הם לא באמת רוצים לנצח - אמרתי לכם - הבלוג של טובי פולק - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הם לא באמת רוצים לנצח

יריבים נחושים, יריבים עם ביצים ובלי אלוהים היו עושים לראש הממשלה את המוות. חושפים את שקריו, מבזים אותו, מקרקפים אותו, מפשיטים אותו בכיכר העיר. וראשי כחול-לבן? תראו! ציפורים!

תגובות
ראשי כחול-לבן בביקור בעוטף עזה, השבוע
אליהו הרשקוביץ

חברי האגודה השיתופית המכונה "כחול-לבן" לא באמת מעוניינים להחליף את כנופיית הרס שלטון החוק המכונה "הליכוד". הם אולי היו שמחים אם איכשהו זה יקרה, אבל זה לא בוער בעצמותיהם. וגם אם הם רוצים מאוד, הם לא מוכיחים זאת הלכה למעשה.

אולי לא רוצים, אולי שבעים מדי, מבוססים מדי, מלאים מעצמם מדי, אולי לא יודעים איך, אולי הם פשוט לא מסוגלים, ואולי - הם מביטים רחוק יותר מעבר לראשו של בנימין נתניהו, אל הימים שאחרי השימוע, ומשקיפים על יורשיו. בכל מקרה, מה שעושה כחול-לבן בימים האלה, פחות מחודש ליום הבוחר, אולי מכריע את גורלה של הדמוקרטיה הישראלית, החברה הישראלית, מדינת ישראל ועתידה. זה לא נקרא להילחם על הבית, זה לא להילחם בכלל.

אם נתניהו, הליכוד כמפלגת שלטון וגוש הימין כהרכב קואליציוני, לא יובסו בבחירות האלה - כל האחריות לכך היא על הצד שמולם. מעולם (אולי מאז 1977 ואולי גם זה לא) לא התמודדה כאן מפלגה עם כזאת קופת שרצים וכזה שק ענק של כישלונות. אין מרכיב אחד במארג חיינו שהליכוד ושותפיו לא השמידו בעשור פלוס שלוש של שושלת נתניהו. עם החבילה הזו הוא הולך שוב לבחירות, מגובה בחברי מפלגה שמוכנים לשכב עבורו על הגדר, ובשותפים פוליטיים שלא יירתעו מאף עוול כדי לשמור על שלטונו ושלטונם. ומה בצד השני? נימוס. שלווה. ממלכתיות נעימה. אצילות ממארת.

"נתניהו הולך לבחירות עם שק של כישלונות מגובה בחברי מפלגה שמוכנים לשכב עבורו על הגדר"
אליהו הרשקוביץ

נתניהו הולך לבחירות עם שובל מעשן של אדמה חרוכה. מהביטחון לכלכלה; מיוקר המחייה למצוקת הדיור; מהתעסוקה לצמיחה; מהשירותים הציבוריים לתחבורה הציבורית; מהדתת החינוך להרס האקדמיה; מכתישת התרבות והאמנות לפוליטיזציה של הקולנוע והתיאטרון; מהזנחת והזניית מערכת הבריאות ומערכות הרווחה; מהפקרת החלשים, הנכים, הזקנים וההתעמרות בשלטון החוק עד למלחמת החורמה במערכת המשפט; מחיסול העיתונות החופשות להשלטת תרבות השקר.

וכך גם ביחסי בחוץ ובדיפלומטיה: ימיו של המשיח טראמפ יחלפו וכל ממשל שיבוא אחריו יגלה אפס סבלנות ומינוס סובלנות לטירוף ההתנחלויות המשיחי והסרבנות המדינית של נתניהו. ואת חורבן היחסים עם מדינות מערב אירופה קשה לראות מי יוכל לתקן. וכל זאת עוד לפני שאמרנו מלה על העובדה שמדובר בראש ממשלה שמנסה להיבחר שוב כשהוא ניצב על ערימת כתבי אישום מחרידים. איש שהוא, כך לפי כתב החשדות, משחד ומשוחד, קמצן ונהנתן, המוביל רשימה מפוארת של חדלי אישים במקרה הטוב, פונדמנטליסטים מפחידים במקרה הרגיל, ופוליטיקאים נרפים, מפוחדים, כנועים וחסרי כישרון במקרה הרע.

נתניהו מבין היטב את מצבו האמיתי ויודע שאין לו מה למכור. כל מהותו כרגע היא "לא היה כלום". נתניהו גם איננו אידיוט, אז הוא ממקד את כל הקמפיין שלו בליכוד השורות, בצמצום רווחים ובטיפוח תדמית המקופח. באגדות על "מסע ציד" אכזרי שהוא עובר. מגדל השקרים שלו מגיע לשמיים.

והמגרש ריק

במצב נורמלי, עם יריבים נחושים, יריבים עם ביצים ובלי אלוהים - נתניהו היה מגורש מהמגרש או בורח ממנו עוד לפני שריקת הפתיחה. יריבים אמיתיים היו עושים לו את המוות. חושפים את שקריו, מתגרים בו על פחדיו, מבזים אותו, מקרקפים אותו, מפשיטים אותו עירום וערייה בכיכר העיר. וראשי כחול-לבן? תראו! ציפורים! נתניהו נלחם כמו עדר לביאות פצועות וזבות דם. והם? משתזפים בשמש האביבית. נתניהו בנה לעצמו אולפן טלוויזיה מלאכותי, הם אפילו לא מטריחים את עצמם לאולפני טלוויזיה אמיתיים שמפצירים בהם לבוא. נתניהו קובע את סדר היום ואת הספינים התורנים, משתולל באין מפריע, והם? אכן לא מפריעים לו.

"נתניהו היה אמור להיות מובס בבושת פנים, אבל הוא נלחם בטירוף עם כל מה שיש לו"
עמוס בידרמן

לראשי כחול-לבן יש את כל התחמושת שבעולם נגד יריב מוכה ומתנדנד, אך הם משחקים כאילו זמנם בידם. אולי סומכים על המערכת המשפטית, אולי על הביולוגיה ואולי פשוט אין להם מושג. נתניהו מצטט את המשנה של כהנא, והגנצים מחרישים. האופוזיציה היא רותם סלע. פשוט בלתי נתפש. הוא מפנה אצבע משולשת כלפי המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, בג"ץ, חברי ועדת ההיתרים - והם שותקים.

במקום להילחם על שולי האלקטורט של הליכוד, המקום בו חונים לא מעט אנשי ימין שלא בהכרח מתחברים לדפי פייסבוק בסגנון "אוהבים אותך גברת שרה נתניהו" - בכחול-לבן מחכים שמשהו יקרה. שמנדטים יעברו מעצמם. במקום להתעורר ולעורר, הם מרדימים וישנים. המנדטים נמצאים שם, הושט יד וגע בם. אבל כלום. נתניהו היה חייב להיות מובס בבחירות האלה בבושת פנים. אבל הוא נלחם בטירוף עם כל מה שיש לו, ומול מגרש ריק נראה שזה יספיק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#