איך לגדל את הילד/ה שאתם רוצים?

השגיות, עצמאות, ביטחון עצמי, אמפתיה, סקרנות, דעתנות – אלו תכונות הייתם רוצים ורוצות לפתח ולהדגיש אצל ילדיכם, והאם בכלל ניתן לעזור לילד/ה לפתח תכונה שחסרה לו/ה? סיון ון דר פלאס, מדריכת הורים, מציעה כמה תשובות

המשפחתון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שתי פעוטות מתוקות פוסעות בפרדס
הערכים הם שביל פירורי הלחם שאנו מפזרים לילדינוקרדיט: נועה אפשטיין
המשפחתון

// סיון ון דר פלאס

לשרית, גננת בחינוך המיוחד, חשוב מאוד שבנה דניאל בן החמש יגדל להיות אדם אמפתי ומתחשב, שדואג לחלשים. כשהם הולכים יחד היא תמיד משוחחת אתו על בעלי החיים שנקרים בדרכם, מה הם מרגישים וחושבים, מי בני משפחתם וחבריהם. לפני כמה ימים הם ראו עץ גדול שכמה מענפיו נכרתו. דניאל שאל אם זה כאב לעץ כשניסרו את ענפיו. הוא הוסיף בדאגה, שעכשיו העץ מתגעגע לענפים שהיו לו ושאל מה יעלה בגורלם של הענפים שנותרו לבדם.

נועה משקיעה מאמצים אדירים ללמד את בתה הדר סדר וניקיון. בסוף זה תמיד נגמר בכעס גדול כשהדר מתלכלכת בזמן הארוחה, או חוזרת מהגינה כשבגדיה מלאים בוץ וחול. כששאלתי את נועה איך היא עצמה מתמודדת עם ענייני סדר וניקיון היא הודתה שהיא מאוד מבולגנת ושונאת לנקות ושהיא מלאה רגשות אשמה על כך. פתאום היא הבינה שהכעס שלה על הדר הוא בעצם כעס על הקושי שלה ורצון גדול לחסוך מבתה את התסכול והסבל שלה עצמה. האם נועה יכולה לפעול בדרך שתשרת את מטרתה ללמד את נועה סדר וניקיון?

מתי בפעם האחרונה עצרת לבדוק את הדרך שלך בחיים, האם היא תואמת למטרות שרצית להשיג וכיצד היא משרתת אותך? מתי עשית זאת בהקשר של חינוך ילדיך? לרוב החיים שלנו כל כך אינטנסיביים שאנחנו מוצאים את עצמנו עסוקים ועסוקות בעיקר בכיבוי שריפות ומאבק על קיום שגרת היומיום, ומחשבה שכזו, אם בכלל חולפת במוחנו, נתפסת כסוג של מותרות.

אני זוכרת את תקופת ההיריון שלי כזמן שבו עסקתי המון באדם שגדל עכשיו ברחמי – מי הוא? איזה אדם ארצה שהוא יגדל להיות ואיך אוכל לחסוך ממנו את הקשיים שהכאיבו לי בילדותי? שאלות גדולות שאין עליהן תשובה סדורה, אבל עצם העיסוק בהן מסייע לנו להגדיר לעצמנו מהם הערכים שעל פיהם נרצה לגדל את ילדנו ויעזרו לנו להתנהל ולקבל החלטות הוריות ואישיות.

הערכים שנגדיר עבורנו ועבור ילדינו הם שביל פירורי הלחם שאנחנו מפזרים ומפזרות למענם, שיכוונו אותם ויעזרו להם לבחור את הנתיב הנכון להם בצומתי החיים שלהם.

אם לפני לידת ילדינו אנו נוטים לבנות פנטזיה אידילית - מי הם יהיו ומה יהיה טיב הקשר שלנו איתם, כאשר הם נולדים נכנסים גורמים חיצוניים רבים שמשפיעים על כך: בני משפחה, גננות, מחנכות, מורים ומורות, חברים, אירועים משמעותיים, חוויות, פציעות, הישגים וגם גורמים ביולוגיים כמו גנים, מבנה אישיות, נטיות, העדפות, טעמים ועוד. אז עד כמה יש לנו באמת השפעה על האדם שאנחנו מגדלים ועל מי שיהיה?

ילדים וילדות לומדים קודם כל מהתבוננות וחיקוי ולכן לא מעט תלוי ומושפע ממה שאנחנו משדרים להם. משום כך, כדאי שנהיה מודעים לשדרים הללו שאנחנו מעבירים, ועוד יותר כדאי שנעביר להם את המסרים שבחרנו להעביר ואת הערכים שחשוב לנו להנחיל להם.

אם אתם מתקשים לשלוט במסרים ובדגשים שילדיכם מקבלים מכם, מהסביבה או גם וגם, אל תתנו לתחושת חוסר האונים או התסכול להשתלט עליכם.

הצעד הראשון והחשוב ביותר שתוכלו לעשות כדי להשפיע על מי שילדיכם יגדלו להיות הוא להגדיר לעצמכם, ובכן - מי בעצם אתם רוצים שילדיכם יגדלו להיות - ובכך אין הכוונה לאיזה מקצוע ירכשו (רופא, עורך דין, ראש ממשלה) אלא לבן/בת האנוש שהם יהיו בבגרותם.

מהו סט הערכים שחשוב לנו להנחיל להם? איזה מין אדם הם יהיו? האם חשוב לכם שהם יהיו ערכיים? אנושיים? מוסריים? הישגיים? עצמאיים? נהנתנים? בעלי דימוי עצמי גבוה? קשובים לעצמם ולאחרים? בעלי יכולת אמפתית? חברתיים? מנהיגים? סקרנים? דעתנים? משתלבים? ייחודיים?

ייתכן שאתם עושים זאת בדרך כזו או אחרת גם אם לא באופן ממש מודע, אך אף פעם לא מאוחר מדי לשבת עם עצמכם (ואם אתם זוג הורים אז גם עם בן/בת הזוג שלכם) ולהשקיע מחשבה מעמיקה בחזון ההורי שלכם – מה הוא כולל ואיך תוכלו ותרצו להעביר אותו לילדיכם.

אם למשל חשוב לכם שילדיכם יגדלו להיות עצמאיים ובעלי יכולת לבחור ולהחליט בעצמם, אפשרו להם להתנסות ולבחור בעצמם. בגיל הרך תוכלו לתת להם לבחור את המזון שיאכלו או הבגדים שילבשו (ותמיד הבחירה תהיה מתוך 2-3 אפשרויות ולא מתוך האין סוף), או פשוט שוחחו איתם על בחירות והחלטות ואפשרו להם לנסות להגיע בעצמם לפתרונות. בגיל בוגר יותר תוכלו לשתף אותם בהתלבטויות ובהחלטות לגבי פעולות שדורשות מהם בגרות ואחריות: לנסוע לבד, לשמור על אח/ות קטנ/ה, לחזור מאוחר מבילוי; ככל שתאפשרו להם (בהתאם לגילם וליכולתם) להתמודד עם בחירות והחלטות, כך תסייעו להם לפתח את היכולת לעשות זאת גם בעתיד.

אם חשוב לכם שיהיו אמפתיים ורגישים לזולת, כפי שחשוב לשרית אמו של דניאל, פִּתחו למענם את הצוהר לתחושות ורגשות של אחרים – ילדים, בני משפחה, בעלי חיים - ושוחחו איתם על כך. מה הרגיש החבר שבכה היום בגינה? אולי כאב לו? אולי הוא התגעגע לאמו?

ואולי סקרנות היא ערך חשוב בעיניכם? ילדים נולדים סקרנים, אך כדי לפתח זאת ולעודד אותם להישאר כאלה גם בבגרותם, כדאי לתת לגיטימציה ואף לעודד את השאלות והחקירות שלהם, לספק להם דרכים וכלים לפיתוח הסקרנות שלהם ולחקור יחד איתם את מה שמעניין אותם.

ואם חשוב לכם לחזק ולפתח את הדימוי העצמי שלהם, התייחסו לדעותיהם ורצונותיהם, שבחו אותם על המאמצים וההישגים שלהם והראו להם את הכוחות והיכולת שלהם וכיצד אלה משרתים אותם ותורמים לאחרים.

כאשר קבעתם לעצמכם את הקו המנחה שלכם, נסו להיות מודעים לו ולפעול עד כמה שניתן בהתאם לו, באינטראקציה היומיומית שלכם עם הילדים. כשנתקלים בקונפליקט אפשר תמיד לשאול את עצמנו מה בעצם אנחנו רוצים להשיג ומה המסר שנרצה להעביר – ולנהוג בהתאם.

חשוב לזכור תמיד שהשיעור המשמעותי ביותר שאתם מעבירים לילדיכם הוא הדרך שבה אתם חיים ונוהגים, או במלים אחרות – דוגמה אישית. ילדים לומדים קודם כל ממי שאנחנו, הרבה לפני מה שאנחנו מטיפים לו, ולכן רצוי לדבוק בערכים ובמסרים שאתם בעצמכם נוהגים על פיהם ולהשתדל להיות עקביים בכך. ובכל מקרה, גם אם בכל גיל האופן שבו תעבירו את המסר ישתנה לפי מידת הבגרות והיכולת של הילד, הרי הדרך שאתם מתווים תישאר סלולה וברורה, לפניכם ולפני ילדכם.

סיון ון דר פלאס היא אמא לבן 17, מדריכת הורים לגיל הרך ולבני נוער, מתמחה בהפרעות קשב וריכוז, מנחת סדנאות הורים ומרצה במרכז "הורה דרך" 
קישור לדף הפייסבוק

המשפחתון | |המשפחתון

המשפחתון הוא בלוג בענייני הורות, ילדים ומשפחה. 

יעל קציר

אם יחידנית לאביגיל. עורכת את המשפחתון, מעצבת וכותבת במערכת עיתון הארץ וכעצמאית, בוגרת תואר ראשון בעיצוב גרפי, חברה בתא העיתונאיות ובוועד עיתונאי הארץ-דה מרקר.

קישור לבלוג הקודם של יעל, "מבשלת הריון"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ