אורי וייס
אורי וייס
אריאל
"הכנסתו של אזרח ישראלי שהופקה או שנצמחה באזור, יראו אותה כהכנסה שהופקה או שנצמחה בישראל"קרדיט: אילן אסייג
אורי וייס
אורי וייס

אחת השאלות שישראל נוהגת להתחמק מדיון לגביהן נוגעת לגביית המסים בשטחים הכבושים. שאלה זו אינה חלק מדיני המס. בפוסט קודם עמדתי על כך שנשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר, אישר הטלת מע"מ על הפלסטינים (בג״ץ קנזיל) ובכך כפה עליהם לממן את הכיבוש, קרי, לאפשר את קיומו. שמגר פסק כך חרף האיסור בדין הבינלאומי על הכובש להטיל מסים חדשים על האוכלוסייה הנכבשת. שמגר גם אישר לקחת בחשבון את האינטרס הכלכלי של ישראלי, לאמור הנאמן יפר אמונים ויפעל לטובתו.

ב-1987 הוביל ד"ר מובראק עוואד, פסיכולוג ופעיל פוליטי פלסטיני-אמריקאי, מרד מסים בשטחים הכבושים בהשראת מהטמה גנדי. הוא התנגד לכך שהפלסטינים ימשיכו לממן את הכיבוש וישראל החליטה לגרשו, בצעד שאושר על ידי אהרן ברק, שופט בית המשפט העליון דאז. ברק אמנם הכיר בכך שעוואד "הצביע על שיטות מאבק בלתי אלים, כגון החרמת מוצרים, סירוב לעבוד במסגרות ישראליות, סירוב לשלם מסים או למלא טפסים" אך קבע כי "כל צעדי ההתנגדות הללו אמורים להיעשות, על-פי השקפת העותר, בתנאי אחד: לא תיעשה כל פעולה של אלימות פיזית".

ברק ציין בהחלטתו את דבריו של עוואד, לפיהם הוא "דוגל בקיומה הריבוני של ישראל יחד עם קיומה הריבוני של ישות מדינית לפלסטינים, ובכך ששתי המדינות עתידות ואמורות לחיות בשלום ובהשלמה", אבל אישר בכל זאת את עמדת המדינה לפיה פעילותו "פוגעת בביטחון ובסדר הציבורי, שכן הוא פועל בגלוי ובאופן אינטנסיבי נגד שליטתה של ישראל ביהודה, שומרון וחבל עזה". בכך תמרץ למעשה ברק את הפלסטינים לעבור ממאבק אזרחי נגד הכיבוש לטרור.

עושים שוק ברמאללה. הסכמי אוסלו רק צמצמו את השוד
עושים שוק ברמאללה. הסכמי אוסלו רק צמצמו את השודצילום: דניאל בר-און/גיני

הסכמי אוסלו שינו את נטל המס על הפלסטינים והפחיתו את שוד קופתם, ועם זאת, ישראל עדיין גובה בעבורם מסים תוך שהיא נוטלת לעצמה דמי גבייה קצוצים. יתר על כן, ישראל מחליטה מדי פעם על הקפאת העברת כספי המסים, כלומר גוזלת כסף שנלקח כחלק ממשטר מס בלתי חוקי.

אך יש עוד קבוצה שמתגוררת בשטחים הכבושים, המתנחלים. למי הם צריכים לשלם מס? דיני המס בגדה המערבית מבטאים אפרטהייד מובהק. פקודת מס הכנסה קובעת כי "הכנסתו של אזרח ישראלי שהופקה או שנצמחה באזור, יראו אותה כהכנסה שהופקה או שנצמחה בישראל". ומיהו אזרח ישראלי לפי הפקודה? כל אחד מאלה: 1. אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות, תשי"ב-1952; 2. תושב ישראל; 3. מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, תש"י-1950, והוא תושב אזור; 4. חבר-בני-אדם שאזרח ישראלי כמשמעותו בפסקאות (1) עד (3) הוא בעל שליטה בו.

או במלים אחרות, לפי פקודת מס הכנסה, גם יהודי-אמריקאי שייסע לחברון כדי לעבוד בארגון זכויות אדם פלסטיני הפועל נגד הכיבוש יחוייב לשלם מס לישראל. זאת ועוד, חברות ישראליות הפועלות בשטח כבוש ונהנות מתשתיות גזולות ומכוח העבודה שבו, ישלמו מס דווקא לכובש. סוג של "גלובליזציה קולוניאלית" שבו חברות "מבחוץ" משלמות מס למדינת-האם ורק לה. שוו בנפשכם מצב שבו חברות זרות הפועלות בישראל לא ישלמו לרשויות שלנו. אף לא שקל אחד!

והמתנחלים עצמם? הם חיים בשטח כבוש ואלמלא קיבלו פטור מהשלטונות, הרי שהיו צריכים לשלם מס לקופה הפלסטינית. והרי אם אדם עובר להתגורר במדינה מסוימת - הוא צריך לשלם לה מס, אלא אם כן יש קיימת אמנה הדדית שפוטרת אותו מכך. החוק הבינלאומי אוסר על שינוי הרכב המסים בשטח כבוש, ולכן אין תוקף לפטור שהכובש העניק לעצמו מתשלום. ועל זה נאמר: הגזלת וגם לא שילמת מס?

אורי וייס

אורי וייס | |חופשי ברוח

אורי וייס הוא משפטן, כלכלן ומשורר. הבלוג יעסוק במחלוקות שהכי חשוב להציב על סדר היום בישראל ויציע את השקפת עולמי. הוא ידון בשאלות כמו: איך צריך למנוע את המלחמה הבאה? כיצד צריך להגן על המיעוטים, החלשים, העניים והפליטים בישראל ובשטחים? כיצד צריך לתקן את מערכת המשפט בישראל? כיצד להציל את היהדות מפני השחתתה ולקדם את התרבות?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ