המשפחתון
קרדיט: איור: עמוס בידרמן
המשפחתון

// יעל קציר

שנת הלימודים החלה, הילדות והילדים חזרו ללמוד, המורות והמורים שבו ללמד, וההורים סוף סוף בחופש, כלומר – בעבודה. לפני שנוכל לנשום לרווחה, כדאי שנעקוב מעט אחר הערכים המועברים לילדינו ולילדותינו ואחר מי שאמורים להקנות להם ערכים אלו.

בחוזר משרד החינוך למורים לקראת פתיחת שנת הלימודים נכתב: "הערכים הם נשמת אפה של המערכת, ועל כן נמשיך ונעמיק את פעילות החינוך הבלתי פורמאלי". אבל המילה ערכים היא סובייקטיבית, ומשתנה מאדם לאדם. אצל אנשים מסויימים, למשל, ערך הדת חשוב יותר מערך הדמוקרטיה. אחרים יעריכו את לימודי המורשת ואהבת הארץ על פני שלום וכבוד האדם. אני למשל, חושבת שכבוד הדדי הוא אחד הערכים החשובים ביותר, ומשתדלת מאוד לכבד גם אנשים שאיני מסכימה עם דעתם. ולא תמיד זה קל.

במשפחתי התחילו השנה את שנת הלימודים שלושה מורים צעירים, שבחרו לעשות הסבה מקצועית ולהתחיל ללמד מתוך ערכים. הם מספרים על פערים בבתי הספר בין סיסמאות וקלישאות הנזרקות לחלל האוויר לבין יישומן בפועל על ידי עובדי ועובדות מערכת החינוך העייפים משנים רבות של עבודה שוחקת.

באסיפת ההורים בגן הילדים של בתי התנהלו דיונים ארוכים וסוערים על נושאים כמו סוג המגבונים שישתמשו בהם לניגוב ישבני העוללים, האוכל שנותנים להם וכמה הוא טחון או מוצק, ושאר זוטות. אך לא נשאלה אפילו שאלה אחת בנוגע לתכנים הנלמדים או לפעילויות המוצעות לקטנים.

אחרי כמה ימים ראשונים של לימודים התחילו לצוץ עדויות של נשים על השפלה בשם "ערכים" ו"אידיאולוגיה". בחורה אחת, מורה בשם רינת חושן גרומן, סיפרה שנקראה לחדר המנהלת בגלל, לא תאמינו, שיער גוף. בשיחה נאמר לה: "את לא מורידה שערות וזה לא היגייני. אני חוששת שלא נוכל להעסיק אותך כאן אם זה ימשיך להיראות ככה". חושן גרומן כותבת בפוסט בפייסבוק: "אם לא אשבור את ערכי השיוויון שלי, בהם עמדתי כבר שנים למרות הקושי שהחברה גם ככה מטילה עלי באופן לא רשמי, אפוטר מעבודתי בבושת פנים. אני, שעתידה לפי הציפיות להיות מורה טובה בשכר מינימום, לא אוכל לתרום מזמני לאנשים שצריכים אותי בגלל שלה יש צורך אסטטי שאני תופסת כאבסורד."

לשירה טוויג, תלמידת כיתה ט' מראשון לציון, ששערה צבוע באופן שלא היה מבייש את דגל הגאווה, נאמר שהיא פרובוקטיבית מדי בשביל בית הספר. טוויג נכנסה במכנסיים קצרים לבית ספר שאינו בית ספרה כחלק מפעילות התנדבותית חברתית שהיא פעילה בה. המורה שראתה אותה זעקה מייד "אני לא מוכנה שגוף כזה יסתובב לי בבית ספר, תוציאו אותה". וטוויג כותבת בפוסט בפייסבוק, בתגובה: "הנושא שלמדנו שנה שלמה היה קבלת השונה, והאחר הוא אני. וזה נושא שצריך להעביר בכל מקום. אבל לא רק בדיבורים.
* צוות מורות יקר, בבקשה מכן, אתן טוחנות את הנושא הזה כל כך הרבה אז בבקשה בבקשה אל תעיפו מבית ספר שמכבד את עצמו מישהי, רק בגלל שהצבע שיער שלה שונה משלכן!! או הלק שלה או הלבוש שלה, ואז תתלו על הלוח את נושא קבלת האחר. זה טיפשי וצבוע."* 

שירה טוויג. כך נראית נערה חכמהצילום: שירה טוויג

ואכן, קוד לבוש אינו ערך. ובהחלט יש טעם לפגם שבשנים בהן מערכת החינוך שמה דגש על "האחר הוא אני" או על "העצמת זהויות", המורים, שהם שליחי מערכת החינוך, לא מבינים את המסר שעליהם ללמד. להתייחס לילדה כאל "גוף" שצריך לסלק, להתייחס לשיער גוף האישה כאל בעיה אסתטית, זה לא ערך – אלא הפנמה של שוביניזם ומיזוגניה. מעניין, שתמיד ההאשמות האלו מופנות כלפי נשים ונערות, ואף פעם לא כלפי גברים ונערים.

עוד מתוך חוזר משרד החינוך: "ביכולתכם, מנהיגי החינוך, נושאי דגל הערכים של כבוד האדם וחירותו, המוסר והצדק, אהבת האדם והערבות ההדדית, להוביל את השינוי החברתי. עיניה של החברה נשואות אליכם, ולכן פעילותכם בתוך בתי הספר בנושא זה חשובה עד מאוד".

אז חשוב שמשרד החינוך ונציגיו ידעו, שכל הסללה של ילדות, נערות ומורות לתפקיד המצומצם עד מאוד של גוף במרחב ותו לא, בלי להתחשב ביכולותיהן וביתר המרכיבים של דמותן ואופיין, היא ההפך המוחלט מערכים, מאהבת אדם, או מחתירה לשינוי חברתי. כל כיווץ של אדם לכדי גוף, או שיער גוף, או ירכיים המבצבצות ממכנסיים קצרים בחום הישראלי – מתנגש עם כבוד האדם וחירותו. מורה שמסלק/ת תלמיד/ה או מורה מבית הספר בגלל שיער בית שחי או סיבות דומות – לא יכול/ה ללמד אחר כך על שנאה ועל תוצאותיה בצורה אמינה ובאופן שיאפשר לתלמידים להקשיב ולהפנים זאת. 

לפוסט של שירה טוויג

לפוסט של רינת חושן גרומן

המשפחתון | |המשפחתון

המשפחתון הוא בלוג בענייני הורות, ילדים ומשפחה. 

יעל קציר

אם יחידנית לאביגיל. עורכת את המשפחתון, מעצבת וכותבת במערכת עיתון הארץ וכעצמאית, בוגרת תואר ראשון בעיצוב גרפי, חברה בתא העיתונאיות ובוועד עיתונאי הארץ-דה מרקר.

קישור לבלוג הקודם של יעל, "מבשלת הריון"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ