טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להרים את המסך מעל לקוחות הזנות

הם קוראים ל"חרם צרכנים" במטרה להוזיל את המחיר, מתייחסים לנשים בזנות כאל "תאגיד" שיש לפרק וכותבים עליהן דיווחי מין אלימים ומשפילים. מחקר חדש חושף את קהילת צרכני המין הפועלת במרחב המקוון וחומקת מההשלכות הפוגעניות שלה

תגובות
"אילוסטרציה. "לקוח הזנות נעדר פנים, נעדר שם ונותר מוגן באפלולית
בלומברג

*גמדה, פנים לא משהו בכלל, פרחה

*לא יפה, לא סקסית, מלאה

*משהו מעוות בפנים, סקס בינוני כמו בתיאטרון בובות, יותר מדי צריך להפעיל

*לא סקסית, לא יפה, מוכרת ממכון מסאז'ים שעבדה בו

*לא יפה, שמנמנה, מראה בינוני מינוס, לא סקסית בעליל

*בת 40, גרושה עם ילד, תקתקנית

*מציעה סקס כשבעלה נוכח. מבוגרת, נראית רע מאוד

*לא כוסית ולא נעלים, אומרת בת 28, כנראה התבלבלה בהקלדה

הציטוט הזה שאוב מ"ריכוז מידע", רשימה פוגענית, שפלה ונבזית, המתייחסת לנשים בזנות ממבטם העיוור מוסרית של לקוחות תעשיית המין. את הרשימה ריכז לקוח זנות החבר בפורום המקוון של הפורטל "סקס אדיר" המיועד לצרכני מין בתשלום.

הרשימה המפורטת הזאת נועדה "להציג "דיווח שלילי" על נשים בזנות "שלא היו מספיק שירותיות" עבור לקוחות הזנות. הרשימה מלווה בכינויים בהם משתמשות הנשים בזנות (בחרתי להביאה באופן חלקי כדי לא לפגוע בהן). הרשימה אף מלווה בקריאה למעין "חרם צרכנים" - "אם כל אחד מאיתנו יימנע מלפנות לבנות שמראש אינן מספקות את הסחורה, התוצאות לא ייאחרו להגיע", מציע-מאיים הכותב.

במשך כשש שנים, במסגרת עבודת דוקטורט שהוגשה באחרונה, חקרה הדוקטורנטית יעלה להב-רז, בת 36, המלמדת באוניברסיטת בן גוריון ובמכללה האקדמאית בתל-אביב את הפורום המקוון של לקוחות הזנות הפועל בפורטל "סקס אדיר".

להב-רז בחרה להפנות את הזרקור לזירה המצויה לדבריה, "מתחת לרדאר האקדמי והציבורי בישראל" - לעבר קהילת צרכני המין הפועלת במרחב המקוון תחת מסך דיסקרטיות, במחשכים, וחומקת מההשלכות הפוגעניות שלה ומתרומתה להמשך קיומה של תעשיית המין הישראלית.  

"הרומן שלי עם תעשיית המין החל לפני כעשור כשעשיתי מחקר במשך חצי שנה במסגרת לימודי תואר שני בסוציולוגיה על בית ומשמעותו לנעדרי בית במרכז לטיפול לנוער בזנות, בגילאי 13-25, שמפעילה עמותת על"ם בתל-אביב", משחזרת להב-רז ומוסיפה, "המרכז לטיפול בבני-נוער בזנות לפת אותי ולא יצא ממני". להב-רז החלה להתנדב במרכז במשך כשנתיים, ופרסמה את המאמר "שפת הכוס", על השפה הייחודית של נערות בזנות, שזיכה אותה בפרס מטעם האקדמיה.

"התכוונתי לכתוב בתחילה דוקטורט על הנערים והנערות בזנות", היא מספרת. "אבל כשיצאתי לרחוב בפעם הראשונה עם ניידת על"ם שמסיירת בזירת הזנות שבתחנה המרכזית הישנה, נוכחות הלקוחות בזירה הכתה בי. הבנתי שאני חייבת להסיט את המבט המחקרי שלי מבני-הנוער בזנות לעבר לקוחות הזנות. כשאנחנו חושבים על זנות אנחנו חושבים על הנשים בזנות ולא חושבים על הלקוח כי הוא נעדר פנים, נעדר שם, הוא מין ישות אמורפית, מופשטת, הוא נותר מוגן באפלולית".

להב-רז החלה לחקור את זירת הזנות המקוונת המהווה כר פעילות נרחב ללקוחות המין בישראל. "המפגש הראשוני שלי עם זירת הזנות המקוונת והפורום שמפעילים לקוחות המין החל למעשה דרך בני הנוער בזנות", היא אומרת. "ראיתי את הקטינים והקטינות מתחילים לחפש דיווחים על עצמם בפורומים של לקוחות זנות ואף מחפשים לקוחות דרך האתר".

מחקרה מתמקד בפורומים המצויים תחת הפורטל "סקס אדיר", המציע מגוון שירותים מיניים כגון סרטי פורנוגרפיה, פרסום ותיווך של שירותים מיניים בכל זירות הזנות הישראלית ופרסום דירות דיסקרטיות, לרבות מערך הכולל 28 פורומים הנחלקים לסוגי הזירות שבתעשיית המין הישראלית (זנות רחוב, דירות דיסקרטיות, מועדוני חשפנות), להעדפת הלקוחות (נשים מבוגרות בזנות, נשים צעירות בזנות, טרנסג'נדריות בזנות, מכורות הומלסיות בזנות בתחנה המרכזית), ובהתאם לזירות הגיאוגרפיות (זנות בירושלים, בחיפה, בתל-אביב, באילת ועוד).

במסגרת מחקרה התמקדה להב-רז בשלושה פורומים מרכזיים ובשישה פורומים משניים. כלל הפורומים עוסקים בחוויות של לקוחות הזנות, מלבד אחד העוסק בנשים בזנות המנסות להגיב ולהיאבק בדיווחים המשפילים אודותיהן. מחקרה מבוסס על כ-2,000 תגובות ודיווחים שנכתבו בפורומים הפתוחים והגלויים לכלל קהל הגולשים ואינם מצריכים שם משתמש וסיסמה על מנת לקרוא בהם.

"בפורומים רשומים כיום כ-18,764 לקוחות זנות, ואני מזהה מגמת עלייה ביחס לשנים קודמות", היא מציינת. "כשהתחלתי לחקור לפני כ-6 שנים זה היה בסביבות ה-11 אלף גולשים שיש ברשותם שם משתמש וסיסמה. רק בשנה האחרונה היתה עליה של 4,000 גולשים. זאת עליה מאוד גדולה, וזה כמובן לא מעיד על מספרם הכולל של צרכני המין בישראל - אלה רק הלקוחות המשתפים בפורומים את חוויות המין בתשלום שלהם. מרבית צרכני המין לא משתפים ולא כותבים בפורומים דיווחים". 

האינטרנט הוא הסרסור

האינטרנט הוא הסרסור החדש והזירה המקוונת משנה את פני תעשיית המין, אומרת להב-רז. "כשמדברים על תעשיית המין אז יש מעין משולש – האישה בזנות, הסרסור והלקוח", היא מבהירה. "בעבר לסרסור היה הרבה יותר כוח במשוואה הזאת כי הוא שתיווך, סחר ומכר. היום לקוח הזנות יכול לגלוש לאתר, המתפקד כסרסור לכל דבר בהנגשת המידע - ולהגיע דרך לחיצת מקש לאישה בזנות – לקבל מידע על דירה דיסקרטית בה היא עובדת או לתאם באופן עצמאי מין בתשלום. כלומר, המרחב המקוון הפך להיות סרסור בפני עצמו, ומצד שני הוא גם יצר כוח מאוד גדול לצרכן המין על חשבון כוחו של הסרסור. המרחב המקוון הפך לשחקן חשוב בהסדרה של קניית מין באמצעות התפתחותה של סרסרות מקוונת – חיזוק תיירות מין, זנות בגירים וילדים ובהרחבת הפרטיות והאנונימיות של לקוח הזנות. המשחק משתנה – האינטרנט מדגיש יותר את כוחו, נוכחותו ואחריותו של לקוח הזנות והפיכתו לשחקן המרכזי בזירה. אני לא מנקה מאחריות את הסרסורים שקיימים כמובן ומסרסרים אבל גם הם נאלצו לזהות שיש פה שחקן חדש".

אחת ממטרות מחקרה היה להתחקות ולפענח את משמעותם של הטקסטים הנכתבים בפורומים של קהילת צרכני המין. "על פניו המטרה המוצהרת של הפורומים היא מטרה צרכנית לכל דבר", מסבירה להב-רז, "התפיסה שלהם היא תפיסה קפיטליסטית, ניאו-ליברלית וצרכנית האומרת – 'אני צרכן ככל צרכן ואני רוצה לקבל שירות טוב יותר במחיר נמוך יותר'. 'שירות טוב יותר', הוא כמובן ניצול גדול יותר של האישה בזנות במחיר נמוך יותר. ואיך משיגים זאת? הם מתאגדים כקהילה של צרכנים מתוך הבנה שכך יהיה להם כוח צרכני גדול יותר באמצעותו הם יוכלו להפעיל לחץ ולהוריד את המחיר שמבקשות הנשים בזנות".

"אבל זאת רק המטרה המוצהרת והגלויה", ממשיכה להב-רז. "בפועל, זה חרג הרבה מעבר למטרה הצרכנית והפורומים משמשים גם כתא וידוי לצרכני המין. האינטרנט אפשר את המעבר מהיותם צרכנים בודדים ומבודדים, אל עבר קהילה פעילה של חברים אנונימיים הפועלים יחד. בחסות האנונימיות הפורומים הופכים למעין 'ארון מיני' בתוכו הסוד הגלוי נחשף. כלומר בגלל המרכיב האנונימי של צרכני הזנות הם משתפים זה את זה בחוויות המיניות עם נשים בזנות, ומבצעים שכתוב של הזנות. בנוסף הם משתפים בקשיים שהם חווים - למשל חוויות של אימפוטנציה במהלך קיום יחסי מין עם אישה בזנות או רגשות אשמה על בגידה בבנות הזוג החוקיות שלהם, חרדה מהידבקות במחלות מין, פחד להיתפס ועוד. כלומר התפתח שם לא רק מרחב של וידוי מזווית צרכני המין בתשלום אלא גם מעין קבוצת תמיכה של צרכני מין הפועלת כסביבה טיפולית עצמית תראפויטית לכל דבר. יש לדוגמה הרבה לקוחות שמתוודים שהם מכורים לצריכת זנות ומבקשים סיוע מהחברים בפורומים".  

לדבריה, "יש כמות מבהילה של גברים שצורכים זנות. אני חושבת שמרביתם גברים נורמטיביים, נשואים והורים לילדים". זה מתאפשר לדבריה, "מאחר ואצל מרבית הגברים מגיל צעיר יש נתק ודיסוציאציה כלפי נשים בזנות, הנתפסות כקבוצה שאפשר להפעיל כלפיה כמעט כל גחמה וכמעט כל סוג של אלימות. יש שתיקה חברתית שלמה סביב נושא הזנות. צריכת זנות הרי איננה תופעה חדשה, היא מאז ומעולם היתה חלק מטקס התבגרות גברי. כלומר, זה נושא שמדחיקים את הדיבור עליו. לקוחות מבינים שהיום זה לא פוליטיקלי קורקט לומר בפומבי 'אני צורך זנות'. הפורומים האלה מאפשרים לגברים לשחרר את הסוד הזה שרובץ עליהם, לשתף ולדבר על זה".

כשלקוח הזנות תופס עצמו כקורבן

הלקוח הוא פעמים רבות תמונת מראה הפוכה לנשים בזנות, היא מציינת. "לקוחות נאלצים לחיות חיים כפולים בשל צריכת הזנות ולשקר לסביבתם ונשים בזירות מסוימות גם חיות חיים כפולים ומסתירות מסביבתן את העבודה בזנות; לקוחות מגיבים גם בדיסוציאציה, ואין לי ספק שגם הלקוחות צורכים סמים. נשים בזנות משתמשות בסמים כדי להשכיח או להקהות את האקט המיני ולקוחות ממה שעולה בפורומים צורכים המון נייס גאי, ג'וינטים על בסיס יומיומי וקוקאין".  

מה מאפיין את לקוחות הזנות בפורומים המקוונים?

"אני מסווגת את השיח השפתי של צרכני המין בתשלום בפורומים המקוונים ומחלקת אותם לשלוש קבוצות עיקריות – הצרכן, הצייד והמכור. 'הצרכן' הוא בעל תפישה ניאו-ליברלית ואתיקה קפיטליסטית. הוא מודע לכוחו הצרכני ומטרתו המוצהרת היא 'לשפר את תנאי השירות' או לזכות 'בשירות טוב', שזה למעשה 'כמה אני יכול להשפיל יותר, לנצל יותר ולדרוש שירותים קינקיים וביזריים בפחות כסף'. מרבית הנשים בזנות מודעות לפורומים האלה ומודעות שהן נתונות לביקורת ולפיקוח. כלומר, זה הגדיל את כושר המיקוח של לקוחות הזנות כי אישה בזנות יודעת שאם היא לא 'תיתן שירות טוב' לתפיסת לקוחות הזנות החברים בפורומים אז היא תקבל ביקורת גרועה שעלולה לפגוע בקיומה הכלכלי".

בפורום ניתן למצוא לקוח זנות שכתב את "המדריך לצייד המתחיל" הכולל מידע איך למצוא אישה בזנות בזירת הרחוב, מידע על ניהול משא ומתן עמה ואיך לקיים יחסי מין ברכב. כך הוא מתאר לחברי הפורום את 'הצייד' תהליך איתור אישה בזנות בזירות הרחוב: "בסרט שליחות קטלנית יש קטע שהמחסל נוסע בנסיעה איטית ומחפש את היעדים שלו לחיסול, הוא מסתכל ימינה ושמאלה ומחפש. ככה נראה הצייד שהוא מחפש את הבחורה (לי זה תמיד מזכיר את הסרט הזה). הרעיון הוא נסיעה על 30-40 קמ"ש ולסרוק את כל הנקודות שהבחורות עומדות בהם".

"'הצייד' מחזיק במסורות ובמיתוסים עתיקי יומין של הגבר כצייד וככובש", מסבירה להב-רז על קבוצת הלקוחות השנייה. "זאת דרך לנסות להתחבר לעבר קמאי של הגבר כצייד. מבחינתו נשים בזנות הן חיות ניצודות. זה פלח של לקוחות המכנים את עצמם 'ציידים' ואת הנשים בזנות הם מכנים 'חתולות רחוב' ו'כלבות רחוב'. כחוקרת ניסיתי להבין למה הם בחרו בכינויים האלה – 'כלבה' במובן 'ביץ' הוא כידוע כינוי גנאי לנשים, אבל עדיין כלבה וחתולה הן חיות מחמד ביתיות שהן חמודות אבל כשלקוחות זנות מכנים את הנשים בזנות 'חתולות רחוב' ו'כלבות רחוב' זה מעיד שהם רואים אותן כחיות פראיות, כחיות רחוב, לא כחיות מאולפות. מבחינתם האישה החוקית, האישה בבית היא החיה המאולפת והאישה בזנות היא האישה הפראית. וכמובן, שברגע שנשים בזנות נתפסות כפראיות וכחיות רחוב אז מבחינתם זה נתפס כלגיטימי להפעיל עליהן כוח ולהתייחס אליהן כאל נשים לא אנושיות".

להב- רז מדגימה: "יש דיווח של לקוח זנות בפורום שהוא מספר על אישה בזנות עצמאית בדירה שהוא בא אליה. הוא מתאר איך היא קושרת את הכלבה שלה בחוץ, ואיך במהלך האקט המיני הכלבה בחוץ נובחת ו'הכלבה' בפנים נובחת. היה לי נורא קשה לקרוא את זה כי זה אפיין תפיסה חייתית - מבחינתו האישה בזנות היא לא אדם".  

לדבריה, בפורומים של לקוחות הזנות נשים בזנות מפורקות באופן מילולי לאיברי-גופן ונבנה עולם שלם של דימויים חייתיים. "לקוחות זנות משתמשים בדיווחים שלהם על מין בתשלום בדימויים חייתיים כגון 'יש לה שיער כמו רעמה של סוס', 'יש לה עור מתוח כמו של פרגית' ויש לה תחת כמו של כלבה'", מסבירה להב-רז. "הדיווח שלהם שיוצר פירוק של איברי הגוף – התייחסות נפרדת לחזה, לתחת, לירכיים או לפנים של האישה בזנות עוזר להם ליצור דיסוציאציה ולהתעלם מזה שהם מדברים על נשים. בשפה שלהם ובהסתכלות שלהם הם מערטלים את האישה בזנות מכל הוויה אנושית, מה שמקל עליהם כמובן להמשיך לצרוך זנות".

ומה מאפיין את השפה של לקוח הזנות המכור?

"כחוקרת עניין אותי להבין למה הם חושבים שהם מכורים ומה השיח של הפתולוגיזציה העצמית הזאת מאפשר להם. המכור מגדיר עצמו כקורבן שנענה לדחפים שלו – הוא מסוגל לפקוד זירות זנות בתדירות גבוהה או שהוא מסוגל להעביר ערב שלם כשהוא נע מזירה לזירה ולא מוצא את מבוקשו. הגדרתו כמכור משחררת אותו מכל אחריות מוסרית כי מבחינתו 'זה כמו סם ששולט בו' או ש'זאת האישה בזנות ששולטת בו'. ממש מתפתח שיח שלם סביב הקורבנות העצמית הזאת של הלקוחות המכורים. ההתמקדות 'בסבל' שלהם היא דרך לפתור את עצמם שהם מולם ניצבת אישה מכורה, קטין או אישה בזנות שכואב לה – הם לא רואים את זה. הם מקבל תמיכה מהקבוצה ואמפתיה דיסוציאטיבית. האמפתיה להם היא לא לנשים בזנות אלא לעצמם".

להב-רז מדגישה שההגדרות הן נזילות. "לקוח יכול לעטות יום אחד את מסיכת הצייד ולמחרת את מסיכת המכור". לדבריה, "החוט המקשר בין 'הצרכן', 'הצייד' ו'המכור' זה נרטיב של קורבנות אישית. הם תופסים את עצמם כקורבנות - אם הם 'צרכנים' אז הם צרכנים נגזלים, כלומר, מנקודת מבטם הנשים בזנות הן סחטניות, בוגדניות מתנהגות כמו בתאגיד שצריך לפרק אותו; אם הם 'ציידים' אז הנשים בזנות הן חיות טורפות שרק מחפשות איך לטרוף אותם והם ציידים נפחדים שמפחדים מהחיותיות ומהפראיות הלא צפויה; אם הם 'מכורים' אז הם חלשים, הם כמו נרקומנים הזקוקים לצרוך זנות כאילו שמדובר בסם".

איך כותבים על סקס בתשלום עם מכורה הומלסית?

הכתיבה ודיווחי לקוחות הזנות מקבלים מקום מרכזי בפורומים, מסבירה להב-רז. "יש שם ממש דיונים שלמים איך דיווח מיני צריך להיכתב. דיווח מיני טוב בעיני לקוחות הזנות הוא כזה שמי שקורא ירגיש ממש כאילו הוא עם הלקוח במסע שלו. יש שם כאלה שמעידים שהם יכולים מבחינתם רק לקרוא הדיווח המפורט מבלי ללכת לצרוך מין, כי הקריאה מספקת להם את הצורך הזה".

דיווחי הלקוחות משופעים בתיאורים משפילים, אלימים, אטומים היוצרים דה-הומניזציה לנשים בזנות. טלי קורל, פעילה אקטיביסטית במאבק נגד הזנות, אספה את הציטוטים של לקוחות הזנות מאתר "סקס אדיר" וחשפה אותם בפרוייקט המצמרר WHEN HE PAYS. כך לדוגמה היא פרסמה טקסט של לקוח זנות במהלך דיון על נשים מכורות הומלסיות בזנות: "אני משתדל לא להעלות אותן כשהן 'מחוקות' מדי, אבל בהחלט מסכים שעם קצת סבלנות ויחס חיובי אפשר לקבל מהן הרבה מעל להיצע הרגיל, אם מבחינת הזמן (משך הבילוי), בדרך כלל הן לא מתקתקות כשהן מסטוליות, בדרך כלל הן לא מתנגדות כמעט לשום בקשה, דרישה, סטייה כשהן מסטוליות".

יעלה להב-רז. "הזירה המקוונת משנה את פני תעשיית המין"
חיים שוורצנברג

איך את מסבירה את כתיבת הטקסטים המצמררים, הלא-אנושיים והאלימים?

"כשאתה יושב מול מסך מחשב בדיסקרטיות, כשאף אחד לא יודע מי אתה, זה מייצר סטריליזציה מסוימת לחוויה - אתה לא צריך להתעמת פנים מול פנים עם מישהו אמיתי, וזה מאפשר לך להיות אלים ולבחור בשפה מאוד קשה".

מה הכי זיעזע אותך בקריאת הטקסטים והדיווחים?

"הציטוטים שהיו לי הכי קשים לקריאה היו כשדמות האישה בזנות פתאום הגיחה בהם. היה מקרה שהכי זעזע אותי – לקוח זנות תיאר איך אישה בזנות מכורה נרדמה תוך כדי האקט המיני על איבר המין שלו והוא היה צריך לתת לה טפיחות על הראש או על הכתף כדי שהיא תתעורר. היא יצאה מהרכב שלו ואמרה – 'הלוואי שרכב יעבור וידרוס אותי', ואז התגובות של כל חברי הפורום היו 'תיזהר כי בתנוחה הזאת שהיא נרדמה הלסת שלה יכולה להינעל לך על איבר המין', כלומר הם נתנו לו טיפ איך להתמודד עם מצב כזה. תגובות אחרות התמקדו בהיותה נרקומנית ולכן לא צריך להתייחס לדבריה האובדניים ברצינות כי 'כל הנרקומנים שקרנים'. כלומר, מבחינתם היא סתם אמרה את זה כדי לנסות ולייצר אמפתיה זולה והם הציעו לו להתעלם מזה כדי שזה לא יחלחל לנפש שלו".   

עד כמה הפורומים האלה מייצרים מציאות?

"הם יצרו לדוגמה 'משחק' בפורומים שאתה צריך ללכת לאישה בזנות, לדווח את החוויה ואז הבא בתור מקבל את הטלפון שלה וגם הוא מדווח את החוויה. זה היה כמו מירוץ שליחים. בתחילת 'המשחק' בלט ז'רגון כדוגמת 'טקס אש לבחורים האמיצים' ו'שיהיה לכם בהצלחה בארצות הניכר'. זה היה ממש כמו יציאה לקרב או כמו משחק מלחמה בווידיאו כשהם פשוט שכחו שזה לא משחק ומדובר באישה בזנות ולא בדמות וירטואלית".

"שכחתם את האנושיות שלכם"

להב-רז חקרה גם כיצד נשים בזנות, המשלמות מחיר כבד על הצגתן המבזה בפורומים, מגיבות לדיונים האלה. "ברור לכל שהמרחב הזה מכפיל את התהודה של הניצול וההשפלה, כי פתאום 19 אלף איש קוראים חוויה מינית בוטה על אישה בזנות, וקוראים על דירוג הגוף שלה, וקוראים איך מריח איבר המין שלה, ומה דעתם על המשקל שלה ואם הבית שלה מלוכלך – כל אלה תיאורים אמיתיים שלקוחות מציינים. נשים בזנות התחילו בהדרגה להיכנס לפורום ולהגיב. במפגש ממשי עם לקוח הן לא היו מגיבות באופן הזה כי הוא היה יכול לא לשלם, לאנוס אותה או להגיב באלימות ובפורום המקוון הן מעיזות ויכולות למעשה לבטא את קולן". 

 אני קצת מסתייגת מהפרשנות הזאת, לנשים הומלסיות בזנות רחוב אין בכלל גישה למחשב, כך שהן לא יכולות באמת לענות ולהגיב; ומרבית הנשים בזנות מזירות אחרות רואות בדיווחים אלימות לכל דבר. התגובות שלהן לא באמת משנות את יחסי הכוחות בפורומים שהם על טהרת הגבריות.   

"נכון, לנשים בזירת הרחוב אין ייצוג בזירה המקוונת והאלימות כלפיהם היא באמת הכי גלויה וחזקה. לנשים בזירות של מועדוני חשפנות ודירות דיסקרטיות יש גישה והן מגיבות ובאות לפעמים זאת לסיועה של אחרת. לדוגמה, היתה בחורה בת 19 שקיבלה מלקוחות זנות ביקורת חריפה והם השתלחו בה כי היא העזה לאחר למפגשים. הם עשו עליה עליהום קהילתי עד שבשלב מסוים אישה מבוגרת בזנות הגיחה לטובתה ואמרה להם – 'תקשיבו, היא ילדה, היא עוד לא מכירה את החוקים, תנו לה עוד הזדמנות'. הם לא הסכימו לתת לה עוד הזדמנות כי מבחינתם היא העליבה את אחד מחברי הפורום, וזה לשיטתם קו אדום שאסור לחצות. האישה המבוגרת בזנות אמרה להם - 'אתם שכחתם את האנושיות שלכם. איפה האנושיות שלכם כלפינו? אתם זוכרים רק את עצמכם ואת הפגיעה שלכם אבל מה עם הפגיעה שלכם בנו?' היא למעשה דרשה שהם יראו אותה כבת אדם וכמובן שזה לא נענה בחיוב. אותה אישה לא היתה מעזה להגיד את זה ללקוח בודד במפגש אמיתי. זה לא מנטרל את יחסי הכוחות, וזה לא הופך את יחסי הכוחות אבל זה כן מאפשר להן את היכולת להגיב".

להב-רז מהרהרת ומוסיפה: "ברור לי שביחסי הכוחות ללקוחות הזנות יש יותר כוח מהנשים בזנות. מה שמעניין לראות בפורומים – זה שמי שיש לו כוח כל הזמן זועק חולשה ומי שאין לה כוח כל הזמן זועקת כוח. כלומר, הניסיון של הנשים בזנות מאיך שהן כותבות על עצמן ומגיבות הוא כל הזמן ניסיון להראות כמה אני חזקה, וזאת ממש תמונת מראה אחד של השני. במובן הזה גם המרחב המקוון מציע את היכולת להתנסות – גם אם לא בפועל – במה שאין לך. נשים בזנות יכולות בגלל האנונימיות לצעוק לתהודה הפומבית של המרחב המקוון את הכוח שלהן".

להב-רז מזהה אסטרטגית פעולה ייחודית בתגובות הנשים בפורום: "אחד הדברים המדהימים הוא איך בשיח שלהן הן מנסות להחזיר ללקוחות ולפעמים גם בהומור – הן מדרגות את הלקוח מתוך רצון להמחיש להם מה זה עושה להן כשמדרגים אותן. הן כותבות לדוגמה – 'לקוח שעיר, הריח שלו היה נורא, הוא התקמצן והתווכח'. הן למעשה משתמשות באותם כלים. אני לא מאמינה שזה חודר את החומה ומביא לשינוי במבנה הכוחות אבל זה כן שימוש אינטליגנטי מאוד בזירה הזאת, המעיד על ההבנה שלהן את השיח ואת עולם המושגים, ובתקווה שזה נותן להן קצת אחווה וסיסטרהוד".

*מומלץ למכורים לזנות לפנות לקבלת סיוע בקו החם: 072-2401190

*פרטים נוספים תמצאו באתר:

www.sa-israel.org

כך תוכלו באמת למנוע סבל

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות