם. על כולנו.

כמה דקות לפני אותו אירוע, כאשר הבוס שלו מתעקש שכל העיסוק בחוק המביש לא נוגע לו ואין לו חלק בו, נתפס ראש לשכת ראש הממשלה, יואב הורוביץ, מתגנב לחדרו הרוחש של המוציא והמביא בכנסת הנוכחית, יו"ר הקואליציה הכל-יכול (נכון לשבוע שעבר) דוד ביטן. ואז, כשהאיש של נתניהו נלכד על-ידי העיתונאים ונתפס בקלקלתו, הוא ניסה להתחכם, להתלוצץ והתעקש שהוא בדרך לביטן בעניין אחר. איש לא קנה את הבלוף.

ואז, כאשר הדיון בוועדה התחדש, דרשו חברי האופוזיציה מיו"ר הוועדה דוד אמסלם שיסביר מה עשה הורוביץ בחדר של ביטן. הוא ניסה לנפנף אותם, הם התעקשו. ואז הוא ענה. ותשובתו הייתה המיצוי המושלם של הקואליציה הזאת, של ממשלת נתניהו, של עידן נתניהו כולו: "מה הוא עשה שם?", ענה אמסלם בזחיחות (עממית) מופגנת - "הוא עשה שניצלים. דפק שניצלים וקצץ ירקות לסלט".

זה מה שהיה ליו"ר הוועדה להגיד. זו הייתה התשובה שלו. ראש הממשלה נחקר במשך שנה בחשדות כבדים של שוחד וקבלת טובות הנאה. נאמניו הנרצעים מבשלים עבורו - בלי להסמיק וללא שמץ של בושה - חוקים פרסונליים בעליל, מעיוות פרשנות חוקי קבלת המתנות דרך החוק הצרפתי המופרך ועד לחוק סתימת הפה של המשטרה - והכל למען מטרה קדושה אחת: להוציא אותו בשלום מהררי ההאשמות, משלל העדויות, מאימת החוק. ואם לא באמת לחלץ, לפחות להרוויח זמן. לחיות עוד יום. לקרב את העגלה עוד מטר עד ליום הבחירות. ואולי הכל ייעצר כי תפרוץ מלחמה. או איזה גוג ומגוג גרעיני שאולי יגיע באדיבות הדוד מאמריקה. איזו אינתיפאדת ירושלים חדשה. מה שיבוא קודם. כל מה שצריך בשביל לדחוק את הקץ.

אבל נחזור לרגע לשניצלים. לסלט. ונניח לרגע למנהגו של אותו ח"כ אמסלם לסתום את פיותיהם של חבריו לוועדה ולסלק בברוטליות את אלה שלא מוכנים - בעיקר לא מוכנות - לרקוד לפי החליל שלו. נניח גם להתנפלות הברוטלית שלו על ח"כ בני בגין, שלא הסכים לשתף איתו פעולה. נניח כרגע לכל אלה ונדבר על השניצלים והסלט. כמה חוצפה, עזות מצח, פרחיות, זלזול בזולת, זלזול באינטליגנציה וצפצוף ארוך ובוטה על כל מי שהוא לא. כן, שמענו שהוא עממיקו, שהוא לא מהאליטה של רחביה או רמת אביב. שהוא "בא מהשטח". יכול להיות, למרות שגם זה די מוטל בספק. כולנו מגיעים משטח כלשהו - מעטים מבינינו מעיפים מחדר הדיונים אנשים שלא מסכימים עם דעתנו ואיש מאיתנו לא היה עונה כפי שהוא ענה.

תחשבו על זה: נניח שאתם בישיבת עסקים, בפגישה עם שיפוצניק, בשיחה עם מוסכניק. ונניח שהיו שואלים אתכם: רגע, ומה עושה כאן יועץ המס הזה? לאן הלך העו"ד ההוא? האם מישהו מאיתנו היה עונה: "שניצלים. הוא דופק שניצלים וקוצץ ירקות לסלט". מכירים סיטואציה כזאת? נתקלתם אי פעם בחייכם המקצועיים, אפילו האישיים, בתשובה כה עלובה, מזלזלת, מקטינה, משפילה? אל תענו לי.

וכאן מדובר בכנסת. בפרלמנט. בבית הנבחרים. בא או לא בא מהשטח, האיש הזה הוא נבחר ציבור. נציג ציבור. כאן לא מדובר במוסכניק של מדרכות, ברוכל מזדמן בשוק הפשפשים, בקבצן שמקבץ נדבות בקרן הרחוב או בסטדנאפיסט גס רוח. כאן, לכל הרוחות - כאן מדובר בכנסת. כנסת ישראל. בית הנבחרים. והכנסת היא לא הבסטה הפרטית של הרוכל אמסלם. גם אם הוא מתעקש להיראות ולהישמע כזה, הכנסת היא לא בסטה בשוק. והוועדה שהוא עומד בראשה היא לא חצר הגרוטאות שלו. בכנסת הוא בעל תפקיד. נבחר ציבור. נציג ציבור. שליח ציבור.

קל לפטור את ההתנהגות הזאת בחיוך. בזלזול. בבחינת: אוקיי, זה אמסלם. זה האיש. אל תיקחו אותו בכזאת רצינות. הוא לא הראשון ובוודאי לא האחרון שמתנהג ככה. כולנו מכירים את השמות, בעיקר בכנסת הנוכחית, אבל לא רק. העניין הוא שבזמנים נורמלים, עם אנשים סבירים בעמדות המפתח, עם מנהיגות אמיתית וממלכתיות מינימלית - האיש גס הרוח הזה היה ננזף ואף מודח מראשות הוועדה. כאמור: בזמנים אחרים ועם מנהיגים אחרים. היום המנהיגים בעיני עצמם מגחכים ושותקים -  ובשתיקתם מעודדים את האמסלמים להמשיך במלאכת הקודש שלהם: לדפוק אותנו כמו שניצלים ולקצוץ אותנו כמו ירקות לסלט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות