המשפחתון
ילדים והוריהם מפגינים נגד הריסת החורשה בשכונת הדר
ילדים והוריהם מפגינים נגד הריסת החורשה בשכונת הדרקרדיט: דנית ניצן
המשפחתון

// יעל קציר

כשנטע שוורץ, בת 10, יצאה לחופש הגדול מהלימודים, היא הבינה שיש לה הרבה עבודה לקיץ. לא מדובר על שיעורי בית, או פעילות של קייטנה אינטנסיבית. נטע גייסה את עצמה ואת חבריה לשכונה למאבק בעיריית רמת השרון למען הצלת חורשה המיועדת לכריתה. "אבא ואמא הסבירו לי שעומדים להרוס את החורשה. הבנתי שזה דבר רע והתחלתי לארגן את הפעילויות. רציתי לגרום לילדים להבין שזו בעיה", היא מספרת בראיון טלפוני.

אתמול פורסם בהארץ כי תושבי שכונת הדר ברמת השרון מתנגדים להקמת בית ספר על שטח חורשה, שיגרום לכריתת עצים ולצמצום שטחה (המונה כעשרה דונם) בחצי. לדברי דנית ניצן, תושבת העיר "חורשת העמל, בה למעלה מ- 150 עצים, היא הריאה הירוקה האחרונה שנותרה ברובע הדר ואחת האחרונות ברמת השרון, ומהווה בית חסר תחליף לקיפודים, חרדונים, צבים, עטלפי פירות, נקרים, יונקי דבש ואדום החזה שניתן לראות בה בקביעות. בחורשה יש גם גינת כלבים שאליה תושבי האזור מביאים את הכלבים שלהם, והרבה מקום לשחק".

מיד כשהתגלתה תוכנית להריסת החורשה והקמת בית הספר, התגייסו עשרות תושבי השכונה והרחובות הסמוכים לחורשה, והקימו קבוצה בשם "משמר החורשה". הקבוצה מונה היום מעל 200 איש. לצידם, ילדים כמו נטע ובני נוער שנהנים מהחורשה באופן יומיומי, הקימו קבוצה משלהם, באותו שם. נטע וחברותיה ישבו והכינו תוכנית של פעילויות, גייסו את החברים והילדים. "הן הבינו שזה מטריד אותנו, ושגם אותן זה מטריד", אומרת ורד שוורץ, אמא של נטע. "ברגע שהיתה להן מודעות - היה להן חשוב להשפיע ולקחת חלק ולהראות איך הן תורמות למאבק. הן פתחו קבוצת ווטסאפ לחברים, נפגשו עצמאית. הכל יוזמה שלהן שנשאבה מיוזמה שהמבוגרים נוקטים בה". נטע ראתה את הדוגמה של הוריה שהפכו פעילים והתרשמה מאוד "היא אמרה לנו: אמא אני חושבת שזה מאוד יפה שאת ואבא נלחמים על משהו שאתם מאמינים בו", מסבירה ורד.

ילדות בהפגנה
נטע ויסמין מפגינות מול בית ראש העירייה ביום ראשוןצילום: דנית ניצן

גם יסמין, הבת של דנית ניצן, פעילה בקבוצת הילדים. "יסמין גילתה מחויבות אדירה - גייסה חברים, השתתפה בהכנת שלטים, כתבה סיסמאות בחורשה, יצאה להדביק מודעות בכל שבוע, הפיצה את העצומה והיתה בהפגנה מול בניין העירייה ביום ראשון השבוע. ואני מאוד גאה בה", אומרת דנית.

בין היוזמות של קבוצת הילדים "משמר השכונה", נמנו מפגשים שבועיים בשם "שישי בשש בחורשה";  הכנת שלטי מחאה; ציור סיסמאות מחאה על שבילי החורשה; השתתפות בהפגנות ההורים וארגון הפגנה לילדים; צילומי סרטונים של הילדים מסבירים למה הם אוהבים את החורשה; פגישה בחורשה עם ראש עיריית רמת השרון בה ביקשו ממנו לא לכרות את העצים; והחתמה על עצומות: אחת למבוגרים ושנייה לילדים בלבד (לקישור לעצומה לחצו כאן). בנוסף, הילדים יזמו וקיימו מפגש ילדים בחורשה, בו שיחקו "חפש את המטמון" ומשחקים של פעם כמו קלאס ושלושה מקלות.

בכל שבוע לקראת "שישי בשש", יוצאת הקבוצה הצעירה להדביק מודעות בשכונה. "ממש יפה לראות אותם מתגייסים למען משהו שהם מאמינים בו", אומרת ורד, אמא של נטע. "הילדים היותר גדולים (15-18) גם הגיעו והיו פעילים בהפגנות ובמחאות, אבל הם מקובעים כבר. אצל הקטנות היתה יותר יוזמה וחשיבה מחוץ לקופסה, והן ניסו לתקוף את הנושא בצורה עצמאית. הן הבינו שיש להן זכות דמוקרטית וחשבו איזה פעילויות יביאו קהל של ילדים. ללא יועץ שיווק או אסטרטג".

"הילדים נורא נהנו מהפעילויות האלו", אומרת נטע. "אני חושבת שיש גם צד חיובי לבניה, כי זה מגבש את הרובע". כשהיא נשאלת מה הכי היתה רוצה, היא עונה ללא היסוס "שבסוף לא יבנו והחורשה תמשיך להתקיים, וגם שיתחילו לנקות ולכסח את הדשא, כי בקושי דואגים לטיפוח החורשה. נראה לי שאשחק שם יותר, כי החורשה היא לא סתם שטח, משתמשים בה ומשחקים בה".

ילדות וילדים מכינים שלטים בחורשה
ילדות וילדים בחורשה מכינים שלטים לקראת הפגנהצילום: דנית ניצן

גם ורד מאמינה שלחורשה יש תפקיד חשוב בחיי התושבים "קשה לייצר חיי קהילה בנוף האורבני ויש הרבה ניכור. ברמת השרון באזור שלנו עדיין השתמרה תחושת קהילה, הילדים מכירים ומשחקים ביחד, יש בניינים משותפים, ויש את מה שהיה כשהיינו ילדות - שיוצאים ומשחקים בחוץ - וחשוב לנו לשמר את זה. לכסות גם את זה בבטון גודע את הקהילתיות של הילדים והמבוגרים. נכון שאין שם מתקנים מפונפנים, אבל ילדים לא צריכים את זה, יש להם את הדמיון שלהם, הם יכולים לרוץ בין העצים ולהקים אוהל על הדשא וזה נהדר. חורשה לא צריכה להיות מעניינת, השטח הפתוח מייצר את הקהילה ואת מקום המפגש".

על פי תגובת עיריית רמת השרון "יש מצוקה אמיתית של צפיפות בבית הספר בשכונת הדר הדורשת פתרון דחוף" וטרם התקבלה תוכנית או החלטה בנוגע למיקום בית הספר שייבנה, אך תושבי השכונה מתעקשים כי בעוד ישנן חלופות למיקומו של בית ספר חדש, אין חלופה לחורשה, שהיא עולם ומלואו. "כרגע בית הספר מאוד קרוב, ולא חכם לדעתי לבנות שני בתי ספר במרחק כמה מטרים אחד מהשני", אומרת נטע.

המשפחתון | |המשפחתון

המשפחתון הוא בלוג בענייני הורות, ילדים ומשפחה. 

יעל קציר

אם יחידנית לאביגיל. עורכת את המשפחתון, מעצבת וכותבת במערכת עיתון הארץ וכעצמאית, בוגרת תואר ראשון בעיצוב גרפי, חברה בתא העיתונאיות ובוועד עיתונאי הארץ-דה מרקר.

קישור לבלוג הקודם של יעל, "מבשלת הריון"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ