המשפחתון
אבהות שלא התאפשרה לדורות שלפנינוקרדיט: נורית ספיבק-קוברסקי
המשפחתון

אודי שליש

יש אנשים בישראל עם דעות שמרניות בנושא הורות?! באמת הפלתם אותי מהכסא. במדינה עם רוב דתי-מסורתי זו באמת סנסציה. זה עוד פחות מפתיע כשמדובר בכוכב ענק במושגים מקומיים כמו משה פרץ. פרץ הוא בחור צעיר יחסית, שחי מהופעה להופעה למסיבה. יש לו מאות אלפי מעריצים שסוגדים לו ואני יכול להבין שיש דברים שנראים לו אולי קצת יותר מרגשים מלטפל בתינוק צווחן.

אני לגמרי מקבל שיש סגנונות חיים שונים שמוכתבים ממסורת, מתנאים אובייקטיבים וגם מאופי האדם, שהרי לא כל בני האדם מתאימים להיות הורים באותה מידה. כך שיש סיבות רבות לכך שאב לא יקח חלק פעיל בטיפול בילדיו ואני לא שופט אף אחד. הדבר היחיד שאני יודע הוא שכאבא מאד מעורב, לא הייתי מוותר על כך בעד שום הון שבעולם.

מתוך הראיון עם משה פרץ במוסף שישי שבת של ישראל היום. יש דברים מרגשים יותר מלטפל בתינוק צווחן

כמה השפעה חיובית יש לנו באמת על הזולת? התינוק שנולד הוא ההזדמנות שלנו להטביע חותם אמיתי. האישיות של תינוק שרק נולד מפוסלת יום יום באמצעות האינטראקציה שיש לו עם הדמויות המטפלות בו. כשהוא בן שלוש, רוב רכיבי האישיות שלו כבר שם. דווקא בגיל הזה, הרך, נמצאת החשיבות האמיתית וההשפעה המקסימלית שלנו כהורים. אז אב יכול להגיד, אני סומך על אישתי ועל הגננות שיעשו עבודה טובה יותר ממני. או שהוא יכול להגיד, גם לי יש כאן מה לתרום, גם אני רוצה לראות את הילד המוצלח שנובט מול עיניי ולדעת שיש לי חלק ביצירה הזאת.

מרגע שקטנסקי נולד הייתי ועודני מעורב בכל פרט הכי קטנטן שקשור אליו. אין בעיניי עיסוק שהוא חשוב יותר או מתגמל יותר. כל יום אני לומד ממנו, בכל רגע איתו שנינו מתפתחים. הוא הדבר הגדול ביותר שעשיתי והמשמעות האמיתית של חיי ואני מתכוון להיות הכי הרבה והכי טוב שאני יכול בשבילו עד שימאס לו ממני.

להבדיל מדעתם של הזמרים שמרואיינים בכתבה בישראל היום, המגמה השוויונית שקיימת בחלק רחב מהחברה שלנו, היא מתנה בעיניי. היא מאפשרת לי ולאבות רבים לחוות אבהות שלא התאפשרה לדורות שלפנינו, וזוגיות גמישה שהיא שותפות אמיתית. כתוצאה מכך, כשקטנסקי נפגע ממשהו הוא לא פונה בהכרח לאמא, יש לו שני אנשים שהוא סומך עליהם במאה אחוז שיוכלו למלא את כל צרכיו. כשהוא מתעורר בלילה הוא קורא: "אמאבא!". הוא יודע שאמא תבוא כי אני ישן כמו דב, אבל בשבילי הקריאה הזאת היא גאווה גדולה וסמל לכך שהילד אינו מבדיל בין אבא ואמא מבחינת הנגישות והאחריות.

ושתי הערות קטנות:

1. הזמרים בכתבה גורסים שיש חלוקת תפקידים טבעית בין נקבות לזכרים גם בממלכת החי ושמי שמפר אותה פועל נגד הטבע. מדהים אותי איך אנשים שאינם בהכרח שומרים על קשר עם אמא טבע בשום תחום אחר, נזעקים לשמירה על טבעיותם של אנשים אחרים כשזה מגיע למערכות יחסים שבינו לבינה (או בינו לבינו או בינה לבינה).

2. גם אני לא סבלתי להחליף חיתולים עם קקי.

פינת הילד

המשפחתון | |המשפחתון

המשפחתון הוא בלוג בענייני הורות, ילדים ומשפחה. 

יעל קציר

אם יחידנית לאביגיל. עורכת את המשפחתון, מעצבת וכותבת במערכת עיתון הארץ וכעצמאית, בוגרת תואר ראשון בעיצוב גרפי, חברה בתא העיתונאיות ובוועד עיתונאי הארץ-דה מרקר.

קישור לבלוג הקודם של יעל, "מבשלת הריון"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ