חינוך סיני: איך מגיעים להישגים במדינה של 1.4 מיליארד איש? - צ'יינה טאון - הבלוג של יעל עינב - הארץ
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חינוך סיני: איך מגיעים להישגים במדינה של 1.4 מיליארד איש?

כשנדהמתי לגלות שחברתי שולחת את בנה היחיד והאהוב ללימודים מחוץ לסין, התפלאתי שאינה מוטרדת מכך. כשנחשפתי לדרישות של מערכת החינוך הסינית, הבנתי הכל

תגובות
נערות סיניות מצטלמות בכיכר טיין-אן-מן בבייג'ין
מארק שייפלביין / אי-פי

המדיניות המזוהה ביותר עם סין - מדיניות הילד האחד למשפחה - באה אל קיצה בתום 35 שנה לקול צהלות שמחה (בעיקר במערב).

בייבי-בום; זאת הייתה הציפיה של הפרשנים, של העסקים שתכננו כפל ילדים, ואפילו של הממשלה. במקום ביבי-בום להפתעת כולם לא רק שלא הייתה עלייה במספר הלידות אלא שאפילו הייתה ירידה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו השבוע, ב-2017 היו 17.2 מיליון לידות, 680 אלף פחות מאשר ב-2016.

אחד הגורמים המרכזיים בירידה בשיעור הילודה הוא החינוך, או יותר נכון העלות הגבוהה שלו. הלחץ המחיר וההשקעה הנפשית והפיזית הנדרשים, גורמים להורים רבים לשקול היטב צעד של הבאת ילד שני לעולם. 

חברה סינית טובה שלי הזמינה אותי לארוחת ערב חגיגית לרגל הפרידה מבנה יחידה בן ה-13 שכמו רבים מחבריו טס לארצות הברית להמשך לימודיו. במקום ליהנות מהאוכל המשובח, לא הצלחתי להפסיק להציק לאמא הנרגשת. איך היא, שמגוננת על ילדה כמו אווזה חרדה, מסכימה להיפרד מבנה יחידה שאותו תפגוש מעתה בחופשות בלבד? שאר המשתתפים בארוחת הערב, כמו האמא עצמה, היו במצב רוח עליז במיוחד. "זאת חגיגה", אמר אחד מהם. "להיות הורה טוב אומר להיפרד מהילד לטובת מערכת חינוך פחות מלחיצה".

תלמידות באוניברסיטה בטיינג'ין נערכות לטקס פתיחת שנת הלימודים
נומאן מרצ'נט / אי-פי

אמנם חברתי יכולה להרשות לעצמה לממן בית ספר יוקרתי ויקר בארצות הברית. אבל מתברר שהיא חולקת גורל משותף עם הורים רבים בסין בין אם הם עשירים מופלגים ובין אם עניים מרודים שנאלצים להיפרד מילדם יחידם לטובת חינוך טוב יותר.

גם בכפרים ובעיירות הרחוקות והנידחות ביותר, חינוך הילדים קודם לכל. עוד מעט יחול ראש השנה הסיני. זהו החג החשוב בשנה והזמן בשנה שבו חלה נדידת בני האדם הגדולה. מאות מיליוני אנשים נעים בכל אמצעי תחבורה אפשרי, רובם פועלים ועובדים השבים מהערים הגדולות למקום הולדתם. עבור רבים מהם זאת הפעם היחידה בשנה בה הם מתאחדים עם ילדיהם. שנחאי תתרוקן, התפקוד של פונקציות רבות בעיר מוטל בספק כיוון שהעובדים הזרים והמהגרים הם אלה המחזיקים את כל מערך השירותים של העיר; ניקיון תחזוקה מכירות משלוחים, פועלים, בנאים עוזרות בית ועוד ועוד. לרבים מהמהגרים הללו יש ילדים שגרים בנפרד מהם בעיר או בכפר בו נמצא הבית, לעתים מרחק מאות קילומטרים. קשה לדמיין את מידת הלחץ המופעל על הילדים הללו להצטיין בלימודים כששק ציפיות ההורים הרחוקים מונח על כתפיהם.

לי יוצ'ון (Li Yuchun - בסין שם המשפחה מופיע ראשון), בת 24 היום מנהלת פרוייקטים בחברה סינית. היא מתארת לי בפרוטרוט את סדר יומה בימי התיכון שהדבר האחרון שאפשר להגיד עליהם שהיו עליזים. לי גדלה בכפר ליד עיירה קטנה בשם Huabei, בעלת 600 אלף תושבים, במחוז אנחוי (Anhui). לאנחוי, כמו לשאר המחוזות יש מכסה של תלמידים שמתקבלים בכל שנה לאוניברסיטאות יוקרתיות בביג'ין ושנחאי. במחוז צפוף ומאוכלס של 71 מיליון תושבים מתחרים על 15 מקומות בלבד. אחרים יתמודדו על מקומות מועטים באוניברסיטאות דרגה שניה ושלישית.

אמא סינית גאה מצטלמת עם בנה לאחר שסיים את בחינת הקבלה לאוניברסיטה
אלכסנדר יואן / אי-פי

לי התקבלה בהצלחה לבית ספר תיכון איזורי, אביה עבר לשנחאי כדי לפרנס ואמה נשארה לעבוד בשדה הקטן של המשפחה. התלמידים בתיכון הנחשב כמעט ולא יצאו משם. התחרות הבין התלמידים היתה שנייה רק לזאת שבין ההורים, שוויתרו על עזרה בחקלאות לטובת עתיד מבטיח לילדיהם. המעונות הצפופים מיועדים לאלה המבקשים להישאר בבית ספר עד השעות המאוחרות, לי מספרת שהתלמידים כולם נשארו שם. בחמש בבוקר, לעתים בארבע לפנות בוקר מתעוררים בני הנוער כדי ללמוד.

"אף אחד לא דורש מהם לקום מוקדם", היא מספרת. "אבל אין אחד שלא קם. האור נדלק רק בשבע, ולכן הינו לומדים עם נר או פנס קטן. בשש היו שולחים מתנדב להעיר את השרת של בית ספר ועומדים בשורה בקור מקפיא בפתח הכיתה הקטנה המיועדת למשכימי קום, אין מקום לכולם לכן כל הקודם זוכה השאר נשארים ללמוד בחוץ. עד תחילת הלימודים הרשמית היינו משננים את החומר בקול רם. בשבע וחצי יוצאים למסדר בוקר, 1,500 תלמידים עומדים בשורות ישרות ושומעים את המנהל שחוזר וצורח את אותם משפטים: 'תלמדו בכל רגע, תשננו בכל מקום, רק כך תגיעו לאוניברסיטה טובה, רק כך תבטיחו את עתידכם'".

הלימודים נמשכים עד 17:30, עם שעה וחצי הפסקה באמצע; שעה לאכול וחצי שעה לנוח. "אף אחד לא נח, כולם חזרו מיד אחרי האוכל לכיתה לתרגל. אחרי ארוחת הערב, מתאספים שוב בכיתות לעשות שיעורי בית עד עשר וחצי בלילה. יש שלושה מבחנים בשבוע ומבחן אחד גדול בסוף כל חודש". מי שלא מצליח בבחינה הזאת לא יוצא הביתה. הוריו של התלמיד שלא הצליח נקראים להתייצב. הם מגיעים מרחוק מבוישים, וננזפים ואף נענשים לעיני המורים ההורים והתלמידים. "מאשימים אותם בכישלון שלהם כהורים", אומרת לי. "הלחץ להיות בין הראשונים בכיתה היה קשה אומרת לי; הציונים מתפרסמים על הלוח כאשר כל הילדים מדורגים ביחס לבני כיתתם וביחס לשאר התלמידים".

צעירות סיניות עם מזוודות
טומוהירו הושומי / בלומברג

את אביה ראתה לי פעם בשנה, בראש השנה הסיני, "אבל הוא היה מתקשר כל שבוע כדי לשאול באיזה מקום אני מדורגת בכיתה". בשנת הלימודים האחרונה, השנה שלפני ה-Gaokap, בחינת הכניסה הכלל ארצית האימתנית שתקבע האם תתקבל לאוניברסיטה ומה יהיה טיבה. "אמא", אומרת לי, "היתה עושה כל יומיים את המסע המפרך מהעיירה עם אוכל מבושל" שהילדה תתחזק ולא תהיה חולה. "היא היתה מגיעה עם ויטמינים ודבש שקנתה במיטב כספה". לי מספרת על מצב קבוע בו הורים מכל האיזור עומדים מחוץ לשער ימים שלמים כדי לוודא שילדם מתכונן היטב.

היום לי היא בוגרת אוניברסיטה יוקרתית בשנחאי ומחזיקה במשרה נחשקת. היא לא מצטערת לרגע. "זאת הדרך היחידה בה יכולתי לצאת מהכפר העני בו גדלתי ולהתקדם בחיים". בכך סתמה את טיעוניי ואפילו את המחשבות הביקורתיות על מערכת החינוך הנוקשה. נכון שהדרך הפתוחה והיצירתית והעשירה והעמוקה בה אנחנו מחנכים את ילדנו נראית כטובה ביותר, או לפחות טובה ביותר לנו. אבל איך נוכל לבחור מה נכון ולא נכון עבור מדינה שבה 1.4 מיליארד אזרחים, שמצאה שיטה שמעניקה הזדמנות שווה למאות מיליוני תושבים החיים במקומות נידחים מהיד לפה. ואיך עליי להתפלא כשהורים שולחים את ילידהם ללמוד הרחק מכאן, כדי להימנע מהייסורים האלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#