מותר לאזרחים לחתור להחלפת השלטון - אמרתי לכם - הבלוג של טובי פולק - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מותר לאזרחים לחתור להחלפת השלטון

ככל שהמחאה תתמקד בשחיתות השלטונית, היא לא תעלה ולא תוריד. לחורבנה של החברה הישראלית - ההסתה, האלימות, הרוע, הכפייה, הגזענות - יש אבא ואמא, שם פרטי ושם משפחה. עד שיוחלף השלטון, מה שהיה הוא שיהיה

תגובות
ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה
אמיל סלמן

שלטון הימין הנצחי, כמו גם שלטון נתניהו האינסופי, הצליחו להשכיח מאיתנו (ולא במקרה) כמה עקרונות שהם יסוד הדמוקרטיה. בסיס המשטר הדמוקרטי והמבנה הפרלמנטרי. אז אחרי שדיברנו הרבה על שיטת הממשל, שיטת הבחירות, מבנה המשטר הפרלמנטרי, הפרדת הרשויות, הבלמים והאיזונים, בניית הקואליציה ותפקיד האופוזיציה - ראוי שנזכיר זכות יסוד שמשום מה נהפכה למילה גסה, שלא לומר אסורה: הזכות לפעול להחלפת השלטון. לא, לא באלימות ולא בכוח ולא בהפיכה צבאית או הפיכה בכלל, ובטח שלא באמצעות רצח ראש הממשלה.

אבל כן באמצעים דמוקרטיים. הקואליציה יכולה לבחור חבר כנסת אחר מבין שורותיה, ח"כ שאינו ראש הממשלה הנוכחי, ולהמליץ לנשיא שיטיל עליו להרכיב ממשלה חדשה. הכנסת גם יכולה לפזר את עצמה, להפיל את הממשלה המכהנת בהצבעת אי אמון או להתפזר בהסכמה - בהצבעה על הקדמת הבחירות - דבר שמתרחש בכל קדנציה כמעט. אם זה היה לגיטימי ודמוקרטי בבחירות שהיו בעבר, מה שהביא לבחירתו מחדש של ראש הממשלה הנוכחי, זה לגיטימי גם היום. ולאזרחים מותר לקדם את המטרה הזאת: באמצעות הפגנות ומחאות, בהמרצת האופוזיציה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה, באמצעות חשיפת שחיתויות שלטוניות, פוליטיות ואישיות. לאזרחים מותר לעמוד על זכויותיהם והאופוזיציה חייבת לעשות כל מה שביכולתה בשביל לייצג את אלה שבחרו בה. גם אם הם מיעוט.


עוד הפגנה נגד השחיתות

המחאה החברתית הנוכחית ראויה וחשובה. המלחמה בשחיתות היא בנפשנו והמאבק בשחיתות השלטונית על אחת כמה וכמה. מה שהתחיל בפתח-תקוה בהפגנה של איש אחד ואחר-כך של כמה בודדים, ובהמשך עשרות, מאות, אלפים ועשרות אלפים בתל-אביב ובכל רחבי הארץ - הוא אות של כבוד לחברה הישראלית. למארגנים, לאלה שיוצאים לרחוב, לאלה שזועקים.

מפגינים נגד שחיתות שלטונית בירושלים בחודש שעבר
אמיל סלמן

אבל שיהיה ברור: המחאה הנוכחית לא תחסל את השחיתות. אפילו לא את השחיתות השלטונית. ואני לא נגד המחאה הנוכחית - אני רק עומד על דעתי שהיא לא תביא לשינוי. ביקרתי (פעם אחת) בכיכר גורן בפתח תקוה והייתי כמעט מדי שבוע במצעדי המחאה המרשימים של שדרות רוטשילד. אני בא ממקום אוהד. אני מאמין במחאה. השאלה היא רק נגד מה מוחים ומה בדיוק אומרים.

אסביר. הבעיה הגדולה ביותר של מדינת ישראל היא הרס החברה, ההתבהמות הכללית, הקיטוב, ההסתה, שנאת הזר, האחר, האלימות הכללית - האימה שאנחנו בתוכה והקטסטרופה שאנחנו צועדים אליה. וכל אלה לא התחילו בשחיתות ולא ייגמרו במיגורה (מה שממילא לא יקרה). אפילו לא בחיסול השחיתות השלטונית (גם זה לא יקרה). ושלא אובן לא נכון: חשוב להילחם בשחיתות. חשוב לעודד את שלטונות החוק לחקור, לברר את האמת, להעמיד לדין, לשפוט ולהעניש את המושחתים. אבל תזכרו: מושחתים היו בעבר ויהיו גם בעתיד. במקום שיש בו כסף, לעולם תהיה תאוות בצע. במקום שבו אבדה הבושה, תמיד יימצאו אלה שיחגגו בביזה.

אלא שהשחיתות הנוכחית לא מתקיימת בחלל ריק. היא לא תוצר של ואקום. היא צמחה, משתוללת ופורחת על קרקע פורייה. קרקע שמפרה שחיתות. היא איומה, הרסנית, חזירית - אבל היא רק תוצר הלוואי. היא תוצר לוואי רעיל של מדיניות מדינית, חברתית, דתית ופוליטית. היא תוצר של יותר מחמישים שנות כיבוש, גזל והתעמרות. היא מהות שלטון הימין, שלטון הליכוד, שלטון הציונות הדתית והחרדים מזה יותר מארבעים שנה. היא קשורה בטבורה למפעל ההתנחלויות, לגניבת האדמה, למשטר הדיכוי, לההפרדה הגזעית והגזענית בין דם לדם, בין אדם לאדם, בין אדמה לאדמה. הסביבה האלימה שהשלטון מטפח ומעודד משרתת את הקואליציה הנוכחית בכלל ואת ראש הממשלה שעומד בראשה בפרט. וכל זמן שזו הקואליציה וזה ראש הממשלה - דבר לא באמת ישתנה.

מפגינים בשדרות רוטשילד בתל אביב. מותר ולגיטימי וחיוני לדרוש את הפלת המשטר המכהן
תומר אפלבאום

מדי שבת, בצעדה מרוממת הרוח אבל גם המייאשת בשדרה, אני מהלך בין אלפי אנשים שאני יודע שחושבים כמוני. אולי לא כולם אנשי שמאל, אבל רובם הגדול ממש לא ימין. כשמפרקים לגורמים את השקפת עולמם, את הנרטיבים של חייהם, את עקרונות היסוד של השקפת עולמם - רובם חושבים שמאל אבל לא מודים בכך. הרעל ששולט כאן לאורך דורות הפך את השקפת העולם הבסיסית כל-כך - שמאל מדיני ושמאל ליברלי ושמאל חברתי ושמאל בטחוני למילה גסה. להשקפת עולם לא לגיטימית. בזויה. בוגדנית. המילה שמאל נהפכה קללה.

ועל כן, כל זמן שחלק כה משמעותי בעם ובחברה, חלק שנושא בהשקפת עולם שוחרת טוב, לא אלימה, פשרנית, שואפת שלום, ישרת דרך, מכבדת אדם באשר הוא אדם - כל זמן שמאות אלפי אזרחים, אולי מיליון ואולי יותר, נרתעים להגיד מי הם, במה הם מאמינים, על מה הם מוכנים להילחם ומי לדעתם אחראי על האסון החברתי שאליו הם נקלעו - דבר לא ישתנה.


להציל את הטיטאניק

אמרתי ואגיד שוב: כבודה של המחאה הנוכחית במקומה. המלחמה בשחיתות היא מלחמה ראויה. אבל גם אם היא תוכתר בהצלחה (והיא לא), היא לא תשנה את מסלול הטיטאניק מהתרסקות על דופן הקרחון. כל עוד מיליוני בני אדם שסולדים מהכיבוש, מהשליטה על עם זר, ממפעל ההתנחלויות, מהדתת החינוך, מהכפייה הדתית,  מהאלימות הכללית, מאי השוויון, מהיחס המשפיל והמבזה לנשים, לנכים, לעניים, לחולים, לבעלי המוגבלויות, למיעוטים, לזרים - כל עוד הם והמחאה שלהם יתעלמו מכל אלה ויתמקדו במה שקל ויירתעו מכל מה שיותר קשה, לא מקובל ואף מסוכן - דבר לא ישתנה.

אם לא יבוא היום שבו נראה אלפי אנשים, עשרות אלפים, מאות אלפי אנשים, יוצאים לרחוב, צועקים בקול גדול את המילה שמאל ודורשים להחליף את שלטון הימין האסוני בשלטון של אנשים קצת יותר סבירים והגונים - נגזר גורלנו להישאר עם נתניהו וחבורתו. וזה לא ישתנה גם אחרי שהוא יילך מאיתנו. אז כל זמן שאנחנו דמוקרטיה, מותר ולגיטימי וחיוני לדרוש את הפלת המשטר המכהן (באמצעים דמוקרטיים - לא ברצח פוליטי), להביא להדחת ראש הממשלה הנוכחי והחלפתו (באמצעים דמוקרטיים - לא ברצח פוליטי) בראש ממשלה סביר ובמשטר טוב והגון ממנו.

כשאני צועד בשדרה אני לא עושה את זה במחאה על איזו שחיתות אמורפית. שחיתות שאין לה אבא ואמא. אני יוצא לרחוב כאיש שמאל זקוף וגאה, ששאיפתו המוצהרת היא להחליף את השלטון הנוכחי בשלטון אחר, טוב והגון יותר, ולתרום כמיטב יכולתו לשינוי סדר היום וסדרי העדיפות בחברה שבה הוא חי.

ואם במקרה תהיתם, אז כן: זה לגיטימי וחוקי ודמוקרטי. בהנחה שאנחנו עדיין דמוקרטיה.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#