טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם ישראל תצטרף לחקיקה המהפכנית המפלילה לקוחות זנות?

צרפת שהפכה את הבורדל והמאדאם למילים אוניברסליות, מתירה כעת את השלשלות שאזקה בהן נשים בזנות ומצטרפת למדינות המכריזות "הלקוח הוא עבריין". ומה המצב בישראל?

תגובות
הפגנת מחאה לסגירת בית הבושת הירקון 98 בתל-אביב
חיים שוורצנברג

1.

בגיל 15 יצאתי במחאה ממועדון חשפנות בפאריס מובילה אחרי שובל של בנים. חיוך של עונג מרדני נמשח על שפתי כשאני נזכרת במקרה. הייתי בטיול מאורגן לבני נוער בחו"ל, ובאחד הערבים החליטה המדריכה להוציא אותנו לבילוי במועדון חשפנות. בדרך למקום סיפרה לנו שזה בילוי מקובל, שכיח ונפוץ ושהמועדון שבחרה הוא ברמה גבוהה.

לא חשדתי לרגע בשלב הזה שהערב יסתיים באקט מחאתי. נכנסנו למועדון וגילינו שהמקום גדוש גברים מבוגרים. התיישבנו בקבוצות קטנות מסביב לשולחנות עגולים. המופע החל ונדרשו לי כעשר דקות בלבד להבין שאני רואה פורנו-חי ומבזה במיוחד. רגלי נעה בעצבנות. מבט מהיר לעבר חברי לשולחן גילה לי שהם זועמים בדיוק כמוני. "איך היא הביאה אותנו למקום הזה?", תהה אחד מהם. "אני לא מאמין ששילמנו סכום כזה גבוה כדי להיכנס לכאן", נדהם אחר. "יוצאים?" שאלתי כשההתרחשות על הבמה הפכה למקוממת ולא הזכירה ריקוד, אמנות ואת כל הג'אז הזה. קמתי בהתרסה ויצאתי מהמועדון כששלושה בנים מצטרפים אלי. העדפנו לחכות לסיום המופע מחוץ למועדון החשפנות.

2.

זיכרון המחאה הפריסאית הצעירה שלי צף בימים אלה מחדש לנוכח החקיקה המהפכנית ביחס לזנות שאימצה באחרונה צרפת. המדינה שהפכה את הבורדל  והמאדאם למילים אוניברסליות, מתירה כעת את השלשלות שאזקה בהן נשים בזנות ומצטרפת למדינות המובילות את המאבק בתופעה כדוגמת שוודיה, נורבגיה, איסלנד, קנדה ואירלנד.

קניית גוף אדם בצרפת מהווה מעתה עבירה פלילית – על לקוחות שיתפסו בעבירה ראשונה של צריכת זנות יוטל קנס של 1,500 יורו, ובעבירה חוזרת – הקנס יוכפל ל-3,750 יורו. בנוסף, בקניית שירותי מין מקטין או מנשים בזנות במצב פגיע במיוחד (נכות, מחלה או הריון) עשוי העונש לכלול מאסר או קנס גבוה של 45 אלף יורו.

הצעת החוק מציבה במרכז את ההגנה על קורבנות הזנות – נשים בזנות לא יועמדו לדין ויוצע להם סיוע נרחב אם יבחרו ביציאה ממעגל הזנות. כמו כן, החוק מעניק לזרים הלכודים בזנות שאינם אזרחי צרפת אשרות שהייה זמניות אשר ניתן יהיה לחדשן לאורך תהליך היציאה מהזנות. בנוסף, לקוחות שיחזרו על העבירה יחויבו להשתתף בסדנה שמטרתה להגביר את המודעות לניצול ולנזקי הזנות.

תעשיית המין בצרפת מונה כ-40 אלף נשים. על פי ההערכות כ-80-90 אחוז מהנשים בזנות בצרפת הן זרות ומרביתן קורבנות סחר. על פי ממשלת צרפת, העלייה הדרמטית בתופעת הסחר בנשים הביאה להחלטה לאמץ את החקיקה ולהיאבק בתופעה.

באימוץ החקיקה המהפכנית מצטרפת צרפת ל"מודל השוודי", הקרוי על שם שוודיה, המדינה הראשונה שחוקקה בשנת 1999 חוק הקובע שהזנות אסורה ומטיל את מלוא כובד האחריות הפלילית על לקוחות הזנות והסרסורים.

החוק מייצג תפיסה רדיקלית ביחס לתופעת הזנות – בראש ובראשונה הוא מתנער מהגישה הסובלנית והסלחנית לזנות ומציין שחור על גבי לבן שזנות היא אקט של אלימות כלפי נשים. החוק מצביע באופן מפורש על האחריות הפלילית של הלקוח להתרחבות מעגל הזנות. על פי החוק לקוח הזנות הוא בן ברית של הסרסורים וארגוני הפשיעה מאחר ובכספו הוא קובע את מאפייני קורבנות הזנות של תעשיית המין ולא פעם הוא פוגע בקורבנות הזנות אף יותר מהסרסורים.

החוק להפללת לקוחות מעביר את הקלון החברתי והמשפטי מהאישה בזנות אל הלקוח. על פיו האישה בזנות לא תהיה חשופה לסנקציות, לגנאי ולביקורת ציבורית אלא הלקוח. המודל השוודי להפללת לקוחות מדגיש את הנזק שגורמת התופעה לאנשים בזנות, לכלל הנשים ולחברה כולה. מודל זה אף משנה את השיח על הזנות מהקצה לקצה: היחס לזנות בציבור מלווה לא פעם בדעות קדומות ובהאשמת הקורבן – "היא בחרה בזה", "היא מסכימה". החקיקה הזאת מבהירה באופן חד משמעי שאין מקום לדון בשאלת "הבחירה" ו"ההסכמה", מתוך הבנה עמוקה כי ללכודים במעגל הזנות אין כל בחירה, ושזנות היא אילוץ של נסיבות חיים. השיח, על פי החוק, צריך להתמקד בהכרה בנזק שבזנות ובמניעתו.

"אני מתכווצת כשאני שומעת את המילים 'עובדת מין'. למכור את גופי לא היה פרנסה", כתבה ריצ'ל מורן, שורדת זנות, סופרת ובלוגרית במאמרה "אסור שזנות תהיה חוקית" שפורסם ב"ניו יורק טיימס" באוגוסט 2015. "לא היה שום דמיון להעסקה רגילה בהשפלה הטקסית בדמות זרים שמשתמשים בגופי בכדי להשביע את יצריהם. נוצלתי כפליים – על ידי אלה שסרסרו בי ועל ידי אלה שקנו אותי. אני יודעת שישנם כאלה שטוענים שנשים בזנות מוכרות מין כבוגרות והן מסכימות. אבל אלה שעושות זאת הן מיעוט בר מזל – בעיקרן נשים מערביות, לבנות, ממעמד הביניים, בסוכנויות ליווי – לא קרובות לייצג את הרוב העולמי. זכותן למכור לא גוברת על הזכות שלי ושל אחרות לא להימכר במקצוע שניזון מנשים שגם כך נזרקו לשולי החברה מסיבות של מעמד וגזע" (תרגום באדיבות: תום אטקינס, מתנדב ב"מכון תודעה").

הזנות לא מוגרה כליל בשוודיה, אך הנתונים הקיימים מצביעים שמספר הנשים העוסקות בזנות בשוודיה ירד בשני שלישים והחוק בלם את כניסתן של נשים חדשות לעיסוק בזנות. החקיקה צמצמה את מספר צרכני הזנות באופן משמעותי ומאז כניסת החוק לתוקפו המשטרה ורשויות הרווחה בשוודיה לא מדווחים על עלייה בשיעור האלימות כלפי הלכודים בזנות. תופעת הזנות הולכת ומצטמצמת בשוודיה מדי שנה והתמיכה הציבורית בחקיקה מתרחבת. 

צפו בקטע הבא: סימון האגשטרום ממשטרת שוודיה, שבמסגרת תפקידו אמון על לכידת לקוחות זנות בזירות שונות מספר על החקיקה, השפעתה על תעשיית המין בארצו ומבטל את הטענה שהזנות בשוודיה ירדה למחתרת. אני מייחלת ליום שבו שוטרי משטרת ישראל ידברו באופן הזה על תופעת הזנות ועל הפללת לקוחות ואכיפת החוק

3.

בעוד החקיקה האוסרת על זנות ומפלילה לקוחות כובשת עוד ועוד מדינות מומלץ להסב את המבט ולבחון את מודל המיסוד. בעיני לקוחות, סרסורים ובעלי אינטרס רבים (ואנשים המכנים עצמם "ליברליים" אבל רק כשזה נוגע לגופו של אדם אחר) -מיסוד הזנות, המנציח את הדיכוי ואת עבדות המין, נתפש כפתרון קסם קל. לתפישתם, זנות תמיד תהיה בעולם ולכן עדיף למסד אותה. הולנד הניפה את דגל המיסוד בשנת 2000 והצהירה שזנות היא מקצוע וכיום היא נאבקת בתופעה ההולכת ומחריפה של סחר בנשים, סחר בסמים ושליטת ארגוני פשיעה בתעשיית המין. המיסוד, מתברר כיום, לא מיטיב עם האישה אלא משרת רק את בעלי בתי הבושת, הסרסורים, סוחרי הנשים והלקוחות המשלמים על מין. לשון אחר, מיסוד זנות אינו אלא הפיכת הסרסרות והסחר בנשים למקצוע לגיטימי.

האם מיסוד זנות ממגר את האלימות כנגד נשים בזנות? על פי מכון תודעה – לסיוע לנשים ולגברים במעגל הזנות ולשינוי הגישה הציבורית: "במדינות שבהן חל מיסוד של הזנות, המציאות איננה ורודה יותר עבור העוסקים בה. כך למשל, מאז מיסוד הזנות בגרמניה, נרצחו למעלה מ-50 נשים בזנות על ידי לקוחות או שותפים בתעשיית המין, ו-28 מקרים לפחות של ניסיונות לרצח נרשמו. מקרי האלימות, שכמובן מדווחים באופן חלקי בלבד, התרחשו גם בזירות ה"סגורות" של הזנות – בבתי מלון, בבתי בושת ובבתים פרטיים; באוסטרליה, שם הזנות ממוסדת באופן חלקי עוד משנות השמונים המאוחרות של המאה הקודמת, התגלו מקרים של כנופיות סחר בבני אדם לצורך עבדות מינית הפועלות בבתי הבושת החוקיים במדינה".

ועוד שורה ממאמרה של ריצ'ל מורן המחזקת את הדברים: "בניו-זילנד, בה הזנות חוקית מאז 2003, נשים צעירות בבתי-בושת סיפרו לי שגברים כעת דורשים יותר מתמיד עבור פחות מאי-פעם. וכיוון שהמסחר במין מקובל חברתית, אין לממשלה שום תמריץ לספק דרכי יציאה לאלו שרוצות לצאת ממנו. נשים אלו לכודות".  

4.

לקוחות הזנות הם החלק הנסתר מן העין בשרשרת הסחר והזנות. לקוחות הזנות ממשיכים לקנות גוף אדם גם כשהם מודעים להרסניות שבתופעת הזנות, בניצול, באלימות ובנזק שהם מסבים לקורבנות הזנות.

לא הרבה ידוע על לקוחות הזנות. כמו שציינה ד"ר נעמי לבנקרון במאמרה "הלקוח הישראלי": "במשך שנים ארוכות היו אלה רק הנשים שעמדו תחת אור הפנס, כאשר נבחנה שאלת הזנות. חקרו את מוצאן, משפחתן, נטיותיהן, התמכרותן לסמים, מצבן הנפשי, החברתי והכלכלי. הביקוש כמעט ואינו נחקר" ("בשר ודמים: זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה בישראל", הוצאת פרדס).

בחשיכה המוסרית הזאת נקשרו הרבה מיתוסים שגויים לדמותו של לקוח הזנות. אך אט אט "הפנס" מתחיל להיות מופנה גם אל הלקוח. במארס 2012 חשפה קאז'ה וואלברג, הבלשית הארצית ללוחמה בסחר בנשים בשוודיה במהלך נאומה מחקר אקדמי השופך אור על דמות לקוח הזנות: "רוב הגברים שצורכים מין מחזיקים בקשר זוגי קבוע – נשואים או מוכרים בציבור, ואבות לילדים", הסירה את המסך מעל השחקן המרכזי בתעשיית הזנות. "הם מייצגים את כל הגילים, ואולם הרוב הם בטווח של 25 – 55. הם באים מכל השכבות הסוציו-אקונומיות והרקעים האתניים. גברים שניהלו אורח חיים, בהווה או בעבר, של ריבוי פרטנרים מיניים, הם הלקוחות השכיחים יותר – מה שמנפץ את המיתוס לפיו לקוח-הזנות הוא גבר בודד, לא אטרקטיבי פיזית, ללא אפשרויות אחרות לסיפוק מיני אלא ברכישת נשים או גברים לצרכי זנות".

הגיע העת שהמבט המשפטי, הציבורי החברתי והמחקרי יופנה לעבר הלקוח. הקשר בין האישה בזנות ללקוח מרתק ומצריך מחקר מעמיק לא פחות מהקשר שנטווה בין הסרסור לאישה בזנות.

5.

ומה קורה בישראל? ח"כ הכנסת זהבה גלאון (מרצ) יזמה את החוק להפללת הלקוחות ברוח החקיקה השוודית ב-2007. החוק עבר בישראל בקריאה טרומית בכנסת ה-18בפברואר 2012 כשהוגש על ידי אורית זוארץ מקדימה.

בתחילת המושב הבא של הכנסת הוא יוגש מחדש על ידי גלאון ושולי מועלם (הבית היהודי) במתכונת המאפשרת גם סל שיקום לנשים בזנות.

עו"ד מיכל ליבל מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות מספרת על הצעת חוק: "הצעת החוק כוללת שלושה חלקים ראשיים – נושא הפללת לקוחות ועוד תיקונים לחלק הפלילי כדי שתיווצר מציאות מאוזנת שנותנת פתרונות להתמודדות עם הבעיה; חלק של שיקום וסיוע לנשים כי ברור שצריך לעשות זאת במקביל ואי אפשר להתמודד עם התופעה רק במישור אחד; והקמת יחידה מתאמת שתלווה את הנושא ותעשה את התיאום בין משרדי הממשלה השונים".

מה הסיכוי שישראל תאמץ חקיקה כזאת?

"אני לא נביאה אבל יש היענות חיובית מצד משרדי הממשלה. לצד זה רואים בשנתיים האחרונות הבנה יותר מורכבת בקרב הציבור ביחס לתופעת הזנות. זה משהו שבולט גם בסקר שערך משרד הרווחה – רואים שרוב הציבור מוטרד מהתופעה של הזנות וער לזה שנשים בזנות עוברות התעללות, נאנסות וסובלות מאלימות. הציבור רוצה שהממשלה תטפל בתופעה הזאת, אומנם לא כולם יודעים מה תהיה הדרך הטובה לעשות את זה, אבל אנחנו כן רואים יותר ויותר עניין גם מחברי וחברות הכנסת. בכנסות קודמות זהבה גלאון ואורית זוארץ היו היחידות שקידמו את זה, היום רואים בבירור שעוד ועוד חברי כנסת מתעניינים בזה ותומכים בזה. השאלה הגדולה אם משרדי הממשלה, כמו משרד המשפטים, יעזו לעשות את הצעד הזה קדימה. ואני מאוד מקווה שהדוגמה שצרפת נותנת תעזור לישראל לבחור להיות בין המדינות פורצות הדרך בנושא".

החוק האוסר על צריכת זנות פוגע בביקוש ובכך הוא עשוי לחולל שינוי אמיתי בתעשיית הזנות המקומית. השיקום היעיל ביותר שיכולה ישראל להציע כיום הוא בדמות חקיקה האוסרת על צריכת זנות ועשויה לבלום את כניסתם של קורבנות חדשים למעגל הזנות. צריכת מין היא פשע נגד האנושיות של האדם בזנות, נגד השוויון שלו ונגד המוסר החברתי, פשע שמסב נזק קשה לשיקום ותורם לדיכוי החלש בחברה. הגיעה העת שגם בישראל הלקוח יהיה חשוף לסנקציות ולביקורת ציבורית ויוטל עליו קלון חברתי. הגיעה העת שישראל תתנער מהמיסוד השקט שקיים בה,  תאמץ את המודל השוודי ותכריז שהלקוח הוא עבריין, וכספו המרפד את ארגוני הפשיעה הופך אותו לחלק משמעותי בשרשרת הפשיעה המאורגנת.

ביום שלישי, 19 באפריל, בשעה 11:00, תקיים הכתבת ורד לי שיחה עם גולשי אתר "הארץ" בנושא. אתם מוזמנים לשלוח שאלות בנושא בטוקבקים של הכתבה ובחלונית הפייסבוק.

 

שאלות ותשובות על תעשיית הזנות בישראל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות