מה עושים עם תינוק/ת שלא יודע/ת לישון?

"הבת שלי לא יודעת לישון" - זה משפט ששמעתי מנשים רבות ושהצליח משום מה להרגיז אותי. גם הבת שלי לא הצליחה לישון לילות רצופים, אך לרגע לא חשבתי שמדובר במצב סטטי שלא ניתן לשנות. השאלה, מבחינתי, היתה רק: איך עושים את זה?

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תינוקת ישנה, תקריב
קרדיט: יעל קציר

// יעל קציר

מאז שאביגיל נולדה היא ישנה אולי 2-3 לילות רצופים ומלאים, לא יותר. בהתחלה זה היה מובן, בגלל שהיא קטנה/יונקת/מגובסת. הרי סביר שתינוקת שיונקת תתעורר בלילה, ואין לצפות מתינוקת מגובסת שלא יכולה להתהפך שתישן "כמו תינוק". אחר כך הסתפקתי במועט, למשל אם היא התעוררה "רק" שלוש פעמים בלילה במקום שש. בהמשך ניסיתי שיטות שונות לשינוי הרגלים, כמו להפסיק להניק במהלך הלילה, להרדים אותה בחזרה בלי להרים מהמיטה ושאר "תיקוני טעויות" שעזרו לזמן קצר. מאוד.

בדרך כלל הייתי מגיעה לנקודת שבירה – לרוב אחרי רצף של מספר לילות עם התעוררויות תכופות - ומייד בוחרת שיטת הרדמה ומישטור לפעול לפיה, מגייסת את כל כוחותיי ומכינה עצמי לכמה לילות קשים, מופתעת מהקלות בה ההרגלים משתנים ומההשפעה המהירה, שמחה כשבלילה השני או השלישי יש שיפור משמעותי – ולמחרת על פי רוב הכל היה משתבש בגלל חום או צמיחת שיניים או קוצר נשימה.

המסלול נהיה כל כך קבוע, שאחרי הפעם האחרונה שבה ישנה פתאום לילה שלם ארוך ונדיר ולמחרת חזרה מהגן עם 38.8 חום, הייאוש כבר היה כה עמוק מהסיכוי להניף את הגביע הנכסף של השינה הרציפה, שהתחלתי להרהר בעצותיהן של חברותיי לפנות לתותחים הכבדים – או הכבדות – הידועות בכינויין יועצות שינה.

זה תמיד מרגיש כמו שקר כלשהו. למה שאשלם מעות רבות למישהי שתגיד לי דברים שההגיון הבריא יוכל לומר לי בחינם? למה להוציא מעל אלף שקלים ל"מלוות הורים", כמו שאחת מהן קוראת לעצמה ומבקשת לגבות, כשאפשר להתייעץ בחברות? אך ככל שעבר הזמן, אביגיל התקרבה לגיל שנה וחצי והמחסור בשעות שינה המשיך להצטבר. התשובה היתה ברורה: אין קומון סנס ללא שינה. וגם החברות התומכות והעוזרות ביותר לא יעשו את העבודה שאישה זרה תעשה בתשלום, וזה: לגרום לי להתמיד לאורך זמן ולעודד אותי לחצות את המשוכה של המחלה או ההתנגדות.  

היועצת שנעזרתי בה העבירה לי שאלון למלא, והגיעה כבר למחרת לשיחה של כשעתיים בביתי. היא ביררה מהם ההרגלים שלנו: שיגרת שינה (המכונה בשם הבומבסטי "טקס שינה"), מספר התעוררויות בלילה ומה קורה בהן, הרגלי אכילה, הרגלי שינה במהלך היום ועוד משתנים. בנוסף, היא בדקה אתי איזה שיטות הרדמה נוחות לי ואלו לא. במהלך הפגישה קיבלתי הסברים מפורטים על גבולות, על הרגלי שינה ושאר עניינים רלוונטיים. חלק מההסברים שלה היו מאוד מחכימים ומחדשים, למרות שחשבתי שאני יודעת אותם.

תינוקת ישנה על הבטן
צילום: יעל קציר

בשורה התחתונה השינויים עליהם המליצה היו מינוריים, כמו שינוי קטן בסדר הדברים בטקס השינה, או בזמן שאני אמורה לשבת ליד מיטתה. בכל בוקר הייתי צריכה לדווח בהודעה איך היה, ושוחחנו או שינינו דברים בהתאם. כשהיא כתבה לי תגובות כמו "יופי, את אמא נהדרת!" חשבתי שהציניות שלי לא תיתן לפידבקים שכאלו לחדור אלי, אבל אחרי לילה קשה ינקתי את המחמאות האלו כמו אוויר לנשימה. אחרי כמה ימים היה ברור שהשיטה שבחרנו בה (שינוי הרגלים בהדרגה) לא עובדת עם אביגיל, וגורמת להחרפה בהרגלי ההירדמות ובהתעוררויות התכופות בלילה, והחלטנו ביחד לשנות את השיטה (ביקשתי ממנה שינוי מיידי ולא הדרגתי) ובאופן מפתיע כבר בלילה הראשון היה שיפור משמעותי, בלילה השני השיפור העמיק ולמעשה מאז, טפו חמסה שום בצל, אביגיל ישנה טוב כבר יותר מחודש.

מסקנותי מהחוויה היו מאוד ברורות: כשמגיע גורם מקצועי מבחוץ – המחוייבות לשינוי מחייבת יותר, כשצריך לתת דין וחשבון – על אחת כמה וכמה, הפידבקים שנשמעים בהתחלה מאולצים או לא מתיישבים כל כך טוב עם התחושה שלי או עם האמונה שלי – נחוצים מאוד ברגעים הקשים, והעובדה שיש מישהי להתייעץ איתה, לדבר איתה בפרטי פרטים על הקושי והדילמות וכמובן לשמוע ממנה הסברים מלומדים והגיוניים להתנהגויות שלא הצלחתי לפענח – הפכו את ייעוץ השינה הזה למאוד מאוד מוצלח. גם תוך כדי התהליך וגם, כמובן, בשורה התחתונה.

מדובר ללא ספק בפתרון יקר, אבל אחרי שנה וחצי ללא שינה רציפה – הוא היה נחוץ מאוד לאביגיל ולי.

לסיכום, איני חושבת שכל הורה זקוק לייעוץ שינה. מדובר, בסופו של דבר, בפונקציה די בסיסית. אבל אם התינוק/ת שלכןם לא שמע/ה על כך, ומתקשה לישון, ממליצה לפחות לשקול זאת. כמו כן, איני חושבת שיש יועצת שינה אחת טובה ומומלצת, בוודאי נתקלתןם גם אתןם בנשות מקצוע מוכשרות בתחום, אבל הנה הפרטים של מי שעזרה לי, שהיתה נעימה, מועילה ותומכת. 

המשפחתון | |המשפחתון

המשפחתון הוא בלוג בענייני הורות, ילדים ומשפחה. 

יעל קציר

אם יחידנית לאביגיל. עורכת את המשפחתון, מעצבת וכותבת במערכת עיתון הארץ וכעצמאית, בוגרת תואר ראשון בעיצוב גרפי, חברה בתא העיתונאיות ובוועד עיתונאי הארץ-דה מרקר.

קישור לבלוג הקודם של יעל, "מבשלת הריון"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ