סיפורו של "שיר הבגידה הגדול בכל הזמנים" מתחיל במשחק פוקר - שעת אולפן - הבלוג של אורי פז - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפורו של "שיר הבגידה הגדול בכל הזמנים" מתחיל במשחק פוקר

את At the Dark End of the Street כתבו דן פן וצ'יפס מומן בהשראת שיר שיצא שנתיים קודם לכן. אך כדי להבין כיצד התגלגל ג'יימס קאר אל הביצוע, צריך להתחיל מכמה מאות דולרים אבודים

תגובות

לפני כחודשיים מת אחד מנגני האולפן הגדולים של ארה"ב, רג'י יאנג. את השם שלו אתם כנראה לא מכירים, אבל ב"תיק העבודות" שלו תוכלו למצוא את תפקידי הגיטרה ב-Son of a Preacher Man של דאסטי ספרינגפילד, Suspicious Minds של אלביס פרסלי, Sweet Caroline של ניל דיאמונד, Hooked on a Feeling של בי.ג'יי תומאס ועוד שירים רבים אחרים.

אחרי מותו של יאנג ניסיתי להתחקות אחר קטעי נגינה נוספים שלו שלא הכרתי. במהלך החיפושים נחשפתי לכמה קטעים נהדרים, בהם Good Time Charlie Got the Blues של דני אוקיף ו-I Can Help של בילי סוואן. יאנג ניגן שם ברגישות ובאינטליגנטיות וקישט אותם באסתטיקה מדודה.

שיר אחר שבו מנגן יאנג, הותיר בי חותם משמעותי. הוא מתחיל בפריטה איטית של אקורד בגיטרה חשמלית עם טרמולו ומיד אחר כך נכנס קול עמוק ואלוהי עם המלים At the Dark End of the Street. אורגן חרישי מלווה ברקע וגיטרה בס פועמת בכבדות, נגררת מתיבה לתיבה. אין בשיר הזה שום התחכמות או תחכום. פשוט יצירת רית'ם אנד בלוז ישירה וחזקה שתופסת לך את הלב בכוח ולא משחררת. At the Dark End of the Street נכתב בידי דן פן וצ'יפס מומן. הראשון חתום בין השאר על להיטים של ארת'ה פרנקלין, הבוקס טופס, פרסי סלדג', וילסון פיקט ואחרים. האחרון הוא גיטריסט, מפיק, כותב שירים וזוכה גראמי. 

בספר Memphis boys: The story of American Studios של רובן ג'ונס, מתוארת השתלשלות העניינים המיוחדת שהובילה לכתיבת השיר: ב-1966 השתתפו פן ומומן בכנס שדרני רדיו בממפיס ושיחקו פוקר להנאתם עם שדרן בשם דון שרודר (פאפא דון) ועם בעלי חברת תקליטים בשם קווינטון קלאנץ'. "הוא היה מנצח אפילו אם היית מהדק לו את הזין", סיפר פן על מומן, "תמיד הייתי משוכנע שהוא הבנאדם הכי בר מזל שפגשתי, עד שגיליתי שהוא פשוט מרמה". באותו ערב הפסיד שרודר כמה מאות דולרים (סכום כסף לא מבוטל באותם ימים) ומצפונם של שני המוזיקאים הציק להם בגלל הרמייה. הם פרשו מהמשחק וביקשו להישאר בחדרו של קלאנץ' כדי לכתוב שיר חדש. קלאנץ' הסכים אך התנה זאת בכך שהשיר יבוצע על ידי זמר בשם ג'יימס קאר, אותו ייצג. השניים הסכימו והתחילו לכתוב.

מקור ההשראה של פן היה השיר Steal Away מ-1964 בביצועו של ג'ימי יוז. השיר מתאר את השתוקקותו של בחור צעיר לפגוש את החברה שלו: "אני חייב לראות אותך, איכשהו, לא מחר, עכשיו! אני יודע שמאוחר... ההורים שלך ישנים, בואי לא נבזבז זמן, אני לא יכול לחכות". פן לקח את הערגה הזו של יוז החליט יחד עם מומן לכתוב את "שיר הבגידה הגדול ביותר בכל הזמנים". בתוך חצי שעה, אל מול עיניהם המשתאות של פאפא דון וקווינטון קלאנץ', נולד At the Dark End of the Street. "הקצה החשוך של הרחוב" היה המקום המטאפורי בו נפגשים בני זוג כדי לאהוב את אהבתם האסורה, הם יודעים שייתפסו ושיום יבוא ויצטרכו "לפרוע את החוב".

השיר יצא לרדיו ב-1967 וזכה להצלחה כבירה. הוא הגיע למקום העשירי במצעד הסינגלים של המוזיקה השחורה ולמקום ה-77 במצעד הפופ. במרוצת השנים הוקלטו לו גרסאות כיסוי של ארת'ה פרנקלין, פרסי סלדג', גרג אולמן, ריי קודר, דולי פרטון ודיקון בלו, אך למרות זאת הוא נותר מזוהה עם קאר. אף ביצוע לא משתווה לאותנטיות ולכוח שבביצוע של מי שהוגדר בשנות השישים "זמר הסול הגדול בעולם". קאר מעולם לא הצליח למנף את ההצלחה שלו. הוא סבל מהפרעה דו-קוטבית, טופל בתרופות ולא תפקד בצורה סדירה. במהלך שנות השמונים והתשעים ניסה לעשות קאמבק והקליט אלבום נוסף. הוא מת ב-2001 בגיל 58.

לסיפור העגמומי של "הקצה החשוך של הרחוב" יש גם סוף אמנותי חלופי. ב-1979 הוציא ואן מוריסון את The Bright Side of the Road, שיר שמח ואופטימי שמתכתב עם מלות השיר של קאר וקורא לאהובה לצאת מהצד האפל אל "הצד הזורח של הרחוב". בכך הפך ואן מוריסון את הרומן האסור של "שיר הבגידה הגדול בכל הזמנים" לסיפור אהבה גלוי לאור יום. "בואי נהנה כל עוד אנחנו יכולים, שוב נהיה נאהבים, בצד הזורח של הכביש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#