ילדה חולה, אמא היסטרית

חרדה של אם לילדה חולה זה לא דבר פשוט, על אחת כמה וכמה כשאת לבד

המשפחתון
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
המשפחתון

יעל קציר

זה לא משנה כמה אנסה לא להיות אמא היסטרית, כשהחום של הילדה עולה ומגיע ל-38.8 והיא משתעלת ובוכה ובכלל די מעוכה, קשה שלא לדאוג ולפחד. נשים חכמות הזהירו אותי כבר לפני החיסון הראשון להתכונן ולרכוש תרופה להורדת חום, שתהיה בבית. אחרי נר אקמולי הילדה המשיכה להשתעל והפכה ליותר סמרטוט. 3 ימי הסתגלות בגן, של שעה-שעתיים כל אחד, והיא כבר חולה.

באמצע הלילה התקשרתי לזימון תורים לקבוע תור לרופא, בבוקר התייצבנו שם. האבחנה: ברונכיוליטיס. חיפוש בדוקטור גוגל הראה שמדובר בדרעק ויראלי שנדבקים בו מכל ילד מצונן, ושאצל בני פחות משנתיים זה די חמור. חשוב לעקוב אחרי הנשימה כי עלולות להיות הפסקות נשימה. רמת ההיסטריה: ליהיא גרינר. אם יש החמרה לפנות למוקד. בינתיים לעשות אינהלציות ולהוריד חום.

את הטיפול באביגיל החולה עשיתי בעזרתם של בני משפחתי. הם הסיעו אותנו, החזירו אותנו, קפצו בשבילנו לבית המרקחת, היו איתנו ודיברו איתנו והרגיעו או נתנו מקום לחרדה. כולם. לעשות אינהלציה ביד אחת זה לא קשה, אבל מזל שלא הייתי צריכה להיות יום שלם במיון בלי אף אחד לצידי. אחרי שהודיתי לכולם כל הזמן הבנתי שהם לא עוזרים רק לי אלא גם לתינוקת הקטנה וחסרת האונים שלנו, שפתאום הופכת מהילדה שלי לילדה של כולם. למעשה, ברוב המקרים בכלל לא הייתי צריכה לבקש, והציעו לי יותר תמיכה ממה שהייתי זקוקה. והייתי זקוקה.

תוך יום-יומיים גם אני נדבקתי. בכל זאת נתתי לה להשתעל את החיידקים שלה לתוך הפה שלי. עוד שני לילות קשים של חום ושיעול וחוסר תיאבון, ומדד העייפות: דוב חורף בינואר. מיד חזרתי לנוהל עובר: כשהיא רק נולדה וניצלתי כל דקת שינה שלה לשינה שלי. הכל כדי שיהיה לי כוח לטפל בה, וכדי שאצליח להתעורר מהבכי שלה שהפך חלוש ונטול אנרגיות מיום ליום.

במקביל התקשרו גם מהמעון. כזה עוד לא היה להם! מישהי שעוד לא גמרה הסתגלות וכבר נעדרת לשבוע. אבל כמובן יש עוד הרבה ילדים חולים, ואני רק מקווה שהיא לא תידבק שוב מיד כשתחזור, שתהיה לה הפוגה, שיחזור לה הכוח והחיוך ושתהיה קצת פחות חסרת אונים שוב.

חרדה של אם לילדה חולה זה לא דבר פשוט. אם היא משתעלת – זה מבהיל. אם היא לא משתעלת – אני רצה לבדוק אם היא נושמת בכלל. העובדה ששני תינוקות מתו מאותו החיידק בדיוק באותו השבוע לא הוסיפה רוגע. העובדה שאני בעצמי נדבקתי לא הוסיפה שפיות. ואת כל זה עברנו פעמיים. החום ירד אבל השיעול נמשך, וכעבור שבועיים חזר החום שוב. וכעבור כמה ימים גם אני חליתי שוב, והחום שלי עלה ל-39.6, מה שלא קרה מאז שהייתי ילדה. רמת חוסר האונים: טוטאלית.

החלב שלי התמעט, כנראה כי לא הקפדתי לשתות מספיק, אביגיל הבינה שמשהו קורה ורק רצתה על הידיים כל הזמן, והאומללות היתה גדולה במיוחד כשהרופא שלי אמר שאני צריכה לגשת למוקד כדי לבדוק שלא נהייתה לי דלקת בשד או משהו. איך הולכים חולים למוקד עם תינוקת? איך משאירים תינוקת עם בייביסיטר כשהיא לא מוכנה לאכול מבקבוק? איך בכלל מוצאים בייביסיטר בלי היכרות מוקדמת, או רופא שיגיע הביתה בלי לשלם הון? זה היה אחד הימים הקשים בחיי. רק כשהגיעו לעזור לי והיתה לי מעט הפוגה, במהלכה שתיתי שני בקבוקי מים – חזרתי קצת לעצמי, החלב התמלא, ומשם הדרך להחלמה כבר היתה קצרה. לקח עוד קצת זמן עד שירד מפלס החרדה.

המשפחתון | |המשפחתון

המשפחתון הוא בלוג בענייני הורות, ילדים ומשפחה. 

יעל קציר

אם יחידנית לאביגיל. עורכת את המשפחתון, מעצבת וכותבת במערכת עיתון הארץ וכעצמאית, בוגרת תואר ראשון בעיצוב גרפי, חברה בתא העיתונאיות ובוועד עיתונאי הארץ-דה מרקר.

קישור לבלוג הקודם של יעל, "מבשלת הריון"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ