תינוק על הסכין - המשפחתון - הבלוג של המשפחתון - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תינוק על הסכין

הבן של אודי שליש עומד לעבור ניתוח להוצאת שקדים, ואודי נזכר בפעם הקודמת שחתכו את בנו והוציאו לו חלק מהגוף, בברית המילה שעבר

תגובות
איליה מלניקוב

אודי שליש

בעוד שבועיים כורתים לך את השקדים והאדנואידים (שקד שלישי). מרגיעים אותי שזה ניתוח שכיח עם אחוזים גבוהים מאד של הצלחה. זה באמת מרגיע, אבל הדחף ההורי הזה להרחיק אותך מאנשים עם סכינים חדים שרוצים לכרות לך איברים, לא מרפה ומתחזק עם כל יום שעובר.

אתה עדיין לא יודע. המידע שתקבל בסופו של דבר יהיה מינימלי ו"מותאם לגילך". המטרה המרכזית כרגע היא למנוע חרדות בתקופה שלפני הניתוח ולמזער את הטראומה שתגרום לך החוויה הבלתי נעימה. כשאתה בן שלוש אף אחד לא שואל אותך אם אתה מסכים שיחתכו אותך. אנחנו המבוגרים נשקול את היתרונות מול החסרונות ונחליט. אנחנו משוכנעים שבסופו של דבר זה יועיל לך מאד וישפר את איכות החיים שלך. למען האמת, אנחנו ממש מייחלים לניתוח הזה.

כשנולדת עמדה בפנינו החלטה קשה בהרבה. אחרי תקופה ארוכה של ניסיונות וקשיים סוף סוף נבראת. בריא ומושלם. סליחה, בריא ופגום. את הפגם החמור בפין שלך נתבקשנו לתקן מיד. אנחנו המבוגרים הרי יודעים טוב ממך. אנחנו נחליט, נשקול את החסרונות מול היתרונות ונוביל אותך לכורת שיחתוך שם את מה שצריך לחתוך.

כמה אני מקנא במי שמאמין שיש אלוהים שאוהב את יהודיו נימולים. עם אמונה כזאת הייתי ממהר בדילוגים אל המוהל ואולי אף עורך מסיבה וחוגג את הרגע כפי שנהוג. לדאבוני, אין לי את התירוץ הזה. אני נאלץ לחיות עם ההחלטה המבישה לחתוך את איבר מינך, סתם כך, כי זה מה שכולם עושים. כי הרי זאת הסיבה האמיתית שרובנו החילונים עושים את זה לבנים שלנו: כדי שלא תהיו חריגים, כדי שלא יצחקו עליכם במלתחות בבריכה.

מה זה בעצם אומר עלי? לאילו עוולות נוספות אכנע כהורה? אילו עוד מומים אטפח אצלך כדי שלא תהיה חלילה שונה? בכל יום במהלך חייך כשתשפיל מבט, תחזה בלקח הכואב הראשון שלימדנו אותך: עליך להיות כמו כולם. עליך להקריב את בשרך, את האמונות שלך ואת המוסר שלך כדי שחס וחלילה לא תושם ללעג.

יש לנו החילונים הרבה תירוצים שאנו מספרים לעצמנו על מנת להצדיק את הזבח הקדמוני הזה. החל בסיבות בריאותיות קלושות וכלה בשמירה על המסורת והשייכות. אלו רק תירוצים. הלא יש אלף דברים אחרים שאיננו עושים כדי לשמור על הבריאות או המסורת ורובם המכריע אינו כולל ניתוחים באיברי המין. אנחנו עושים את זה פשוט כי כולם עושים.

אז עכשיו שוב נפלה החלטה לנתח אותך ושוב אין לך מילה בנושא. לפחות הפעם האיברים שהחלטנו לכרות באמת מפריעים לך. אם זה מנחם אותך, הפעם אנחנו שלמים עם ההחלטה. עכשיו כשאתה כבר לא ולד זעיר ומקומט, עכשיו כשאתה אהוב כל כך, כנראה שיהיה לנו קשה יותר להכאיב לך ללא סיבה אמיתית ומוצדקת.

ושתי הערות לא קטנות:

1. ההחלטה לבצע ברית מילה בילד שלנו התקבלה לאחר יסורים וויכוחים מרים. סיבה מרכזית מבחינתי היתה ההכרה העצובה שהמדינה הזאת הולכת לכיוון דתי-הלכתי. במקביל הסובלנות לאחר בכל מישור מצטמצמת ותצטמצם עוד בעתיד. אין לי יכולת אמיתית לדמיין את החברה הישראלית בה הילד יחיה בעוד עשרים שנה אבל סביר שיהיה לו יותר קל ובטוח כיהודי נימול.

2. ובכל זאת, אם היה נולד לי עוד בן לא הייתי נותן לאנשים עם סכין להתקרב אליו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#