8 דרכים לקידום הילדים בבית הספר

השגרה שבאה עלינו לטובה עשויה להציף קשיי הסתגלות אצל הילדים. אם גם הילדים שלכם מבטאים את הקושי בכעס ובהתנהגויות לא נאותות – תמי הימן אזולאי, מנתחת התנהגות ומנחת משפחה, מציעה שמונה דרכים להתמודדות

המשפחתון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתיחת שנת הלימודים הנוכחית בבית ספר אמירים באשדודקרדיט: ניר קידר
המשפחתון

// תמי הימן אזולאי

עם שובם של הילדים למסגרות החינוכיות, חלקנו מתמודדים עם קושי בהסתגלות, קושי לימודי וקושי רגשי. אצל חלק מהילדים ההתמודדות עם האתגר הלימודי והחברתי יכולה להעצים את ביטויי הכעס, ולעתים נלמדות התנהגויות חדשות לא נאותות שהן תוצר של הימנעות מהדרישה הלימודית, מהישיבה הממושכת ומהאתגר החברתי.

רובנו מעוניינים שילדינו יהיו תלמידות ותלמידים מוצלחים ויחוו חוויות מעצימות בבית הספר. הדרך להשיג זאת לא תלויה רק בצוות החינוכי של הילדים, אלא גם בנו. הנה שמונה דרכים שבהן תוכלו לקדם את ילדיכם במסגרת החינוכית. לצורך יישומן נדרשים הרצון שלכם והיוזמה שלכם ליצירת הקשר עם הצוות החינוכי ולשיתוף פעולה מצידם, ובראש ובראשונה נדרשת מכם הבנת החשיבות של הנושא. אם תצליחו ביישום הדרכים, התוצאות לא יאחרו להגיע. (מיועד כמובן לילדים ולילדות, לאמהות ולאבות).

1. שיתוף פעולה עם מחנכת הכיתה

כדי לעזור לילדים לשפר את תפקודם הלימודי, ההתנהגותי והחברתי, חשוב לייצר שיתוף פעולה וקשר רציף עם הצוות החינוכי. לפעמים התנהגות הילדים גוררת ענישה וכעס, תפקידנו כהורים לבקש מהמחנכת תכנית חיזוקים לקידום הילד. על התוכנית להיבנות כך שהיא תותאם ליכולותיו הלימודיים/התנהגותיים, כאשר הדרישה עולה בצורה הדרגתית. יישום התוכנית יתבצע באמצעות קביעת יעדים קטנים המותאמים ליכולות הילדים. למעשה, הצלחת הילד מגבירה את המוטיבציה ומאפשרות לו להתמודד עם קשיים מורכבים. כאשר הם חווים הצלחה, ביטחונם עולה והם מרגישים שרואים אותם ומאמינים ביכולותיהם. כך למעשה נבנית אצל הילד תחושת מסוגלות עצמית, מצב היוצר מעגל חיובי של הצלחות.

תרומה נוספת לקשר רציף זה הינה הענקת תחושה שאנחנו מעורבים בנעשה ומצפים מילדינו להתנהגות נאותה. בנוסף, הוו דוגמה לילדכם באמצעות הכבוד אותו אתם רוכשים לצוות החינוכי ובאמצעות לקיחת אחריות. אם המורה מתקשר/ת לספר על התנהגות לא נאותה של ילדכם, עליכם להתייחס בכבוד ובסבלנות לנאמר, ולהציע שיתוף פעולה למיגור ההתנהגות הלא נאותה ואף להודות לו/ה על שידע אותנו על כך.

2. חיזוק והעצמה

דימוי עצמי חיובי תורם להתפתחות ילדינו, לשיפור תפקודם, לתחושת אופטימיות ולתחושת מסוגלות, התורמים כולם להתנהגות נאותה. מומלץ להציע לצוות החינוכי לחזק את הילד בהתאם להתנהגויותיו הנאותות ואף לכתוב בנוכחות הילד מכתב להורים (כדי שיוכלו לחזק את הילד על הצלחותיו), לספר למנהלת בנוכחותו וכן הלאה.

אם הילד תויג כ"ילד בעייתי" יש לשקף לו את התנהגויותיו האחרות. ילד יאמין בעצמו אם יאמין שאנחנו יכולים לראותו גם בדרך אחרת.

נשיא המדינה ראובן ריבלין מארח יום לימודים מיוחד לתלמידי בית הספר הדו לשוני בירושלים שכיתותיהם הוצתו השנהצילום: מארק ניימן / לע"מ

3. הפרדה בין ציון לאישיות

לעיתים, הילד מודד את ערכו על פי ציוניו, לכן מומלץ להפריד בין הציון שהילד קיבל לאני שלו, לאישיותו, לתכונותיו. בכך נתרום לדימויו העצמי החיובי וניטיב עמו.

4. אמפתיה למצבו של הילד

קיים מתאם חיובי בין מצב רגשי להישגים לימודיים. כאשר הילד חוזר מבית הספר כעוס, מאוכזב, בוכה, יש ליצור בין ההורה לילד מרחב שיח מקבל, מרגיע ולא שיפוטי או נבהל. לעיתים אנחנו מוצפים רגשית ומתקשים להתמודד עם עוצמת הרגשות. עודדו את הילד לדבר, בשיחה הילד יספר על המקרה ואנחנו נקשיב לו, נשקף לו את רגשותיו וניתן לרגשות אלה מקום. ננסה להציג לו זווית שונה להסתכלות על המקרה, ובכך נעזור לו לעבד את אשר קרה לו. נוכל אף להתאמן אתו באלטרנטיבות לתגובות ולנסיבות המקרה.

למעשה אנחנו חוצים את הגשר לעולמו הרגשי של ילדנו ומחבקים אותו חזק. מומלץ במצב זה ללמדו לקחת אחריות - כאשר ילדנו חוזר מבית הספר ומספר על חוויות לא נעימות, יש להבין יחד עם הילד כיצד התנהגותו תרמה למצב, ואילו היה נוהג אחרת ייתכן שגם התוצאה היתה שונה.

חשוב לציין: אינני מדברת על מקרים של הצקה או בריונות כלפי הילד. במצב שכזה יש לפעול למגר את התופעה.

5. שגרת יום ושינה מסודרת

ילדינו יחושו ביטחון וודאות כאשר נקפיד על סדר יום קבוע מראש שבו מצוינים: זמן להכנת שיעורים, זמן פנוי, זמן לחוגים , זמן לקריאת ספר, הכנת תיק ובגדים מראש וזמן לשינה מסודרת. סדר היום נקבע בהתאם לאילוצי המשפחה. מכיוון שחשוב לשמור על גמישות, נחרוג מסדר היום אם עולה הצורך.

6. עזרה חיצונית

לעיתים המפגש שלנו עם קשיים לימודיים אצל ילדינו מקשה עלינו וגורם ליחסים לא נעימים בין ההורים לילד. תגובות כמו: "מה אתה לא מבין?" "תעשה יותר מהר" יכולות להרוס את הקשר ואת האמון בין הילדים להוריהם, ואת הדימוי העצמי של הילד/ה. במצב שכזה אני ממליצה על מורה מקצועית אשר תלווה את ילדיכם בצורה מקצועית ונטולת הערות אמוציונליות הרסניות. במידה ואין יכולת כלכלית – שימו לב לדרך בה אתם מדברים אל ילדיכם והכירו בתחושותיהם.

7. התמודדות עם שפת הילדים

"שפת הילדים" הינה השפה שבה ילדנו בחר להשתמש, שדרכה הוא מנסה להביע את עצמו ולקבל את מבוקשו. לדוגמא: צעקות, מכות, התקפי זעם, נשיכות, הרטבה, "לא רוצה" וכיו"ב. כשהילד בוחר להשתמש בשפה הזו אני ממליצה להורים לבדוק את תגובותיהם להתנהגות הלא נאותה, כי השלכות ההתנהגות עשויות לשמר אותה. בכוחנו ללמד את ילדינו התנהגויות חדשות נאותות על ידי תגובות נכונות יותר. כמו כן חשוב להבין מה הצורך והקושי העומדים מאחורי התנהגות זו. אם נטפל רק בהפחתת ההתנהגות זה לא יעזור, צריך לתת מענה לילד על הקושי והצורך שלו.

ללא גורם חיצוני, קשה לעיתים להבין מה הצורך העומד מאחורי ההתנהגות של ילדנו, לכן כאשר מופיעות התנהגויות לא נאותות מומלץ לפנות לאיש מקצוע, יחד תוכלו לתת מענה ממוקד יותר לצורך של ילדיכם ובכך התנהגויות אלו יפחתו.

8. טיפול בקושי או הפרעה אורגנית המקשים על הילד

כדי לעזור לילדינו מבחינה לימודית עלינו לאתר הפרעות אורגניות - כגון קושי במוטוריקה עדינה, הפרעות קשב, לקות ראייה או שמיעה, לקות למידה ועוד - לקבל אותן ולטפל בהן במידת הצורך. עלינו לשתף את הדמויות הרלוונטיות בבית הספר באבחון.

בתקווה לשנת לימודים מהנה, פוריה ומעשירה.

תמי הימן אזולאי היא מנתחת התנהגות ומנחת משפחה בת 38, ואמא לשני ילדים.

לאתר של תמי הימן אזולאי. לעמוד הפייסבוק

המשפחתון | |המשפחתון

המשפחתון הוא בלוג בענייני הורות, ילדים ומשפחה. 

יעל קציר

אם יחידנית לאביגיל. עורכת את המשפחתון, מעצבת וכותבת במערכת עיתון הארץ וכעצמאית, בוגרת תואר ראשון בעיצוב גרפי, חברה בתא העיתונאיות ובוועד עיתונאי הארץ-דה מרקר.

תגובות