מזל טוב, נולדה לך סבתא - והיא רעה

בין מכתבי הקוראות והקוראים שהגיעו אלינו, בלט אחד שהציף בעיה ממשית. בשיח של אמהות טריות יש מקום רב לביקורת על הסבתות. תשכחו מקשישות חביבות הדואגות לנכדים, מדובר בטרוריסטיות שאינן פתוחות למשא ומתן

המשפחתון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
המשפחתון

במערכת המשפחתון התקבל השבוע הטקסט קורע הלב ומסמר השיער הבא. בין אם מדובר בהגזמה או בסיפור אמיתי, לא יכולנו שלא לפרסם אותו, בעיקר מאחר והסבתות שלנו הן לא פחות ממושלמות.

בשעה טובה הגענו, חברותיי האמהות החדשות, ואני לשלב שבו כבר אפשר להתפנות ולדבר על העתיד. אחד מנושאי השיחה על העתיד זכה אצלנו לכותרת "תהרגו אותי אם אהיה סבתא רעה". כמעט כל אחת מאיתנו מתמודדת עם סבתא רעה. לפחות אחת. מיהי הסבתא הרעה ומה מאפיין את התנהגותה הרעה – אנסה להביא תיאור מהימן למקור, ולהסביר מדוע זו צרה גדולה כל כך.

סבתא רעה נולדת לעתים עוד לפני הנכד שלה. עוד בתקופת ההיריון תמציא הסבתא הרעה שלל כינויים ותיאורים לא מחמיאים לתינוק שבדרך. "היא בטח תהיה קלאפטע קטנה". "הוא בטח יאכל כמו חיה ויהיה תמיד מטונף". נכון שיש משפחות שבהן מקובל להשמיע הערות לא חיוביות מתוך חשש מעין רעה, אבל זה ברור למדי מתי מדובר באמונה טפלה ומתי בשיתוף מיותר במחשבותיה של הסבתא. סבתא רעה גם תדאג לספר להורים שבדרך על כל התלאות שהיא עברה עם עובריה שלה ולאחר מכן עם ילדיה. נתקלתי גם בסבתא רעה שסברה שזה חיוני לספר להיריונית על כל ההפלות שהתרחשו במשפחה המורחבת. לפעמים הסבתא הרעה תבקר, ללא סיבה נראית לעין, את בחירתם של ההורים להביא ילד לעולם. לפעמים היא תעקוץ את ההורים לאחר היוודע מין העובר. לעתים היא תפעיל מניפולציות כבדות באשר לשם שיינתן ליילוד.

הסבתא הרעה הזריזה תהפוך עורה כבר במהלך ההיריון, ותתחיל להתייחס להורים בתור אינקובטורים מהלכים הצופנים מתנה עבורה. היא לעולם לא תתעניין בשלומם ובבריאותם של ההורים. היא רק תרצה לשים יד על הבטן. ואם היא לא תרגיש כלום בבטן – היא תכריז על זה בקולי קולות.

לאחרונה גיליתי משהו שאמהות רבות נמנעות לדבר עליו – ביקור פתע של הסבתא הרעה בחדר לידה. ללא הזמנה, כמובן. ותוך התעלמות מבקשת היולדת לצאת לה מהלידה ומיד. למה? כי לעתים יש לסבתא הרעה רקע מקצועי רלוונטי שגורם לה לחשוב שהיא יכולה לנהל את הלידה טוב יותר מהצוות הרפואי. ולעתים אין לסבתא הרעה כל רקע כזה, והיא עדיין חושבת שהיא יכולה להגיד לצוות הרפואי מה לעשות.

ההגדרה הבסיסית שעליה אין עוררין היא שסבתא רעה היא סבתא הרואה בנכד צ'ופר. מתנה. יום בהיר אחד החליט מישהו שם למעלה לגמול לה על כל הטוב שהביאה לעולם, ויצר לה נכד. מנין הגיע הנכד ומי מטפל בו כשסבתא אינה בסביבה? למי אכפת. יש לה נכד ועל כן יש לה הזכות לעשות בו כחפצה. והוריו? מעתה הם מנשאים אנושיים וכל תכליתם להביא אליה את הנכד, רצוי כשהוא ער, נקי ומריח טוב. הסבתא הרעה תתחיל לראות דרך ההורים. תיכנס לביתם ותרוץ אל התינוק מבלי לעצור קודם אצל ההורים כדי להגיד שלום או, רחמנא ליצלן, לשאול אם הגיעה בזמן מתאים ואם אפשר לגשת לתינוק. לסבתא הרעה לא אכפת אם ההורים עייפים או כואבים, היא לא שמה לב שהם כבר כמעט לא מדברים ביניהם למעט הוראות תפעול התינוק. היא תתמרמר ותביע את אכזבתה ברבים אם ההורים יבקשו לקצר ביקור בגלל עניין שאינו סובל דחייה כמו ביקור אצל רופא הילדים. מה זאת אומרת, להרחיק אותה מהמתנה שלה?! היא באה במיוחד!

מתברר שיותר מדי מחברותיי נתקלו במופע האימים הבא:

הסבתא רעה באה לבקר את הרך הנולד. הוא רק בן כמה ימים או בן כמה שבועות, ולפי גילו הוא מרבה לישון בשעות היום. אבל תינוק ישן זה משעמם. הסבתא הרעה משתעממת. היא רוצה לשחק, לצלם, לשיר ולהפגין את סבתאיותה המתפרצת. האימא החדשה מדברת אל לב הסבתא הרעה שתתן לתינוק לישון. ואז מתחיל מופע האימים של הסבתא הרעה: גלגולי עיניים, טענות חסרות בסיס בדבר הסכנה הגדולה הטמונה בשינה, שימוש לא תקין במושג "פינוק", והשיא – דיבור בקולי קולות ליד מיטת התינוק הישן.
"הוא ישן?! אני חושבת שהוא מתעורר! כן! הוא מתעורר! בוא, אני ארים אותך!". לרוב תערסל הסבתא הרעה את התינוק בזרועותיה. אם הוא יירדם, היא תכריז בקולי קולות על עצמה כעל סבתא מצטיינת שהנכד מוכן להירדם רק בזרועותיה. אם הוא לא יירדם, הוא מיד יאובחן כ"עצבני", "חסר מנוחה", "איבד את זה" ו"יוצאות לו שיניים". גם אם התינוק בן שבוע.

חוסר הכבוד של סבתא רעה לתינוק מתבטא גם בשימוש נלוז בטכנולוגיה העומדת לרשותה: צילום התינוק במצבים שאינם מקובלים על הוריו (עירום, על הגוף החשוף בחלקו של אימא), שיתוף הצילומים ברשתות החברתיות ללא בקשת רשות ההורים או יידועם, כתיבת טקסטים ברשתות החברתיות שמעמידים את ההורים במבוכה. כל ניסיון להעמיד את הסבתא הרעה על טעותה ולבקש ממנה לתקן את הנעשה נתקל בקיר אבן ובתגובה "אבל זה הנכד שלי! אני יכולה לעשות איתו מה שאני רוצה".

הסבתא הרעה לא חדלה לנפנף בעובדה שהיא הצליחה לשמור את ילדיה שלה בחיים עד שהגיעו לגיל בגרות והביאו ילדים משלהם. לעתים קרובות הדבר ייראה מפתיע מאוד בהתחשב באופן שבו נוהגת הסבתא הרעה בנכדיה. מצד אחד, היא הרבה יותר "זורמת" ו"קלילה" מההורים החדשים וה"היסטריים", כהגדרתה. היא לא מבינה למה הם מציבים איסורים מגוחכים כמו האיסור להאכיל תינוק הסובל מריפלוקס במצב מאוזן (בכלל, היא לא מאמינה שיש דבר כזה ריפלוקס. התינוק סתם מפונק והוריו סתם חסרי עמוד שדרה), או האיסור להושיב את הפעוט מול מסך.

מצד שני, היא מתנהגת כאילו היא עצמה לא גידלה ילדים בשלהי המאה ה-20. זלזול מוחלט ברפואה המודרנית ובנציגיה. אם היה לי מגבון לח על כל פעם ששמעתי "אבל אני השכבתי על הבטן ולא קרה שום דבר". אם האימא מיניקה היא "פרימיטיבית". אם היא שואבת זה "בזבוז זמן". אם היא מאכילה בתמ"ל היא "נותנת רעל". אם התינוק מתקשה לינוק זה בטח כי "החלב שלך חמוץ".

הסבתא הרעה תפר כל בקשה שתופנה אליה מההורים. היא תדחוף לפי הפעוט אוכל שההורים לא מעוניינים שיאכל או שאסור לו לאכול. היא תוציא אותו החוצה בשעות החום הכבד כדי להשוויץ בו כבצעצוע בפני העוברים והשבים. היא מגניבה, ההורים סתם לחוצים.

הסבתא הרעה "תלשין" על ההורים לבני המשפחה המורחבת. וכך, במקום לקבל תמיכה ועידודים על עמידתם בכבוד באתגרי ההורות, ייאלצו ההורים להשיב לשאלות-טענות שיופנו אליהם מקרובים שקיבלו מידע-מיד-שנייה שלכאורה מציג אותם באור שלילי. הורים חדשים עייפים ימצאו עצמם ממלמלים תירוצים מתירוצים שונים ומצטטים ערכאות כגון רופא הילדים, אחות טיפת חלב וארגון "בטרם" באוזני אנשים שאין להם באמת עניין רב בתינוק – הם רק שמעו שההורים עושים נזק גדול לתינוק ורוצים לנזוף בהם.

אפשר להמשיך ולספר את מגרעותיה של הסבתא הרעה. הן רבות מספור. בשלב זה אולי חלקכם שהתמזל מזלם ואין להם סבתא רעה לא מבינים מה העניין. אני אסביר: התקופה הראשונה אחרי הלידה – ומדובר בתקופה שיכולה להימשך גם חודשים רבים אחרי הלידה – היא תקופה רגישה בחיי ההורים. הם משתדלים בכל מאודם ללמוד את העסק ולתפעל אותו באופן המיטבי. כאשר אדם האמור להיות קרוב אליהם משתמש בסמכות שניתנה לו בגלל מעמדו במשפחה כדי לערער עליהם ולבקר כל דבר שהם עושים, זה קשה. זה מטלטל. זה נחווה כבגידה. כזלזול עמוק. זו התחלה ברגל שמאל. בהנחה שאין עילה אמיתית לצלצל ליצחק קדמן, לא נותר אלא להודות שהסבתא הרעה מתנהגת כך רק כי היא יכולה. מידת ה"לא נעים" בכל הקשור ליחסים איתה היא מידה עמוקה לאין שיעור. הורים שבקלות מערערים על קביעות רופאי הילדים שלהם, לא מסוגלים לרמוז לסבתא הרעה שקשה להם להתמודד איתה.

בשבילי אחד הדברים העצובים ביותר בעניין הסבתא רעה, הוא שהיא מעולם לא טרחה להרים טלפון לסבתא הטובה ולהגיד לה שהיא מעריכה את העזרה והטיפול בתינוק. מעולם לא.

המשפחתון | |המשפחתון

המשפחתון הוא בלוג בענייני הורות, ילדים ומשפחה. 

יעל קציר

אם יחידנית לאביגיל. עורכת את המשפחתון, מעצבת וכותבת במערכת עיתון הארץ וכעצמאית, בוגרת תואר ראשון בעיצוב גרפי, חברה בתא העיתונאיות ובוועד עיתונאי הארץ-דה מרקר.

קישור לבלוג הקודם של יעל, "מבשלת הריון"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ