חורבן הבית השלישי כבר כאן - אמרתי לכם - הבלוג של טובי פולק - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חורבן הבית השלישי כבר כאן

כשתסתיים תקופת שלטונו של בנימין נתניהו, החברה הישראלית לא תהיה עוד מה שהייתה לפניו. ולא שהיא הייתה מושלמת, היא רק הייתה מעט יותר נורמלית. נתניהו אומר שהוא רוצה להיזכר כמי שהיה המגן של מדינת ישראל, אבל יגמור כמי שהיה חתום על תעודת הפטירה שלה

תגובות
נתניהו וטראמפ
Sebastian Scheiner/אי־פי

כשתחלוף תקופת מלכותו של בנימין נתניהו, והיא תחלוף - למרות שכרגע היא נראית לנו נצחית -  מדינת ישראל לא תהיה עוד מה שהייתה לפניו. לא המדינה, לא החברה, לא אף אחד מהמרכיבים שמהם נוצקה והורכבה מהות הישראליות.

כשבנימין נתניהו יפנה את הבמה הוא יוכל להיות מאוד גאה בעצמו: הוא ישאיר אחריו מורשת. כולנו זוכרים (נניח שכולנו זוכרים) את הנסיבות שבהן הוא הגיע לראשונה למשרד שבו הוא שולט כבר יותר מ-11 שנים (לסירוגין), חודשים ספורים אחרי אותה טראומה לאומית. שגם לגביה, חייבים להודות שהיא נגעה באמת רק לחלק מסוים מהעם והחברה, אותו חלק שלא שכח ולא סלח, החלק שלא ישכח ולא יסלח. החלק האחר, שבו שולט נרטיב נתניהו ביד רמה כבר יותר משני עשורים, לא רק שכח וממילא כמעט מיד סלח. וחלק גדול ממנו פשוט מתעלם ואף מכחיש. גם זה חלק משמעותי במורשת שלו. ומאז אותה טראומה אנחנו גולשים במורד, אל מעבר לקצה הצוק.

באינספור ראיונות אומר בנימין נתניהו, בנו של היסטוריון ומהגר בן מהגר, שהוא רוצה להיזכר כמי שהיה המגן של מדינת ישראל. זה מספיק לו. הוא יסתפק בתואר הזה: המגן. המגונן. המציל. כמה שהוא צנוע. ספק אם הוא יודע, למרות השכלתו ורוחב אופקיו לכאורה, שהוא ייזכר בזכות הרבה מאוד דברים אחרים. ספק גדול אם מגן המדינה יהיה אחד מהם.

אחרי שיילך, בנימין נתניהו ישאיר אחריו אדמה חרוכה. חברה הרוסה. מפורקת. מדממת. גזענית ורעה כמו שלא הייתה מעולם. גסה. אלימה. חברה שסועה ומפולגת כמו שמעולם לא הייתה. חברה שונאת. חברה אכזרית.

הפגנת הימין ביפו  במהלך צוק איתן
תומר אפלבאום

החברה הישראלית שתישאר אחרי שבנימין נתניהו יילך היא חברה חולה. חברה על ערש דווי. אולי כבר חברה מתה. חברה שהתפרקה מכל נכסיה ההיסטוריים והלאומיים המשותפים. חברה שמישהו פורר ביד גסה וברגל רומסת את מעט הדבק שעוד חיבר בין חלקיה. החברה של שלהי קיסרות נתניהו היא חברה שאין בה עוד חלוקה של נכון ולא נכון, טוב ורע, חוקי או פושע, מוסרי או נטול מוסר לחלוטין. חברה שבה עובדי ומשרתי ציבור נרמסים בראש חוצות - מהטירונים שאך זה נכנסו למעגל העשייה ועד לראשי המערכת. חברה שכל מי שלא מתיישר בה על-פי המכנה המשותף הנמוך ביותר, הגזעני ביותר, הגס ביותר, האלים ביותר, השונא ביותר, האכזרי ביותר - הוא בוגד. לא פחות. חיילים וקצינים וראשי הצבא; לוחמים וסוכנים ועד ראשי מערכות הביטחון; עיתונאים ואמנים; סופרים ומשוררים; פקידי ומשרתי ציבור בכל התפקידים ובכל הרמות. וגם סתם אזרחים מן השורה. זה או שאתה לנו - או לצרנו. ואם אתה לא איתנו, הלך עליך.

החברה שתישאר אחרי שבנימין נתניהו יסיים את דרכו היא חברה שרומסת את ההגונים והישרים - ומפארת את החמדנים, הבוטים, הגסים והאלימים. אנשים הגונים שרק מנסים למלא ביושר את תפקידם ולשמור על צלם אנוש, ניגפים בפני אלה שהשנאה היא משלח ידם. חברה שבה כל דאלים גבר וכל ממזר מלך. החברה שבנימין נתניהו ישאיר אחריו היא חברה לא מוסרית, לא ישרה, לא שוויונית, לא צודקת ולא חכמה.

כשבנימין נתניהו יסיים, לא תהיה עוד חברה ישראלית. ולא שהיא הייתה מושלמת לפניו - אבל אחריו היא לא תהיה קיימת עוד. החברה שהייתה לפני שבנימין נתניהו החליט להחריב אותה תישאר זיכרון רחוק ודחוק. חברה שהזיכרון ממנה ייעלם ויימחק ויימוג ככל שאלה שהיו כאן לפניו עוד יצליחו לזכור. אומרים שאדם שהלך לעולמו ממשיך להתקיים בתודעה עד שאחרון האנשים שהכיר וזכר אותו הולך גם הוא לעולמו. אז בעוד עשור, שני עשורים, שלושה עשורים - אולי חמישה עשורים - לא יישאר כאן עד מהימן אחד שיזכור ויעיד על החברה שהייתה לפני עידן בנימין נתניהו. 

החברה הישראלית של טרום ימי נתניהו לא הייתה חברת מופת, היא הייתה רק קצת יותר נורמלית. חברה כמו שחברה אמורה להיות: אורגניזם חי ונושם ותוסס וחיוני. חברה שחבריה ידעו, מי יותר ומי פחות, מה נכון לא נכון. מה חוקי ומה בלתי חוקי. מה מוסרי ומה מגונה. מה ראוי ומה בלתי ראוי בעליל.

החברה שבנימין נתניהו ישאיר אחריו תהיה כל מיני דברים: חברה ישראלית היא לא תהיה עוד.

      



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#