האם יש קשר בין טיפולי פוריות לסרטן? - המשפחתון - הבלוג של המשפחתון - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם יש קשר בין טיפולי פוריות לסרטן?

פרופ' דניאל זיידמן, מומחה פריון, עונה לשאלות בנוגע לקשר בין טיפולי פוריות לסרטן. בשורה התחתונה, עד כה המחקרים לא מצאו קשר חד משמעי, אך ההסבר תמיד מורכב יותר

תגובות
דמויות קרטון נשיות אוחזות שד אחד, כסמל לסרטן השד
חבקוק לויסון/רויטרס

// פרופ' דניאל זיידמן

נשים רבות חוששות שמא טיפולי פריון או הפריה חוץ גופית שהן נדרשות לעבור או שעברו בעבר יגבירו את הסיכון שלהן ללקות בסרטן בעתיד. אמנם נדיר שחששות מסוג זה יובילו להימנעות מוחלטת מטיפולי פריון, אך הם בהחלט מהווים סיבה לרתיעה מטיפולים אלה. חשוב על כן להבין את מורכבות הקשר ואת שיעור הסיכון שכרוך בטיפולי פריון.

מדוע מקשרים בין טיפולי פריון וסרטן?

הדאגה נובעת מכך ששנים רבות מוכר קשר בין חשיפה להורמוני המין הנקביים וסרטן השד, השחלות ורירית הרחם. בנוסף, ידוע שנשים שסובלות מאי פריון, למשל נשים שלא מבייצות, מצויות בסיכון מוגבר לסרטן מסוגים אלה, גם אם מעולם לא עברו טיפולי פריון.

לאור השכיחות הגבוהה של טיפולי פריון בישראל, נשים רבות שמעו על נשים שאובחנו עם סרטן זמן קצר לאחר שעברו טיפולי פריון. מקרים מסוג זה מעוררים דאגה, למרות שדווקא במקרים אלה ברור שלא יתכן קשר, בגלל הזמן הממושך שנדרש להתפתחות סרטן.   

האם הנושא נחקר באופן מספק?

חוקרים מישראל ומרחבי העולם מנסים זמן רב לענות על השאלה האם קיים קשר בין טיפולי פריון הורמונליים לסיכון מוגבר ללקות בסרטן בעתיד. סרטן של מערכת הרבייה, ובמיוחד של השחלות ורירית הרחם, מופיע בעיקר בנשים מבוגרות - בשנות השישים והשבעים לחייהן. ברור על כן שיש צורך במעקב בן עשרות שנים לפני שניתן לקבוע האם חלה עליה בסיכון לחלות בסרטן לאחר טיפולי פריון, שניתנים בעיקר לנשים בשנות השלושים והארבעים לחייהן. כיום, לאחר שטיפולי השראת ביוץ כבר ניתנים מעל לחמישים שנה, יש בידינו כמות נרחבת של נתונים ממחקרים מקיפים, ביחס לסיכון שבשימוש בתרופות פריון כגון איקקלומין, פיוריגון, גונל F ומנופיור. גם ביחס לטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF), הרי שלאחר כמעט 40 שנה שטיפולים אלה ניתנים באופן נרחב, ולאחר שבעולם נולדו כבר כ- 6 מיליון ילדים בזכות טיפולים מופלאים אלה, ברור שהצטבר מאגר נתונים מקיף בארצות רבות. בהתאם, עד כה פורסמו מחקרים רבים עם מעקב ארוך טווח המבוסס על מספר גדול יחסית של נשים. רוב המחקרים בהחלט מצביעים על העדר סיכון משמעותי לסרטן לאחר טיפולים הורמונליים. עם זאת, ישנם גם מחקרים שלא שוללים לחלוטין קשר אפשרי בין סרטן וטיפולי פריון ועל כן ברור שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא.

מדוע קיים קושי לחקור את הקשר?

יש קושי לבצע מחקרים ארוכי טווח אחרי ההשפעות של תרופות הפריון, מאחר שכעבור שנים רבות לא תמיד יש בידי החוקרים נתונים מלאים ואמינים על כל הנשים. כמו כן, ברור שאופן מתן תרופות הפריון שונה כיום במידה רבה מזה שניתן לפני שנים רבות לנשים שנכללות במחקר. לא תמיד ברור האם טיפולי הפריון, או הבעיה שגרמה לקושי להרות, מהווים גורם סיכון משמעותי לסרטן. בנוסף, אישה שמעולם לא הרתה נמצאת בסיכון מוגבר לסרטן בהשוואה לאישה שהרתה וילדה.

האם נשים הסובלות מאי פריון מצויות בסיכון לסרטן?

נשים הסובלות מאי-פריון מצויות בסיכון משמעותי להתפתחות סרטן. למשל בקרב נשים שאינן מבייצות, ובמיוחד בנשים עם רמות אסטרוגן תקינות ורמות פרוגסטרון נמוכות, הסיכון לסרטן רירית הרחם גבוה פי תשע ויותר. נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) שאינן מבייצות, נמצאות בסיכון גבוה פי שלושה עד ארבעה לסרטן שד וסיכון כפול לסרטן השחלות. למרות שחסרים מחקרי אוכלוסיה גדולים המאששים את הממצאים האלה, הרי שברור שקשה לקבוע במצבים רבים האם הפרעת הפריון שהובילה לקבלת הטיפולים ההורמונליים להשראת הביוץ קשורה לסיכון מוגבר לסרטן, או החשיפה לטיפולי הפריון.

 האם טיפולי אי פריון מעלים את הסיכון לסרטן השחלה?

מספר רב של מחקרים מישראל ומהעולם בדקו את הקשר האפשרי בין חשיפה לתרופות משרות ביוץ לבין התפתחות סרטן השחלה. רובם לא מצאו עלייה משמעותית בסיכון להתפתחות סרטן שחלה חודרני בעקבות טיפולים לאי-פריון. במטא-אנליזה שפורסמה לאחרונה והתבססה על מחקרים רבים בנושא, לא נמצאה עדות לסיכון עודף להתפתחות סרטן שחלה חודרני בהשוואה בין נשים שטופלו בתרופות להשראת ביוץ לבין אלה שלא טופלו, הן במחקרי עוקבה והן במחקרי מקרה ביקורת. עם זאת, ישנם מחקרים שכן מורים על קשר אפשרי בין חשיפה לתרופות משרות ביוץ וסרטן שחלה בעל ממאירות גבולית. יתכן ועודף הסיכון לגידולי שחלה בעלי ממאירות גבולית קשור למהלך המחלה, שהינו אטי ובלתי אלים, כך שאצל נשים שמצויות במעקב תכוף, כמו נשים עם אי-פריון ממושך שמבצעות בדיקות אולטרה-סאונד חוזרות, הסיכוי שתאובחן אצלן מחלה מסוג זה, גבוהה בהרבה בהשוואה לנשים שאינן נמצאות במעקב מסוג זה.

האם תרופות להשראת ביוץ קשורות לסיכון מוגבר לסרטן שד?

מרבית המחקרים לא מצאו קשר בין סרטן שד לטיפול בזריקות להשראת ביוץ. שני ההורמונים שמשמשים להשראת ביוץ בזריקות, LH ו- FSH, אינם מוכרים כבעלי השפעה ישירה על רקמת השד, אך יתכן והם עלולים לתרום לעליה בסיכון עקב השפעה עקיפה של עליה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון. ביחס לטיפולי הפריה חוץ-גופית, היכן שנהוג להשתמש במינונים גבוהים יותר של תרופות פריון, הרי שמחקרי עוקבה גדולים בנשים אוסטרליות, ישראליות ודניות שעברו טיפולים מסוג זה, לא הראו במרבית המקרים עלייה בסיכון להתפתחות סרטן שד. במחקר שסיכם מחקרי מקרה-ביקורת ועוקבה מרובים לא נמצא שהסיכון לסרטן השד קשור באופן מובהק לחשיפה לתרופות פריון. במחקר גדול שנערך בישראל בקרב 5,026 נשים שטופלו בהפריה חוץ גופית בשנים 1981-1992, לא נמצא קשר לסרטן שחלות, וכך גם במחקר נוסף בקרב 1,082 מטופלות ישראליות. נראה על כן שטיפולי הפריה לא קשורים בקשר ברור לסיכון מוגבר לסרטן שד, אך נדרש מעקב ממושך ומקיף יותר על מנת לשלול לחלוטין קשר אפשרי.

מה הקשר בין תרופות פריון וסרטן רירית הרחם?

חוקרים סבורים שהעלייה ברמות האסטרוגנים בעקבות טיפולי הפריון עלולה להגביר את הסיכון לסרטן רירית הרחם. אך עד כה רוב המחקרים לא כללו מספיק נשים שעברו טיפולי פריון על מנת להוכיח קשר ברור בין תרופות פריון וסיכון לסרטן רירית הרחם. למעשה, רוב מחקרי העוקבה שפורסמו עד כה לא מצאו קשר חד משמעי בין החשיפה לתרופות משרות ביוץ והתפתחות סרטן רירית הרחם. מחקרי עוקבה שנערכו בקרב נשים ישראליות הסובלות מאי-פריון מצאו עלייה בסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם, במיוחד בקבוצת הנשים שבהן נמדדו רמות אסטרוגן תקינות ורמות פרוגסטרון נמוכות, אך באופן בלתי תלוי לחשיפה לתרופות משרות ביוץ. 

מה באשר לנשים שמצויות בסיכון מוגבר לסרטן מסיבה משפחתית?

נשים שיש להן סיפור משפחתי של סרטן בגיל צעיר בבנות משפחתן חוששות במיוחד מהגברת הסיכון. במיוחד קבוצת נשים בישראל שהינן נשאיות של מוטציה בגנים BRCA-1 ו- BRCA-2, גנים שאמורים להגן עליהן מפני סרטן. נשים אלו מצויות בסיכון מוגבר ללקות בסרטן שד ושחלות בגיל צעיר. לאחרונה התפרסמו שני מחקרים גדולים, על ידי חוקרים מישראל וחוקרים מארה"ב, שהראו כי נשאיות BRCA אינן בסיכון מוגבר לסרטן בעקבות טיפולי הפריה. מחקרים אלו נותנים תמיכה להיעדר קשר ברור בין טיפולים הורמונליים וסרטן, ומרגיעים נשים המצויות בסיכון ונדרשות לטיפולי הפריה.

האם יש לחשוש שטיפולי פריון יעלו את הסיכון ללקות בעתיד בסרטן?

עד כה טרם הוכח קשר חזק וברור בין טיפול הורמונלי להשראת ביוץ או טיפולי הפריה לבין סיכון מוגבר לסרטן. יש לזכור שלא ניתן לבצע במקרה זה מחקרים אקראיים ועל כן הידע שלנו מתבסס על מעקבים ארוכי טווח מורכבים אחרי מטופלות. מאחר שחלק מהמחקרים לא שוללים קשר כזה, ברור שיש צורך בהמשך עריכת מחקרים בנושא. 

נשים צריכות לדון עם הרופא המטפל בנוגע לסכנות הכרוכות בטיפולים הכוללים תרופות להשראת ביוץ. יש גם לידע אותן ביחס לקשר אפשרי בין מצבי אי-פריון מסויימים והתפתחות ממאירויות.  מטופלות צריכות לשקול את שיעור הסיכון הלא ברור לסרטן שד ורירית הרחם אל מול התועלות הברורות של תרופות להשראת ביוץ. עבור מרבית הנשים שסובלות תקופה משמעותית מאי פריון נראה שהתועלת בשימוש בתרופות להשראת ביוץ ובטיפולי הפריה ברור ומוכח.

מה המומחים במשרד הבריאות חושבים על הקשר בין טיפולי פריון וסרטן?

כל מטופלת שעוברת טיפולי הפריה מקבלת הסברים על הסכנות שקשורות לטיפול ונדרשת לחתום על טופס הסכמה לטיפולי הפרייה חוץ גופית. בטופס יש פסקה בה מוסברים סיכוני הטיפול ההורמונלי. בסעיף זה מצוין כי "לאחרונה הופיעו בספרות הרפואית דיווחים הבודקים את ההקשר של עליה בשכיחות סרטן השחלות, רירית הרחם והשד בעקבות טיפול הורמונלי בגורמי ביוץ. דיווחים אלו לא אושרו סופית ומוזכרים פה למען הזהירות. מכיוון שהמידע עדיין מצטבר ומתעדכן באופן שוטף, מסקנותיו ייוודעו רק בעוד שנים. קיים תהליך מתמשך וקבוע של איסוף נתונים לגבי הסיכונים ותופעות הלוואי במהלך ובעקבות טיפולי פריון. יתכן והקשר, אם קיים, נובע גם מבעיית אי הפריון הראשונית". ברור כי פסקה מסוייגת זו מצביעה על כך שהקשר בין סרטן לטיפול ההורמונלי הקשור לטיפולי הפריה רחוק כיום מלהיות ברור וחד משמעי.

פרופ' דניאל זיידמן פועל ביחידה להפריה חוץ גופית, מחלקת נשים ויולדות, במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל-השומר; באסותא מרכזים רפואיים, רמת החייל ובפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות