טובי פולק
טובי פולק
קריקטורה וולקובסקי
"לא כולם קונים את הפוזה של נתניהו, אז הוא המציא לעצמו חברים חדשים"קרדיט: ערן וולקובסקי
טובי פולק
טובי פולק

עוד לא ברור כיצד יסתיים סיפורה של נעמה יששכר בכלא הרוסי. אולי היא תשב שם שבע שנים וחצי, ואולי, איכשהו, תינצל לבסוף מהגורל המר. ייתכן שמכתבו הנרגש של הנשיא ריבלין לעמיתו פוטין יעשה את העבודה וייתכן שלא. אבל אם זה יקרה - תסמכו על "הדיפלומט מספר 1", בנימין נתניהו, שייקח לעצמו את הקרדיט. שיהיה. כשמדובר בחייה של צעירה שספגה עונש לא פרופורציונלי לחלוטין - הקרדיט חשוב פחות.

בכל אופן, העובדה שיששכר עומדת לשלם מחיר על תככים פוליטיים ומשפטיים במישור הגלובלי, תככים שאינם קשורים אליה בשום צורה, מתמצתת במידה רבה את סיפור הכישלון הקולוסאלי של ראש הממשלה.

מה נשאר מאותו דיפלומט מספר 1? לכל אורך הדרך עובד נתניהו על מיצוב דמותו כמסבירן-על; גדול המדינאים של דורנו, ולא רק דורנו הישראלי; האיש הוא שירות חוץ של איש אחד ונזר בריאת היחסים הבינלאומיים. החל מימי הגלות המחושבת בארה"ב ועד לכהונתו הארוכה כראש ממשלה, נתניהו תמיד לקח את השפה, מראית העין, ההצגה הריקה, המלים, המצגות והשואו - והפך אותם למהות. את נפילת אחיו, הרגע הטרגי של משפחתו, הפך לאחד העוגנים של חייו הציבוריים. מי כמוהו להבין את כוחם של סמלים.

נעמה יששכר. תקציבי משרד החוץ קוצצו
נעמה יששכר. תקציבי משרד החוץ קוצצוצילום: ללא קרדיט

מרגע שכבש את מוקדי הכוח, קבע נתניהו שהדיפלומטיה הישראלית זה הוא, והוא זה הדיפלומטיה הישראלית. הוא הפקיע לעצמו את כל מה שגופים מוכשרים, צנועים ועתירי ניסיון עושים בשקט ובמקצועיות. את שירות החוץ רוקן מתוכן ומתקציבים. יעד אחר יעד העמיס את השקפת עולמו ואת האינטרסים האישיים המגאלומניים שלו על האינטרס הציבורי, שלום המדינה, על ביטחונה ובעיקר על עתידה. כשהבין שלא בכל מקום קונים את הפוזה שלו, בעיקר במחנה הדמוקרטי בארה"ב ובמדינות מערב אירופה, הוא המציא לעצמו חברים חדשים, "חברים מהזבל". אחד אחד הוא בחר אותם: ולדימיר פוטין, ויקטור אורבן, נרנדרה מודי, ז'איר בולסונרו, רודריגו דוטרטה ועוד כל מיני דיקטטורים מפוקפקים מאפריקה וראשי רפובליקות בננות במרכז אמריקה. הדיל הנוראי ביותר שעשה "הקוסם שלנו" עם החבר המפוקפק מכולם (הסתמכותו המוחלטת על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ) מתברר בימים אלה כאסון של ממש, זירה אחר זירה.

את כל כולו (ואת כל משפחתו) משקיע נתניהו בסדרה אינסופית של פוטו-אופים מבוימים ומגוחכים; בטיסות מיותרות לכל פינות הגלובוס המלוות בביקורים ריקים מתוכן ועשירים במחוות פומפוזיות; בקשקושים חסרי ערך על שגרירויות וקונסוליות (שלא עברו) לירושלים והכרה בינלאומית (לכאורה) בכיבוש. ומה יצא מכל זה? אוויר חם במקרה הטוב. כעת מגלה נתניהו שכל מה שמודבק עם רוק, סופו ליפול. איש אינו סופר אותו יותר, אבל מילא אותו, הבעיה שלו היא הבעיה שלנו. של כולנו.

עשרות שנים של השקעה ב"הסברה", האדרה אישית, חליפות מגושמות (שמישהו אחר שילם עליהן), טונות של איפור, צבע שיער ודבק שיער פתטי - ועם מה נשארנו בסוף? בידוד בינלאומי הרה אסון. נשארנו לבדנו עם רשות פלסטינית שאותה ייבש והשפיל, ועם כנופיית טרור שאותה הוא מאפשר לממן היטב על בסיס חודשי. ובאמת למה לחתור למשהו שעלול לסכן אותו פוליטית? אחרי שלאורך שנות דור איים והפחיד, שיקר וסילף, בסוף זה כנראה גם הצליח לו: איראן, לדבריו, מאיימת להשמידנו ממרחק אלפי קילומטרים ממזרח, מטרים ספורים מדרום וקילומטרים בודדים מצפון. והכל על הראש שלו. הכל במשמרת שלו. הכל מעשה ידיו להתפאר. ממש ניצחון הדיפלומטיה באמצעים אחרים. איזו הצלחה מסחררת!

נתניהו מארח את ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, השנה
נתניהו מארח את ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, השנהצילום: מארק ישראל סלם

וכך, מוצא את עצמו הדיפלומט מס' 1 עם טלפונים דוממים ומנהיגים שלא עונים. עם האיראנים על הגדרות ועם חשש לג'נוסייד בעם הכורדי בחסות אמריקאית-רוסית מרחק יריקה מישראל. הצ'רצ'יל המודרני כבר נהפך מזמן ליקיר "פוקס ניוז", לפארודיה ב"דיילי שואו" ולכוכב מערכונים סרקסטיים ב-SNL. האיש שהפך את שירות החוץ למופע של איש אחד, נהפך בעצמו לבדיחה ואנחנו נותרנו יתומים. והוא? שותק. דווקא עכשיו, בדמדומי הקריירה המדינית-דיפלומטית שלו, נדם קולו של האיש שתמיד היה לו מה לומר.

ואם אחזור לסיום לסיפורה של נעמה יששכר, אגיד רק שבלי שום קשר לשאלה אם ישראל צריכה להגן על מי שנתפסה עם כמה גרמים של מריחואנה בנמל תעופה של מדינה זרה, המציאות היא שאין היום לא בירושלים ולא ברחבי העולם מי שיכול באמת לעזור לישראלים חסרי מזל שנקלעים לצרה. אין משרד חוץ, אין שירות חוץ, אין קורפוס דיפלומטי, אין קונסוליות. הכל משותק, והכל עליו. בפעם הבאה שתתפתו לאיזה קונקשן זול אבל מפוקפק בדרך לטיול הגדול במזרח או בחזרה בארץ - כדאי שתבדקו טוב טוב מה נשאר לכם במזוודה. ואולי פשוט תשלמו קצת יותר, כי בשעת צרה כנראה שלא יהיה לכם עם מי לדבר.

טובי פולק

טובי פולק | |אמרתי לכם

אומר כמעט כל מה שהוא חושב, כותב כמו שמדבר, מדבר כמו שכותב.

על חברה אחרת, על פוליטיקה ממארת, על חמלה שאבדה, על נתיבי בריחה.

עיתונאי, כותב, עורך וחושב מאז תחילת שנות ה-80 של המאה שעברה.

איש חדשות, אקטואליה, ספורט וכל מה שמחבר ביניהם.  

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ