חמש שנים ל"שטח הפקר": כך הפכו המתות השקופות לבנות-אדם - שטח הפקר - הבלוג של ורד לי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש שנים ל"שטח הפקר": כך הפכו המתות השקופות לבנות-אדם

לפני חמש שנים מותן של נשים בזנות לא סוקר בתקשורת הישראלית. כיום אנחנו על סיפה של חקיקה שתראה בלקוחות הזנות פושעים. צפו בהרצאה "זרקור על תעשייה אפלה – הזנות והמדיה"

תגובות
מודעת האבל של נ.א. מונחת בסמוך לבניין ברחוב הירקון 98.
עופר וקנין

התחלתי לכתוב את הבלוג "שטח הפקר" לפני חמש שנים ב-18 ביוני 2013. הבלוג החל את דרכו בטור ראשון שהוקדש למותה של ה', הומלסית ואישה בזנות, מכורה לסמים, בת 25 בלבד, ילידת מזרח ירושלים שנמצאה מתה ברחוב בן יהודה 139 בתל אביב.

על אף גילה הצעיר, מותה לא הסעיר איש. היא נמצאה מוטלת על הקרקע ולצדה צרור קטן שבו היו ארוזים כל חפציה. ה' ברחה מביתה מגיל 14 לתחנה המרכזית בתל אביב, ובתמימותה האמינה שתמצא בה עיר מקלט. היא הידרדרה לשימוש קשה בתחנת הסמים שבפין 1, לזנות וליציאה וכניסה מהכלא.

הבחירה להנכיח את מותן של הנשים בזנות נבעה מתוך הגעה רציפה לתחנה המרכזית בתל אביב והבנה שמותן השכיח והבלתי נסבל של הנשים בזנות אינו מתועד בעיתונות הממסדית כלל. בבלוג הזה תועדו לאורך השנים נשים רבות שמתו, תוך שיתוף פעולה עם ארגוני הסיוע והומלסיות בזנות ששפכו אור על חברותיהן.

סיפור מותה של ג'סיקה, אישה בזנות, שתלתה עצמה בחדר בו התגוררה בבית הבושת בירקון 98 כבר חילחל לכל כלי התקשורת. הסיפור שהוצת בבלוג "שטח הפקר" באוגוסט 2015 והגיע מחברותיה, חולל את השינוי בהתייחסות הציבור למות הנשים בזנות. עיני הציבור נפקחו למיסוד השקט שהתחולל בישראל מתחת לאף של כולנו והשתקף בבית הבושת שפעל בירקון 98 ללא הפסקה במבנה שהרשויות לא הוציאו לו צו סגירה בכל 13 שנות פעילותו. יתרה מזאת; שלוש שעות לאחר התאבדותה של ג'סיקה ועזיבת המשטרה ומד"א את המקום, הורה הסרסור לנשים לחזור ולהפעיל את בית הבושת כי "זה יום חמישי בערב, זמן שיא ויש תיירים". זילות חיי הנשים בזנות נחשפה לעיני כל.

תחנת סמים ברחוב פין 1 בתל אביב
מוטי קמחי

כשביוני 2017 פירסם לראשונה משרד הרווחה נתונים רשמיים על מספרן, מצבן ונסיבות מותן של נשים בזנות בישראל היה זה רגע חשוב במאבק. הדו"ח מצביע על 59 נשים שמתו מאז 2010. הדו"ח אינו כולל טרנסג'נדריות בזנות וקטינות והוא כמובן קצה הקרחון, אבל היווה נקודה חשובה שבה הממסד עצמו מצהיר שהזנות הורגת. זה היה גם הרגע שבו הממסד עצמו מנציח באופן מסוים את מותן של הנשים בזנות ובעיקר מאפשר לכולנו לשאול – עכשיו אחרי שהמדינה יודעת זאת, אז מה בדיוק היא עושה בנידון? איך היא מונעת את מקרה המוות הבא?

במהלך עבודתי על הכתבה "מיליון רסיסים קטנים" ב-2007, עלה לדיון בכנסת לראשונה חוק הפללת הלקוח בניסוחו הראשון על ידי יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון. הדי הוויכוחים נמסכו בכל מה שראיתי בזירה:

"לקוח מתקרב, בוחן אותה, והיא קוטעת את הראיון. הם מתרחקים ומתדיינים על רצונותיו ועל המחיר שהוא מוכן לשלם. נונה מוכרת את עצמה לנגד עיני. כעבור זמן מה היא חוזרת. צריך להתבונן בנשים הללו אחרי שהן גומרות עם לקוח. השקט, העצב, הדיכאון, הנתק, הריצה לרכוש מיד מנה שתרגיע את הגועל. הן לא שומרות את הכסף לרגע, כאילו נגעלות ממנו ומעדיפות להמירו מיד במנה של סם שלא תרגיע לעולם את השנאה העצמית, לא תמלא שום ריק, רק תרחיב אותו.  

"מוטב להתבונן רגע בלקוחות. קשה לפספס את הג'יפים היוקרתיים שמגיחים ומצפצפים לנשים בזנות הכי מחוררות בתחנה המרכזית הישנה. האם הלקוחות אינם רואים שגופן של הנשים בזנות מכוסה בכתמים סגולים-שחורים של הזרקות? האם הם לא שמים לב לגופן המתפורר, עיוורים לחתכים המדממים? לאחרונה הועלתה הצעת חוק לראות בלקוחות של הנשים בזנות עבריינים. המתנגדים להצעה טוענים שזנות היא בחירה. ככה לא נראית בחירה, כך נראית עבדות".

משתתפים בעצרת זיכרון מול בית בושת ברחוב הירקון 98 בו מצאה ג'סיקה את מותה ב-2015
דודו בכר

גם כיום אני מאמינה שהצעת החוק להפללת הלקוחות ולשיקום האנשים בזנות היא המענה המוסרי ביותר למה שנגלה לי בזירות הזנות, ושהחוק הוא הנדבך העיקרי - לצד שיקום, חינוך, הסברה, מניעה – למגר ולצמצם את התופעה. בימים אלה הבטיחה שרת המשפטים, איילת שקד, לקדם כבר במושב הכנסת הנוכחי תזכיר חוק ממשלתי בנושא.

חלק גדול מהכתיבה ב"שטח הפקר" נועד לשלוח זרקור אור על קיומם של ארגוני הפשיעה, הלקוחות ועל האחריות של המשטרה ובתי המשפט במחדל המתמשך של המיסוד השקט שקיים בישראל. אבל חשוב להבין ולזכור: יש ממשלה בישראל ולאורך כל השנים הכל היה נהיר וידוע לה והתקיים למעשה בחסותה ובידיעתה.

בחרנו לחגוג את חמש שנות קיומו של הבלוג במתן במה להרצאה המביאה את עיקרי תפישת העולם של הכתיבה שנפרשה ב"שטח הפקר" לאורך השנים. ההרצאה נכללה בערב עיון "זרקור על תעשייה אפלה – הזנות והמדיה", שערכה האוניברסיטה הפתוחה, ופירסומה מתאפשר באדיבותה.

האוניברסיטה הפתוחה

ועידכון חשוב: הרבה נכתב בבלוג הזה על האתר סקס אדיר וגרורותיו. אז קצת חדשות טובות - מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה בשיתוף משטרת ישראל הגישו היום בקשה להסרת אתר האינטרנט סקס אדיר וארבעה אתרים נוספים המפרסמים שירותי זנות ומזוהים עם שרון דגני. כמו כן, הוגשה בקשה להגבלת הגישה ל"סקס פורום" שבו נוהגים צרכני זנות לדווח ולבזות את הנשים בזנות ולהמשיך את התעמרות בהן בהתייחסות מחפיצות וזדוניות. יש לקוות שהאתרים שהיו המרכזיים והמשמעותיים בסצינת הזנות בישראל ייסגרו במהרה ויומצה הדין עם המפעילים שהפרו את החוק במשך שנים ארוכות.

תודה רבה על הקריאה והמעורבות, ותודה מכל הלב לצוות העורכות והעורכים של "הארץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#