סטירה שסוטרת נערה: נהלים - דיני נפשות - הבלוג של יקי שגיא - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סטירה שסוטרת נערה: נהלים

הסטירה היא אגרוף שפתח את פיו, וכל שנותר לנו הוא לאטום אוזניים למילים שהטיח בנו: ״הביטו על עצמכם״

תגובות
עהד תמימי וחייל צה"ל סמוך לנבי סאלח ב-2012
מג'די מוחמד / אי-פי

סטירה שסוטרת נערה בת 16 לחייל הניצב בחצר ביתה - יש להישמר מפניה מכל משמר, כי היא מפרה את הסדר ופוגעת בשגרה. צבאנו יפעל במקרים אלו בקור רוח ומקצועיות, תוך ניטור מוקד ההפרה, סגירה עליו, ולבסוף לכידתו באמצעים טכנולוגיים משוכללים.

אין הסטירה קרה כנשק, אין היא מתווכת על-ידי חפץ. בשר נוגע בבשר. לכן היא מסוכנת מאוד, כי בכוחה להמחיש לנו את חום גופו של הסובייקט, את רטט עלבונו הלוהב בקצות אצבעותיו, את הזיכרונות שלו, את זיעתו הניתזת על רעמת תלתליו, את תשוקתו הקודחת לחופש.

בצורה הרווחת מופיעה הסטירה כאלימות בין קרובים, ומבטאת ממד של אכזבה ומערך ציפיות שקרס. לכן נודפת ממנה בהקשר הנוכחי משמעות דוחה, לפיה הסוטר על פנינו קרוב אלינו באיזה אופן, מצפה מאתנו לדבר-מה, גורלו כרוך בגורלנו, והוא דומה לנו דמיון מבהיל ומסקרן ומושך ומעורר הזדהות ובלתי נסבל ממש.

כמסמן תרבותי הסטירה ״נשית״, לעומת האגרוף, הסכין, האבן, ואין היא מניחה אותנו על תדר האלימות שכה רצינו להפעיל בתגובה. במגעה החלש, הלא-פוצע-דיו, מותירה אותנו הסטירה ללא נחמת הפורקן המידי, החזק, המותח גבול ברור ביננו לבינם.

יש להישמר מהסטירה דווקא משום שאינה חוצה את סף האלימות המבקשת להרוג: כי יש בה מידה של בלימה וכבוד עצמי, של גאווה, ואולי גם של פחד, והיא עלולה ללמדנו שבנפש היריב מתחולל קרב בין יצרים לבין ערכים, כלומר, שהוא אנושי.

לפיכך יהיה הנוהל כדלקמן: יש לפעול בקור רוח אל מול סטירה שסוטרת נערה פלסטינית בת 16, בכפר בו היא חיה, לחייל הניצב בחצר ביתה. יהיה זה ניצחון השכל על הרגש, האנושי על הפרא, הגברי על הנשי, הנאור על הנחשל, הכובש על הילידי.

יש לנהוג בשלווה של שליטים אל מול סטירה שסוטרת נערה, ולהוסיף טפיחה עצמית על שכם, פעלנו בבגרות וביישוב הדעת, וגם ציוד הלוחמה שלנו ערוך ומכויל. הסטירה היא אגרוף שפתח את פיו, וכל שנותר לנו הוא לאטום אוזניים למילים שהטיח בנו: ״הביטו על עצמכם״. לא נביט על עצמנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#