מנדלבליט הוא כנראה התקווה האחרונה - אמרתי לכם - הבלוג של טובי פולק - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לזמן מוגבל - מינוי לאתר ב-33 ש"ח לחודש בלבד  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנדלבליט הוא כנראה התקווה האחרונה

מצד אחד, חקירות שגרתיות של פרשיות פשוטות נמרחות עד אין קץ ונחקרים בכירים זוכים להנחות מפליגות. מצד שני, היועצים והמנהלים המקורבים ביותר מגויסים כעדי מדינה, וראש ממשלה נשאר לבדו. לא ברור אם מנדלבליט ירצה או יהיה מסוגל להאשים את נתניהו בפלילים, אבל אם זה לא יהיה הוא, זה כנראה לא יהיה אף אחד

תגובות
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט
תומר אפלבאום

עד כמה אפשר לסמוך על יועץ משפטי לממשלה שהעביר את רוב הקריירה המשפטית שלו במערכת היררכית שרמת הביקורת הציבורית עליה אפסית? עד כמה אפשר לסמוך על יועץ משפטי לממשלה שרגע לפני שמונה לתפקידו היה מזכיר הממשלה של אותו ראש ממשלה שעכשיו הוא חוקר? עד כמה אפשר לסמוך על יועץ משפטי לממשלה שנסיבות בחירתו לתפקיד מתבררות כקמפיין פוליטי-תקשורתי, שכלל אודישנים אצל עיתונאים בכירים, אצל יועץ צמוד לאדון ולגברת שהורחק מתפקידיו הרשמיים בנסיבות מביכות ואולי גם בסלון ביתה שהאחת שקובעת ומחליטה? עד כמה אנחנו יכולים לסמוך עליו שיקבל את ההחלטות הנכונות, למרות שעל פניו הוא נגוע בשלל ניגודי עניינים? עד כמה זה אפשרי? האם זה בכלל ריאלי?

במידה רבה, מנדלבליט הוא חידה. מצד אחד כל מה שאנחנו רואים בעיניים: הוא מאשר ומאפשר חקירות יסודיות, נוקבות, חיקורי דין לרוב ובעיקר נכונות לאשר עסקאות נדיבות עם עדי מדינה ברמה הגבוהה ביותר: מיקי גנור, ארי הרו, שלמה פילבר, ניר חפץ (ועל-פי שמועות עקשניות, גם דוד שמרון). מהצד השני יש חקירה אינסופית בעניין פשוט יחסית כמו פרשת המעונות. פרשה שעל פניו אין בה שום בעיה של חסינות של נבחר ציבור, ובכל העסק נמרח. מחיקה מסיבית של ארבעה-חמישה סעיפים שלכאורה קל היה להוכיח אותם. עד שיצאה ההודעה על הכוונה להגיש כתב אישום; ואז עד שנקבע המועד לשימוע; ועדיין לא יצאה הודעה רשמית על ההחלטה בעקבות השימוע שבעקבותיו נדרשו כמובן עוד כמה השלמות חקירה, אלא מה. ובינתיים מחכה לפסיקה בעניינו גם סמנכ"ל האמרכלות בדימוס, שעל הדרך ממשיך לקבל משכורות יפות. ובאמת, מה הבעיה? למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? 

ואחר כך פרשיות 1000 ו-2000. וגם 3000 ועכשיו 4000. שנה וחצי אחרי שמני נפתלי (כנראה) פוצץ את הבועה שפוצצה (כנראה) את העוזרת של מילצ'ן וגם את הטייקון בעצמו. אלפי שעות חקירה, עשרות ואולי מאות עדים ועדויות, חיקורי דין בכל רחבי העולם. וגם אחרי שהמשטרה סיימה עם חקירותיה זה והגישה את המלצותיה, והן חד משמעיות, קשות ונוקבות - והזמן? הזמן שוב עצר מלכת. ועכשיו בפרשת אלוביץ'-בזק-וואלה - נעצרים האנשים הכי בכירים שיש, מגויסים עדי מדינה ברמה שמפילה רודנים וממשלות. אבל קו הסיום, אם תהיתם, עוד לא נראה באופק.


טיפול בהלם

מנדלבליט ונתניהו בישיבת ממשלה ב-2014
גלי טיבון / אי-פי

וזה לא רק זה: לא מעט החלטות לאורך הדרך נראות מוזרות ומדאיגות. כמו האיסור המקורי על חקירת בני הזוג במקביל (בפרשת 1000). כמו ההסכמה לתיחום זמני החקירות לפרקי זמן קצרים מאוד ובהפרשי זמן עצומים. כמו עצימת העין לנוכח עבירת השיבוש לכאורה (מסרים סמויים וגם גלויים ובוטים בכל אמצעי התקשורת), העלמת עין מעבירת השיבוש לכאורה של הרעיה והבן (מה מונע מהמשטרה לחקור ואפילו לעצור את השניים האלה שלא נהנים משום חסינות?). מוזר ומדאיג.

על פניו, נראה שמנדלבליט יתקשה להאשים את נתניהו, לא כל שכן להכניס אותו לכלא. מנדלבליט, בן לאב בית"רי, איש חירות והליכוד, היה בשר מבשרה של התנועה. נתניהו מינה אותו למזכיר הממשלה ואחר כך ליועץ המשפטי לממשלה. צריך חוסן נפשי יוצא דופן, נדיר בשביל להיות מסוגל לנשוך את היד שהאכילה אותך. השמועות העקשניות גם טוענות שידם הארוכה של שוכני המעון תגיע גם אליו, כמו שמרגיש היום עד המדינה הטרי חפץ. והנה, לפתע פתאום, נודע שלפני שמונה לתפקיד היועץ עבר מנדלבליט אודישנים אצל דן מרגלית ונתן אשל ואולי גם במקומות נוספים. ואומרות הנשמות הטובות: נראה לכם שזה מקרי? שפתאום נודע משהו למישהו? כן, בדיוק כמו שעברו הצבאי האפל של היועץ שבגד קפץ ככה פתאום לתודעה. וכך, גם מי שלא משתגע על תיאוריות קונספירציה, בוודאי ישים לב לצירופי המקרים המשונים.


מנדלבליט - הבעיה או הפתרון?

במגזין "ליברל" מדצמבר 2016 פירסמה העיתונאית רונית ורדי כתבת פרופיל מקיפה על עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט. ורדי עומדת על כך שאנחנו טועים במנדלבליט. שהמחאה שמכוונת לראשו של היועמ"ש תודלקה על ידי אינטרסים פוליטיים מורכבים ומבוססת על תערובת מרושעת של תום, נאיביות ומניפולציה פוליטית. שמנדלבליט הוא לא הבעיה אלא הפתרון. ש"מנדלבליט הוא היועמ"ש הראשון שמוביל חקירה שאפתנית נגד חשדות שחלקם, לפחות, התפרסם כבר לפני שנים. פרשת הצוללות, למשל. שמנדלבליט הוא הראשון שהחליט לפרום בשיטתיות את הרשתות המושחתות שכבשו חלקים מרכזיים במערכת השלטונית. שהוא החליט לשנות את התרבות הארגונית שהכתיבו. להחדיר קצת 'אור-שמש' למחילות השלטוניות האפלוליות. אלא שכדי לעשות זאת צריך לעבוד לאט לאט. בשקט. בצניעות. להכיל אינספור התנגדויות. תרגילי חקירה. הסחות. התקפות אישיות. והעיקר להמשיך ולהתקדם אל היעד. ולהפנים שכלל שלא בטוח שהמהלך יצליח. אבל חשוב ושווה לנסות".

על-פי ורדי, שכתבה את ספר הביוגרפיה הראשון על בנימין נתניהו, "ביבי - מי אתה אדוני ראש הממשלה", "מנדלבליט לא חצה שום קווים כשנכנס ללשכת היועץ המשפטי. הוא תמיד היה סיוויל סרוונט במובן ההגון של המילה. מתוחכם. ערמומי. שאפתני. רב-מג בפוליטיקה ארגונית. ואם תחפור בעיתונות התקופה, תגלה שנתניהו התנגד בשעתו למינויו ליועמ"ש. אנשים לא זוכרים את זה, או לא רוצים לזכור, אבל ברגע האמת, נתניהו התנגד למינויו של מנדלבליט. ולא רק הוא. גם יהודה וינשטיין, היועץ שקדם לו, השתתף בקמפיין הערמומי לבלימת מינויו של מנדלבליט. אבל למנדלבליט היו ממליצים כמו מאיר שמגר, אהרון ברק וגבי שלו. והם ניצחו".

איך את מסבירה את ההנחות שהוא מעניק לנתניהו? את מניעת החקירות במקביל? את הסחבת? את משיכת הזמן בתיק הפשוט של המעונות?

ורדי: "זו אסטרטגיה זהירה לניהול התיק. הדרך היחידה לנהל חקירה שבה החשוד המרכזי הוא ראש ממשלה פופולרי, מנוסה וחזק. ראש ממשלה שנתמך על-ידי כנסת פרועה. חשוד מרכזי ששרים פופולריים מוכנים לתקוף עבורו את מערכת החוק - והעיקר למוסס את החקירה. ואגב, ייתכן שהם יצליחו בכך.

"האם מישהו יכול להיות בטוח שההתקפות לא יהפכו לטרנד? שכיכר רבין לא תארח הפגנות ענק נגד החקירות והחוקרים? האם מישהו מהמפגינים נגד מנדלבליט מבין שחקירות השחיתות לא מתקיימות בחלל ריק? שהצד השני לא פראייר, בעיקר כשהוא נלחם על חייו? זו הסיבה לכך שנדמה למפגינים נגד מנדלבליט שחקירות השחיתות מתקדמות לאט. חבל במקום להפגין נגד השחיתות, הם מפגינים נגד האנשים שמובילים את החקירה נגדה".

אז איך אפשר להבין את משיכת הזמן בתיק הפשוט של המעונות?

"באופן דומה. ניהול חקירה מושכל. נכונות להקריב חייל לטובת מלכה. מה חשיבותו של תיק המעונות בהשוואה לפיענוח פרשת הצוללות או בזק? אנשים שוכחים, אבל מני נפתלי כבר ניצח בתביעה שהגיש נגד העסקתו הפוגענית בבית ראש הממשלה. אבל אז עורכי דינה של שרה נתניהו טענו לאחר מכן ש'בית הדין קבע ממצאים הפוגעים קשות בגברת נתניהו ודמה נשפך על לא עוול בכפה בכלי התקשורת'. אז מה הרוויחה החברה הישראלית מהנצחון המשפטי של מני נפתלי?"

לחקירות השחיתות יש בכלל הישגים?

"ברור. למשל, תראה איך נראית עכשיו סביבתו הקרובה של החשוד המרכזי. רשת היועצים המושחתים שפעלו לידו פוררה. שותפי סוד מושחתים שפעלו לצד ראש הממשלה נהפכו לעדי מדינה. שותפי סוד אחרים כבר מבינים שהתרבות השלטונית משתנה. הקודים המושחתים סומנו ומוקעים מתוכה. ואילו ראש הממשלה עצמו, שהמשטרה טענה שהוא מתחמק בשיטתיות מחוקריו - הוחלש. בודד. ואף הוחשד, כאחרון העבריינים, בשיבוש ראיות. לא מקרה שחלה. שיצא לחופשת מחלה בדיוק כשחקירותיו מתקרבות לשיאן".

אבל מצד שני יש מצב שעד שמנדלבליט יגיע למטרה שלו, כפי שאת מגדירה אותה, זה יהיה מאוחר מדי.

"נכון. אבל חשוב שנזכור: היחיד שירוויח מחיסולו של היועמ"ש הוא החשוד העיקרי. כי אם מנדלבליט יילך - את מי לדעתך ימנה ראש הממשלה במקומו? את אביגדור פלדמן?"

***

אחת התיאוריות של הזמן האחרון מדברת על כך שבסופו של דבר לא מנדלבליט יחליט. או שהממשלה - קרי נתניהו - תדיח אותו ותמנה יועץ נוח יותר תחתיו (תקדים יצחק זמיר בפרשת חנינת אנשי השב"כ בפרשת קו 300) או שהוא עצמו יכרע תחת הלחץ וניגודי העניינים ויפרוש ביוזמתו. כך או כך, מדובר בתסריט בלהות. כי גם אם בדרך נס יתמנה ליועץ הנוכחי מחליף ראוי וישר דרך, כמה זמן ייקח לו ללמוד את מה שנשאר על השולחן? שנה? שנתיים? שלוש? אם בכלל. על האפשרות השנייה עדיף שלא נחשוב בכלל.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות