לרוץ כדי לזכות בהזדמנות שנייה בחיים - שטח הפקר - הבלוג של ורד לי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרוץ כדי לזכות בהזדמנות שנייה בחיים

הסרט התיעודי "מרתון ההומלסים" מגולל את סיפורו של שופט אמריקאי שהקים קבוצת ריצה במקום הכי נמוך בלוס אנג'לס, וחושף את סיפוריהם הופכי הקרביים של חבריה

תגובות
השופט מיטשל וחברי קבוצת הריצה. מתוך הסרט
באדיבות סינמטק תל אביב

בסצינת הפתיחה של הסרט התיעודי מעורר ההשראה "מרתון ההומלסים" (Skid Row Marathon) מקבלים הצופים הצצה לשגרת יומו של השופט קרייג מיטשל בבית המשפט בלוס אנג'לס. מיטשל מקריא בפני נאשם, גבר שחור החבר בכנופייה, את גזר דינו וזה נשבר וממרר בבכי לנוכח שנות המאסר הארוכות שצפויות לו. השופט שומר על קור-רוח, מגניב מבט לעבר הנאשם, מבחין שהוא קורס לתוך עצמו, אך מקפיד על ארשת פנים נטולת הבעה, מרוחקת, סטואית.

מיטשל, גבר לבן, בן 62, נשוי לאשה שחורה ואב לשלושה ילדים שאחד מהם הוא כהה עור. ועל אף שהוא שולח מורשעים למאסרי עולם כבפס ייצור מתוקף תפקידו, הוא רחוק מלהיות אדיש לגורלות האנשים. ב-2012, כשאסיר שהוא דן למאסר השתחרר, הגיע ללשכתו וביקש להזמינו לבקר במרכז השיקום להומלסים שהפך ביתו - מיטשל נענה להצעה. וכשנשאל על ידי מפעילי המרכז איך הוא יכול לתרום, ענה: "מה דעתכם על קבוצת ריצה?". מתוך הבנה שריצה מחייבת התמדה, הקפדה על אורח חיים בריא, משמעת, מאמץ סיזיפי, נחישות והתגברות על קשיים - האמין שיוכל להשפיע לחיוב על חיי המשתקמים.

טריילר לסרט "מרתון ההומלסים"

וכך נוסד מועדון ריצה ייחודי לחסרי בית בהליכי שיקום ולאסירים משוחררים. הקבוצה, בראשות מיטשל, מונה כ-20 גברים ונשים, מתאמנת שלוש פעמים בשבוע עם עלות השחר, ומשתתפת במרתונים בינלאומיים. בתחילת דרכה השיג השופט לחבריה נעלי ריצה מתרומות של עמיתיו בבית המשפט. בהמשך, מימן את רכישת הנעליים מכספו. גם עבור כרטיסי הטיסה למרתונים בעולם שילם מכיסו, לצד תרומות מהציבור הרחב.

הסרט "מרתון ההומלסים", המוקרן במסגרת "סינמרתון 2019 - פסטיבל סרטי הספורט הראשון של סינמטק תל-אביב ובשיתוף מרתון סמסונג תל אביב, עוקב אחר חברי הקבוצה המתמודדים עם ניסיונות גמילה מסמים, אלכוהול וחיי רחוב, ומתעד את השתתפותם בתחרויות בגאנה ובאיטליה. מגרש האימונים שלהם הוא סקיד רו, מתחם ההומלסים הגיהנומי ופוצע הלב של לוס אנג'לס, בו מצוי ריכוז ההומלסים הגדול ביותר בארה"ב.

1
באדיבות סינמטק תל אביב

הבמאי מארק הייז מגולל בסרט את סיפורם של חברי המועדון בצורה מכבדת, אנושית ומאופקת. הוא מקפיד לא להפשיט אותם מאנושיותם ולא להפוך את היצירה למסחטת דמעות, אלא לכזו שמגוללת סיפורי חיים הופכי קרביים של גברים ונשים המנסים בכל כוחם להתרומם ולבנות מחדש חיים שקרסו, ביניהם בן שרלי, מוזיקאי שהיה בעברו נגן בס בהרכב מטאל מצליח, שהתמכר לאלכוהול וסמים. בראיון ל-BBC הוא סיפר שבתחילה לא סבל את "השופט" והתקשה לבטוח בו בגלל שהוא אמון על שליחת אנשים לכלא. בנוסף הוא בקושי הלך אלא יותר התנודד, אז לרוץ? אך צעד אחד צעד, בריצה משותפת, הוא למד לתת אמון במיטשל ואף זכה להגשים את חלומו - להתקבל ללימודי מוזיקה בקונסרבטוריון בסן פרנסיסקו.

בקטע אחר מוביל הצייר דיוויד אסקאו, מראשוני המצטרפים לקבוצת הריצה, את צוות הצילום למחילה צרה בה ישן במשך שנתיים. הוא מצביע על מקום שאינו ראוי למגורי אדם, שורץ חולדות, נושם בעצבות גלויה ומסביר "זה המקום שקראתי לו בית. זה מה שאלכוהול וסמים גורמים לך. אתה מצוי במצב שלחיות במחילה כזאת נראה לך נורמלי". גיבורה אחרת היא רבקה הייס, שחיה ברחובות יחד עם בנה הקטן. אחרי שנים של התמכרות לסמים ופשיעה היא מצליחה להתייצב. הייס היא האשה היחידה שמתועדת בסרט ומאמצי השיקום שלה מובאים ברגישות רבה ומשרטטים דיוקן של הומלסית.

יוצר הסרט סיפר ל-BBC כי השתדל לשמור על כבודם של המשתתפים "ולא להדביק את המצלמה לפרצופי ההומלסים", כך לדוגמה, הייס אינה מגוללת את כל משברי חייה אבל מהמעט שהיא מסגירה משלים הצופה בעצמו את החלקים החסרים. בסוף הסרט, כשהיא מצליחה למצוא עבודה אחרי ניסיונות רבים שכשלו, קשה שלא לדמוע יחד איתה.    

סקיד רו. מתחם ההומלסים הגיהנומי של לוס אנג'לס
באדיבות סינמטק תל אביב

השופט מיטשל היה בעברו מורה במשך כ-17 שנה. בראיון לגרדיאן סיפר כי מהסבתו המקצועית למד לאיזה גבהים אנשים מסוגלים להגיע, כשנותנים להם את הכלים הנכונים וכשמאפשרים להם לעשות זאת. המוטו שמוביל אותו הוא שטעות אחת, הרת גורל ככל שתהיה, לא יכולה לאפיין אדם ולחתום את גורלו לעד. "מועדון ההומלסים" מנחיל את האמונה העמוקה של השופט מיטשל בהזדמנות חוזרת, בשיקום, בהפחת תקווה באחר. 

לקראת סופו של הסרט מתועד מיטשל כשהוא רץ ובוחן אם מודי דיופ, משתתף בקבוצה שנשר בגלל ששב לסם, חזר למקום עבודתו. "אנשים שמעורבים בחיי מכורים יודעים שלא כולם מצליחים להיחלץ", הוא אומר במפוכחות למצלמה, "למעשה, יותר ממחצית מהם לא מצליחים להיגמל. מודי בעל נפש טובה אבל שבוי בהתמכרות שלו. אנחנו נמשיך לבדוק מה מצבו ואם הוא ירצה לחזור לקבוצת הריצה, אנחנו נהיה שם עבורו ולא נשפוט אותו. רק נתמוך".

"מרתון ההומלסים" היא יצירה מרחיבת לב, גדושה באהבת אדם ומלאת השראה. היא מעלה לסדר היום את נושא ההומלסים בצורה עמוקה ומרתקת ודנה בחשיבות של מתן הזדמנות נוספת ותיקון. אפשר רק לייחל לעוד דמויות רבות כוח ועוצמה כשופט מיטשל, שיסירו מעליהן את היכולת לשפוט את האחר ולהחליפה באהבת אדם, בחברות טהורה ובאמונה בהזדמנות שנייה. עוד דמויות בעלות עוצמה וכוח שמסוגלות לחרוג מתפקידן הבכיר ולהוביל יוזמה מלאת השראה בדיוק במקום שבו הממסד כושל במאמצי השיקום. היוצר המוערך מייקל מור חלק שבחים לסרט והכתיר אותו "עוצמתי", תוך שהוא מפציר בצופים לראות אותו. "זאת אולי קלישאה אבל הסרט ממחיש שאדם אחד באמת יכול לחולל שינוי", ציין, "הסרט מציף את בעיית ההומלסים ומזכיר שהיא יכולה להיפתר. לא בהכרח על ידי הקמת עוד ועוד שלטרים, שזה פתרון זמני, אלא אם אנחנו נעשה את הדבר הנכון". רוצו לראות.

"מרתון ההומלסים" יוקרן באופן חד-פעמי במוצאי שבת, 23.2, בשעה 19:00 בסינמטק תל אביב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#