מה כתב אליקים רובינשטיין לאיילת שקד? - שטח הפקר - הבלוג של ורד לי - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה כתב אליקים רובינשטיין לאיילת שקד?

מכתבו של רובינשטיין, המובא כאן בנוסח המלא, מהווה אמירה מוסרית וערכית מצד אישיות משפטית בכירה, הקורא לשרת המשפטים לקדם את החוק כנגד צרכני הזנות

תגובות
אליקים רובינשטיין
אוליבייה פיטוסי

בתחילת נובמבר שלח שופט העליון בדימוס, אליקים רובינשטיין, שכיהן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון מכתב תמיכה ב"חוק איסור צריכת זנות ומתן סיוע לשורדות הזנות" לשרת משפטים, איילת שקד. הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ב-19 ביולי ושקד התחייבה לקדם הצעת חוק ממשלתית באומרה: "כל עוד אין חוק שאוסר זנות, אנו מאותתים לילדנו שזה לגיטימי". אלא שבמשך ארבעה חודשים לא חלה שום תזוזה במשרד המשפטים וטרם החלה כתיבת החוק. מכתבו של רובינשטיין, המובא כאן בנוסח המלא, מהווה אמירה מוסרית וערכית מצד אישיות משפטית בכירה, הקורא לשרת המשפטים לקדם את החוק כנגד צרכני הזנות.

"שמחתי לאחרונה לשמוע מפי נציגות מטה המאבק בסחר בנשים, כי ביולי החולף החלטת להעביר את הצעות החוק שהוגשו בנושא המאבק בזנות בישראל למתכונת של תזכיר חוק ממשלתי. אני מבקש לברך על כך מכל לב, ולהוסיף דברים קצרים. הזנות ימיה כימות עולם, ולא בכדי יש המכנים אותה "המקצוע העתיק ביותר". היא מופיעה כבר בספר הראשון בתנ"ך, בראשית; על יחס יהודה לתמר כלתו נאמר "ויחשבה לזונה" (ל"ח, ט"ו). בספר בראשית גם מופיעה העבדות – "ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו (ט', כ"ה); והנה העולם החופשי מיגר מתוכו את העבדות, גם אם היא קיימת עדיין בחלקי תבל מסוימים.

הזנות לא פסחה גם על העם היהודי, ארץ ישראל ומדינת ישראל. פרשה בתולדות ישראל היתה יבוא זונות יהודיות ממזרח אירופה לארגנטינה, שהיתה לדיראון, כפי שתיעד פרופסור חיים אבני בספרו "טמאים: סחר בנשים בארגנטינה ובישראל" (תל-אביב, 2009). "זכינו" במדינת ישראל לתקופה שבה הסחר בבני-אדם לעיסוק בזנות – בראש וראשונה סחר בנשים – היה בראש דאגתנו. בתקופת כהונתי כיועץ לממשלה (אני מצרף מאמר קצר שכתבתי בשעתו בנושא בכותרת "סחר בני-אדם לעיסוק בזנות – עד קצווי הבושה, עד שורשי החובה", קרית המשפט ב' (תשס"ב-2002), 151 וספרי נתיבי ממשל ומשפט (תשס"ג-2003), 360, 364).

בפעולה נמרצת של רשויות האכיפה מוגר במידה רבה הסחר בנשים, לאחר שינויי חקיקה וענישה כבדה על ידי בתי-המשפט, אף ששמעתי כי אולי יש לו "עדנה" עתה שוב, בלבושים חדשים.

אשה בזנות בתל אביב
אילן אסייג

גישתי שלי (עמ' 363 בספרי) היתה כי "צדקו הארגונים התובעים התייחסות לזנות כתופעה שאין להשלים עמה, ויש להילחם בה כדי לנסות למגרה, מטעמי כבוד האדם הבסיסיים, שהזנות עומדת בניגוד לו ומהווה זילות גמורה שלו", ועל כן – כך סיכמתי דיון – "מבחינה עקרונית וערכית, ובראי כבוד האדם, מעמד האשה ועקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית – תופעת הזנות על נספחיה קשה היא, ויש להילחם בה, ערכית, חברתית ואכיפתית תוך שאיפה למגר את התופעה, כפי שפסה העבדות מן העולם". והנה עתה נרתם מטה המאבק לסחר בנשים לסייע בקידום הצעת חוק המאבק הלאומי בצריכת זנות, ומתן סיוע לשורדות זנות, תשע"ז – 2017. ליוזמה זו – הבאה על מעבר למאבק העיקש בסחר בנשים – רקע מוסרי המעוגן עמוקות גם באתוס היהודי. בנוסף להתמודדות, החיונית כשלעצמה, עם מעטפת התופעה – סרסרות, החזקת בתי בושת, שידול לזנות –הכוונה כאן היא "לתפוס את השור בקרניו" ולהידרש לליבת התופעה. זאת מתוך הכרה ברורה כי הנשים העוסקות בזנות, ועמן הגברים, הקטינים והטרנסג'נדרים, שבויות במעגל אכזר של ניצול ואלימות, וזקוקות לסיוע של הצלה.

על המלחמה בזנות לכלול, כמובן, מנגנוני סיוע לשיקום העוסקות והעוסקים בזנות, אך עליה לבוא לדעתי בכפיפה אחת עם אמירה פלילית של המחוקק, המכוונת כנגד צריכת הזנות עצמה. האכיפה נגד צרכני זנות צריך שתהא הדרגתית, בוודאי מקום שבו קוראים תיגר על "מוסד" רב שנים, ואולם צרכני הזנות צריך שתידלק למולם נורית אדומה מזה. איני משלה עצמי שעסקינן במסע קל, אך ניסיון מדינות אחרות (כמו בסקנדינביה) נושא הבטחה. אל כן ראוי לדעתי ליתן יד למהלך הכולל ולקדם את החקיקה".

תגובת שרת המשפטים, איילת שקד, למכתבו של שופט העליון בדימוס ולעיכוב קידום החקיקה טרם התקבלה  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות