המשפחתון
רגלי תינוק על בטן אימו בצילום ראליסטי בשחור-לבן
רגלי תינוק על בטן אימוקרדיט: ג'ייד ביל
המשפחתון
  • תינוק בריא שנולד אחרי שבוע 37, שאינו חווה קשיי נשימה ונראה חיוני, יונח עור לעור על אמו עד להשלמת ההנקה הראשונה.
  • לאחר הלידה יש לייבש את התינוק, לבדוק את האפגר שלו, לשים לו צמידי זיהוי, ולבצע בדיקה פיזיולוגית - כשהוא מונח על אמו, כשהגוף של שניהם חשוף למגע הדדי.
  • האם היא מקור אופטימלי לחום היילוד, ללא צורך בשימוש בתנורים.
  • טיפולים נוספים יבוצעו בלי לעכב התחלה מוקדמת של הנקה.
  • במקרה של ביות מלא, ללא הפרדה ביום ובלילה, ההנקה תתבסס ביתר קלות. לכן התינוק ישאר עם אמו לאורך כל השהות בבית החולים, פרט למקרים חריגים.

זוהי רשימת נהלים לבתי חולים בארצות הברית הדוגלים במדיניות אפס הפרדה בין האם לילוד, בעקבות נוהל רשמי שהוציאה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) בשנת 2007.

בישראל 2015, רוב התינוקות מנוקים ומולבשים לפני שהם בכלל פוגשים את אמם. גם כשמאפשרים להם לשהות עור לעור, במרבית בתי החולים מדובר בדקות בודדות בלבד ("כדי שהתינוק לא יתקרר"). בבתי החולים הבודדים בהם מבינים את החשיבות של עור לעור מיד לאחר הלידה, הנקה ראשונה בכלל לא נמצאת במערכת השיקולים ואמא לא נחשבת מקור אופטימלי לשום דבר. בישראל, שהייה של תינוק ואם ביחד גם ביום וגם בלילה הוא מקרה חריג.

בשנת 1991 ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון יוניסף (Unites Nations Children’s Fund) פתחו במסע משותף להפיכת בתי החולים בעולם לידידותיים לתינוקות, במטרה לעודד הנקה ולהעמיק את הקשר בין היולדת לוולד. בתוך כך הם פועלים להעלות את מספר התינוקות היונקים ואת משך ההנקה שלהם, ומבצעים מאות מחקרים בנושא. בארגונים אלו כבר הבינו שההנקה חשובה לבריאות תינוקות, וכפועל יוצא מזה - לכלכלת העולם (ככל שתינוק חולה יותר - הוריו נעדרים יותר מעבודותיהם, הדבר עולה יותר הן למעסיק והן למערכת הבריאות). לחצו כאן ליוזמה המשותפת. לחצו כאן לקישור לאתר המשותף.

בית חולים ידידותי לתינוקות משמעו שלא מפרידים את האם מהתינוק, הם ביחד 24 שעות ביממה, ההנקה בלעדית ללא תמ"ל, ומספקים לאם תמיכה רציפה בהנקה תוך תיעוד ומעקב יומיומי. עד היום מעל 20,000 בתי חולים ב-150 מדינות הצטרפו והפכו לידידותיים לתינוקות, ואילו בישראל אין אף בית חולים כזה.

ואלו ההנחיות הרשמיות של ארגון ה-AAP בנושא הנקה (פירוט כל הנהלים בלינק הבא)

  • תינוקות לאימהות שקיבלו תרופות בלידה, או בלידה ראשונה, יקבלו עזרה בהנקה הראשונה.
  • פרט לנסיבות מיוחדות, האם והתינוק צריכים להישאר ביחד כל זמן ההתאוששות.
  • על צוות האחיות להציע לאם עזרה בהנקה תוך 6 שעות מהלידה.
  • לאורך האשפוז האם תתודרך לגבי: ירידה ועלייה צפויים במשקל, כמויות האכלה בימים הראשונים וצבע צואה כאינדיקציה להאכלה מספקת.
  • אחיות שעברו הכשרה יבצעו מעקב יומיומי על תהליך ההנקה של כל אם: תנוחה, הצמדה ומציצה. בכל משמרת האחיות ירשמו את נתוני המעקב בדו"ח.
  • תינוקות יונקים יישקלו מדי יום. ירידה של יותר מ7% ב-72 השעות הראשונות תהווה אינדיקציה לקשיים בהנקה, ותדרוש הערכה יותר תכופה של ההנקה, הדרכה והתערבות בכדי לתקן בעיות ולשפר כמויות חלב.
  • תינוקות יונקים לא צריכים שום תוספת פרט לחלב אם בשבוע הראשון לחייהם, כך שתוספות שונות כגון מים, מי סוכר או תמ"ל לא יינתנו לתינוק, אלא אם כן בעקבות דרישת רופא.
  • יש להפסיק חלוקה של תמ"ל בשחרור לאמהות בהנקה מלאה.
  • תמ"ל יינתן, במידה והאם מבקשת, באישור רופא.
  • תינוקות עם צהבת יילודים יכולים להמשיך לינוק, אלא אם כן הרופא מנחה אחרת.

ומה קורה בישראל בנוגע להנקה? לפעמים נשים מניקות מייד לאחר הלידה, ולפעמים לא. יש עוד הרבה בתי חולים בהם לא מציעים ליולדת להניק בחדר הלידה, ולא תומכים בה אלא אם היא מבקשת עזרה בנושא. לפעמים ההנקה הראשונה מתבצעת רק שעות אחרי הלידה, אחרי שהתינוקות סיימו את ה"חיול" שלהם: שלל בדיקות, ניקיונות, חיסונים ומעקבים.

ברוב בתי החולים בישראל, אין איש צוות שמאבחן אם ההנקה טובה או לא, למרות שזה מה שמזין את התינוק. אם האם מבקשת, לפעמים היא תספיק לפגוש יועצת הנקה או אחות שהוכשרה בנושא, אך בבתי חולים מסויימים האם יכולה לבקש הדרכה במשך כל השהות מבלי לקבלה, מפאת מחסור בכוח אדם. אמנם יש חריגים, כמו בית חולים מאיר בכפר סבא, בו לפחות 10 מצוות אחיות התינוקיה עברו הכשרת יועצות הנקה IBCLC, אך הדבר חדש יחסית ועוד לא התפשט לכל הארץ.

במרבית בתי החולים במדינה, האחיות ישאלו את האם אם התינוק ינק ויסמנו וי בלוח המעקב. אם לא יתבקשו, הן לא יבדקו אם הוא מונח בתנוחה טובה, אם הוא נצמד נכון או אם רואים בליעות. רובן גם לא יודעות לבדוק את הדברים הללו. הן לא ינחו את האם כל כמה זמן להניק, ולרוב אם כבר תהיה הנחיה כזו, היא תהיה שגוייה, יותר מותאמת להאכלה מבקבוק.

הדבר היחיד שנבדק גם בישראל זו הירידה במשקל, ובמידה והתינוק ירד בין 7-10% ממשקל הלידה, תלוי בבית החולים, הם יתחילו לציין לעצמם שיש בעיה, ואז, ברוב המקרים, הם פשוט יתחילו לשכנע את האמא לתת תמ"ל כי כנראה אין לה מספיק חלב, במקום לנסות לעזור לה ולראות איפה הקושי בהנקה.

רופא מיילד בחדר לידה מחזיק תינוק ברגליו כשראשו כלפי מטה
רופא מיילד בחדר לידהצילום: גטי אימג'ס

ובהקשר של ירידת התינוק במשקל, מחקר חדש מראה כי תינוקות שאינם מופרדים מאמותיהם לא אמורים לרדת במשקל, כפי שהיה מקובל וידוע בכל העולם. עוד מיתוס נופץ, כשנבדקו מאות תינוקות באותו בית חולים בשתי קבוצות, קבוצה אחת לפני ואחת אחרי המעבר של בית החולים לפורמט ידידותי לתינוקות, ונמצא כי התינוקות שנשארו עם הוריהם באפס הפרדה וקיבלו תמיכה ומעקב אחר ההנקה ירדו באופן משמעותי פחות במשקל. ההבדל היה גדול יותר אצל התינוקות היונקים, אך ניכר גם אצל התינוקות שניזונו מתמ"ל, כך שהצלחת ההנקה עצמה לא הייתה הגורם היחיד לכך. לחצו כאן לקישור למחקר. 

לסיכומו של דבר, על מנת שאמהות יוכלו באמת לבחור אם להניק את ילדיהן או לתת להן תמ"ל, יש לספק להן תמיכה להנקה. ועל אף שרוב בתי החולים בארץ אינם ידידותיים לילדים, ההורים יכולים לדרוש ליישם את הנוהל על ילדם הפרטי.

המשפחתון | |המשפחתון

המשפחתון הוא בלוג בענייני הורות, ילדים ומשפחה. 

יעל קציר

אם יחידנית לאביגיל. עורכת את המשפחתון, מעצבת וכותבת במערכת עיתון הארץ וכעצמאית, בוגרת תואר ראשון בעיצוב גרפי, חברה בתא העיתונאיות ובוועד עיתונאי הארץ-דה מרקר.

קישור לבלוג הקודם של יעל, "מבשלת הריון"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ