חתן פרס ישראל לספרות תורנית: "כושי צרוד צועק בהופעה, זה תרבות?"

הרב יעקב אריאל כבר עורר בעבר זעם על התבטאויותיו בגנות קהילת הלהט"ב. כעת, עם ההכרזה על זכייתו בפרס, כדאי לשמוע מה הוא חושב על מוזיקה, כדורגל, נורמליות ולהיזכר מה קרה ליאיר גרבוז

יאיר נהוראי
יאיר נהוראי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הרב יעקב אריאל ב-2013. קיבל את פרס ישראל על "היקף היצירה התורנית בארבעת חלקי שולחן ערוך"
הרב יעקב אריאל ב-2013. קיבל את פרס ישראל על "היקף היצירה התורנית בארבעת חלקי שולחן ערוך"צילום: תומר אפלבאום
יאיר נהוראי
יאיר נהוראי

ב-2017 השתמש שר החינוך דאז, נפתלי בנט, בסמכותו כדי למנוע מיאיר גרבוז לקבל את פרס ישראל לאמנות פלסטית וביטל את הפרס. בנט עשה זאת בעקבות נאומו השנוי במחלוקת של הצייר והפובליציסט שנתיים קודם לכן שנודע בשם "נאום הקומץ" או "נאום מנשקי הקמעות" ועל רקע מחלוקת בוועדת הפרס. בעקבות הסערה, הבהיר גרבוז לא פעם ולא פעמיים כי דבריו הוצאו מהקשרם ונוצלו למטרות פוליטיות.

אם אלה הם פני הדברים, הרי שבנט קבע רף לקבלת פרס ישראל. תנאי היסוד הוא כיבוד הפלורליזם התרבותי. לכן, בפוסט זה אני מבקש להביא דברים שאמר הרב יעקב אריאל, חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת 2020, בענייני תרבות. אריאל, בן 82, נחשב לאחד מראשי הזרם החרדי-משיחי ומכהן כנשיא ישיבת ההסדר רמת גן ונשיא ארגון "חותם", ששם לו למטרה "להשיב את היהדות למרכז סדר היום הציבורי". יצויין כי בעבר כבר עורר הרב זעם והתנגדות עמוקה מצד ציבורים רחבים בישראל בשל התבטאויותיו הרבות בגנות מצעדי גאווה, הומואים ולסביות.

את הדברים אמר הרב אריאל לפני כשנה במדרשה לבנות "אוריה" שבגבעת שמואל במסגרת שיעור ששמו "דיני ההדלקה ומלחמת התרבות". המדרשה הוקמה על ידי הרב יהושע שפירא והרב ברוך סליי, ועל פי פרסומיה שלה, משלבת את תורת הרב קוק ובנו עם תורת החסידות. חשוב להאזין לשיעור כולו. הוא מצוי באתר המדרשה, אולם מפאת קוצר היריעה אתייחס לכמה מובאות ממנו.

אריאל: "חנוכה זה המאבק בין התרבות שלנו לתרבות אחרת. לא המדע הוא הבעיה, לא הטכנולוגיה הבעיה - התרבות. והתרבות הטובה, לא אמרתי מוזיקה טובה, תיאטרון טוב, ספרות טובה. אני מדבר על מה שתופס אנשים בעיקר. בדרך כלל מכל המכשירים האלה לא באה התרבות הטובה. אגב יש, אם אני רוצה מוזיקה קלאסית - אני פותח קלאסי, יש לי מוזיקה קלאסית יפהפיה... פעם הייתי צריך ערימת תקליטים, היום יש לחצן, בטהובן מוצרט באך - אין בעיה".

"אבל כמה אנשים משתמשים בזה, תסלחו לי? תראו לי בני נוער שיודעים מה זה מוצרט. אתם יודעים... סליחה, אני לא יודע את השמות החדשים, אלביס זה שייך לדור הקודם. מי היום הזמרים החדשים? אני לא יודע. תסלחו לי, לא שיר, לא זמרה, כושי צרוד. לא בגלל שהוא כושי אלא אחד צרוד צועק בקולי קולות צרודים - זה נחשב. יבוא איזה... בגני התערוכה שם בתל אביב, 200 אלף בני נוער יתעלפו לשמוע את הצרידות של אותו כושי. זה תרבות, תסלחו לי?"

"כדורגל יש לך מיליונים שמקשיבים. ודברים רציניים, ערכיים? לשחק כדורגל זה  טוב, אבל לצפות? זה בריא? זה ספורט? זה בדיוק היווניות. הערצת ספורט. לא הספורט הבעיה, שאנשים יעשו... שכל יום ירוצו, זה טוב, לא אומר שעתיים דווקא, חצי שעה ביום זה בריא. אבל כיושבים בבית מכורבלים, או יושבים לאכול, הולכים לאצטדיון, ורק אם אחד נותן אפס (מתכוון לגול - י.נ) אז יש אלוקים, ואם שני אפסים - אין אלוקים".

הרב אריאל בכנס לנוער דתי במכון לב בירושלים, ב-2006
הרב אריאל בכנס לנוער דתי במכון לב בירושלים, ב-2006צילום: איתן הוקסטר

"אני יודע איפה אני חי, תסלחי לי (עונה לתלמידה), אני יודע איפה אני חי. זה תרבות? תרבות זה נקרא בזה שאדם יש לו ערכים, יש תכנים, יש דברים שברוח. אנחנו נאבקים היום מלחמת תרבות על התרבות הטובה, הערכית, הרחבה, האתית, המוסרית, מול כל אותו זבל שאנחנו חיים איתו. איפה הגבולות? (בין) מי שיודע להבחין בין זבל לבין אוכל טרי. אנחנו אומרים כל יום 'נותן לשכווי בינה להבחין בין יום ובין לילה'. ובמוצאי שבת, אחרי שגמרנו את השבת היפה, שהיינו בבית עם התרבות האנושית הנורמלית ויוצאים לחול, אומרים 'הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחול וּבֵין אור לְחשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים'".

***

אז אם אני מבין נכון, הרב אריאל מגדיר שהתרבות שלו היא "נורמלית", "טובה", "ערכית", "מוסרית" ו"בעלת תכנים", בעוד שהתרבות האחרת היא "יוונית" ו"זבל". ומהי התרבות של אריאל? לא לגמרי ברור, אם כי הוא נותן בה סימנים. היא כוללת מוזיקה קלאסית, בטהובן מוצרט ובאך, ושמירת שבת כהלכתה.

ומהי התרבות האחרת? שוב לא לגמרי ברור, אבל יש לה מאפיינים. למשל, 200 אלף בני נוער שהולכים למופע בגני התערוכה כדי "לשמוע את צרידותו של הכושי" או אוהדי כדורגל שבאים לאצטדיון לעודד את קבוצתם. "הנורמליות האנושית" שעליה מדבר אריאל מזכירה מאוד, בעיני לפחות, את סיסמה הבחירות של מפלגת נעם - "עם נורמלי בארצנו".

זכותו של אריאל לחשוב, להאמין ולחנך שהוא נורמלי, ערכי, מוסרי ובעל תכנים, ממש כשם שזכותו לחשוב ולהאמין ואף לחנך שהתרבות האחרת היא "זבל". דבריו, מקוממים ככל שיהיו, מוגנים בזכות לחופש ביטוי ויש אף מקום להילחם על זכותו לומר אותם. עם זאת, נדמה שלאור ההחלטה של בנט לפסול את יאיר גרבוז בגין התנשאות תרבותית (אם אכן כך הם פני הדברים), הרי שיש מקום לבחון גזירה שווה על הרב אריאל ללא קשר לתרומתו לארון הספרים היהודי. ממש כשם שביטול הפרס לגרבוז איננו קשור לתרומתו לעולם האמנות.

גילוי נאות: מכינת עלי והרב אלי סדן מנהלים נגדי בימים אלה שתי תביעות השתקה ("דיבה" ו"זכויות יוצרים") בסכום כולל של 1.7 מיליון שקל. מטרתם היא למנוע ממני להפיץ את תורתם. בעקבות כך פתחתי בגיוס המונים באמצעות דף הפייסבוק של הבלוג להתמודדות עם תביעות אלה וכדי להרחיב את המאבק ביהדות המשיחית.

יאיר נהוראי

יאיר נהוראי | |בממלכתיות

בממלכתיות - תפישת העולם מבית מדרשו של הרב קוק, לפיה יש לנקוט ביחס של כבוד רב כלפי המדינה כחלק מתפיסתה כ"ראשית צמיחת גאולתנו". 

עו"ד יאיר נהוראי הוא מנהל המחלקה המשפטית של "רבנים למען זכויות אדם", בעל משרד פרטי המתמחה בפלילים ובעתירות מנהליות לבג"ץ.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ