למה צריך לסגור את כל בתי הכלא הצבאיים? - אמרתי לכם - הבלוג של טובי פולק - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה צריך לסגור את כל בתי הכלא הצבאיים?

צריך להגיד את הדברים כפי שהם: כלא צבאי בכלל ומערכת הכליאה הצבאית הישראלית בפרט, הם מסגרת שאסור שתהיה חלק מהצבא. בעיות משמעת חייבות להיות מטופלות בפרמטרים משמעתיים בלבד, ואילו בפשעים צריכה לטפל מערכת השיפוט האזרחית. סיפורה של החיילת בת ה-19 הוא צפירת אזהרה לפני האסון הבא

תגובות
חיילים אזוקים זה לזה
טל כהן

סיפורה של החיילת שמתה בשבוע שעבר בכלא הצבאי הוא יותר מטרגדיה - הוא סוף נורא של מעשה נפשע. על פניו ובלי להצביע על אשם אחד ספציפי, מדובר על רשלנות פושעת בדרגה הכי חמורה שאפשר להעלות על הדעת. רשלנות פושעת שגובלת בהריגה. והנה חלפה עברה לה גם הפרשה האיומה הזאת בשטף הליצנים המפחידים רגע אחרי ששכחנו מהפוקימונים האיומים.

אם נניח לרגע לפרטי המקרה הנורא, הכרוניקה האיומה של המוות שלא היה ידוע מראש - לגמרי היה חייב להיות ידוע מראש. הוא לא האסון הראשון ואם לא יקרה משהו דרסטי, גם לא יהיה האחרון. ובעצם, די בטוח שהוא לא יהיה האחרון.

צריך להגיד את הדברים כפי שהם: כלא צבאי בכלל ומערכת הכליאה הצבאית הישראלית בפרט, הם מסגרת שאסור שתהיה חלק מהצבא. הכלא הצבאי הוא מוצא קל מדי ואיום ונורא, שרובו ככולו מדגרה של פשעים חמורים שמתפתחים מניצנים של עבירות קלות. חייבים לזכור שכלא, ריצוי מאסר בבית סוהר, שלילת חופש אישי בתנאים מחפירים ואפילו לא אנושיים, הם עונשים חסרי פרופורציה ביחס לרוב העבירות שבגללן חיילות וחיילים או חייבי גיוס, עריקים או נפקדים, סרבניות וסרבנים, מגיעות ומגיעים לבתי הכלא הצבאיים.

ברוב המקרים זה לא אנושי, לא מידתי, לא הגיוני בעליל - ובפועל גם פושע. הצבא אמור להיות צבא, לא שירות כליאה. היחידות שמבצעות את עבודת הכליאה מורכבות מחיילים צעירים מאוד, שפועלים תחת פיקודם של נגדים וקצינים צעירים אולי מעט פחות אבל בכל זאת צעירים. והכוח שניתן בידיהם הוא מעל ומעבר לכל סבירות ואנושיות. כוח להרע. רישיון להתעלל. כרטיס פתוח להשחית.

כלא 6 סמוך לצומת בית אורן
אייל טואג


רק עבירות משמעת

נכון, בארגון היררכי כמו צבא חייבת להיות מערכת בסיסית של שכר ובעיקר עונש (משכר אפשר לשכוח, עונשים זה קל). אבל מערכת האכיפה הצה"לית חייבת לעצור מול גדרות התיל של הכלא. יש די והותר עונשים צבאיים שעשויים להרתיע מפירי תקנות ו/או כללי התנהגות צבאיים, אבל כלא אסור שיהיה חלק ממערכת הענישה. וזה לא שאין בצבא פושעים מועדים שאינם ראויים לרצות מאסר בפועל. וזה לא שאפשר לוותר על העונש הזה בכל מקרה וללא תנאי. אבל אסור שהענישה תתבצע על ידי הצבא. זה לא אמור להיות תפקיד של חיילים וקצינים. אסור שזה יהיה תפקידם.

אל הכלא הצבאי מתגלגלות ומתגלגלים אנשים צעירים מאוד, שלגבי רובם ברור בעליל שמצבם הרפואי, המנטלי ובעיקר הנפשי, לא מאפשר לשרוד את הטראומה. ומה שלא נעשה, זו טראומה. ואנחנו לא מדברים על חיילים שביצעו שוד מזוין, גניבות שיטתיות, מעשי אונס, אלימות קשה, הריגה או רצח. בשביל כאלה חייב להימצא פתרון במסגרת המקצועית של שירות בתי הסוהר, בדומה למסגרות השפיטה והכליאה של בני נוער ו/או כאלה שנקלעו בגיל דומה לביצוע עבירות דומות. כשמדובר בעבריינים מקצועיים, יש מערכות שאמורות לטפל בהם. והם לא הצבא.

שלט הכניסה לבסיס כליאה 396 (כלא 6)
ניר כפרי

הבעיה היא שחיילות וחיילים צעירים מאוד, לפעמים רגע אחרי שחצו את יום ההולדת ה-18 שלהם, נקלעים למקום הנורא הזה על עבירה צבאית קלה - עבירה שכלל לא הייתה נחשבת ולא נספרת ולא מדוברת, אם היו אזרחים. אחזקה או עישון של סמים קלים, נפקדות או עריקות על רקע של מצוקה אישית או משפחתית, הירדמות בעמדת שמירה, איבוד רשלני אבל לא פושע של נשק, התחצפות למפקדים בדרגות ודרגים שונים. לעיתים קרובות אנשים צעירים מאוד נכלאים ומושפלים על זוטות זניחות מאוד.

צעירים שנקלעים לסיטואציה כזאת - נקלעים לסכנת חיים מוחשית. לא פחות. הם עלולים להיפגע מעמיתיהם לתא, עלולים לפגוע בעצמם, עלולים להיקלע למצוקה רפואית ונפשית שתלווה אותם בשארית חייהם. מצוקה שכל המערכת תהיה אדישה אליה. אדישות איומה. פושעת. לפעמים קטלנית.


זכויות הבריאות של הכלואים

ואם עצם השיטור, האכיפה והכליאה הם איומים - בעיקר בלתי מידתיים ככל שמדובר על עבירה ראשונה, עבירות קלות ומעצרים לפני משפט - המצב חמור פי כמה וכמה בכל הנוגע לבריאות הכלואות והכלואים. והמקרה של החיילת שמתה בגלל הזנחה פושעת הוא רק מקרה אחד לדוגמה. אז גם אם נניח שמערכת הרפואה הצבאית היא בעייתית בהגדרה, היא עדיין זהב טהור בהשוואה לתשומת לב הרפואית, המנטלית, האנושית, שמספקת מערכת הבריאות של מערכת האכיפה והכליאה הצה"לית. וחשוב לזכור: בזמן שירותו הצבאי, החייל הממוצע יכול להגיע לרופא, למרפאה, בית חולים, להפעיל את הוריו, לדבר על ליבו של מפקד אנושי - אפילו לקום וללכת ולהתאשפז בעצמו. מי שיושב בכלא לא יכול לעשות שום דבר מכל אלה. הוא כלוא, תרתי משמע.

אז גם אם זה לא ממש גוונטנמו, בתי הסוהר הצבאיים חייבים להיסגר ולהיהרס. אין שום סיבה עניינית ואמיתית לקיומם. העבירות הצבאיות הקלות חייבות להיות מטופלות במסגרות צבאיות משמעתיות - ואילו עבירות חמורות ופשעים ממש שיועברו אחר כבוד לטיפול מקצועי במסגרת שירות בתי הסוהר.

כי גם אם חייל או חיילת גנבו אוכל באופן חד פעמי או עישנו שאכטה או אפילו סחרו בכמה גרמים של מריחואנה - וגם אם נסכים שמגיע להם עונש - לאף אחד מהם לא מגיע עונש מוות.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#