מתבקשים לצייר בית בראיון לעבודה חדשה? אל תסכימו - דיני נפשות - הבלוג של יקי שגיא - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתבקשים לצייר בית בראיון לעבודה חדשה? אל תסכימו

השימוש שעושים מקומות עבודה באבחון פסיכולוגי הוא פולשני ומהווה ניסיון לא מוסרי לקבל אחיזה היכן שאסור לאיש לאחוז, למחוק את קווי המתאר של הפרט ולייצר חברת מדע טהורה וחפה מטעויות. האם מקום העבודה העתידי צריך לדעת עלינו הכל?

תגובות
בית, משפחה מחייכת ושמש

אתחיל מהסוף: צריך לאסור על קיום אבחון פסיכולוגי פולשני, הנעשה באמצעות ״מבחנים השלכתיים״, בעת מיונים למקומות עבודה. כך תעשה חברה אזרחית צודקת, שלא אוחזת בגרון חבריה, נועצת טלפיים ומציצה בכוח אל לוע הנפש.

"מבחנים השלכתיים" הם מבחנים המבקשים גישה אל פנימיותו של אדם, מבעד לדיבורו הגלוי. הנבדק מתבקש לצייר בית, עץ, דמות אנושית, לתאר מה ראה לנוכח כתם דיו מופשט, לתת פרשנות למתרחש בתמונה עמומה. לעיתים עליו להשלים משפטים באורח חופשי. בהתאם, מתקבל ביטוי של עולמו הרגשי, החבוי והנסתר. במקור נעשו מבחנים אלו במסגרת טיפול, למען המטופל ובניסיון לפתוח צוהר אל נפשו. אך כיום משמש כלי זה גם בעת מיון למקומות עבודה, לאור צרכי מעסיקים בעובד יעיל, נאמן, אחראי. כך סטתה האתיקה המקצועית מהאדם ורווחתו, היישר אל מוסדות החברה הפועלים עליו.

יריד תעסוקה במיאמי
לין סלדקי / אי-פי

א׳, בן 45, מהנדס בהכשרתו, ביקש להתקבל לעבודה בחברה גדולה. כשהוא מדבר איתי קולו רועד, מתקרב לבכי. ״אני לא מבין למה ביקשו ממני לצייר ציורים. משהו בזה פגע בי, קשה לי לומר בדיוק מה. למרות שאני מצייר בסדר גמור, יצאתי מהמיונים בתחושה כבדה״. א' מתקשה למצוא הסבר לעלבונו, אך אני מציע שנפגע משום שמשהו מכבודו חולל, צנעתו הופרה נוכח הדרישה שייקח חלק במהלך עוקף-מודעות שפלש אל נבכי נפשו.

מובן שבדיקת כישורי מועמדים מחייבת בירור התאמתם האישיותית, ולא רק המקצועית. מובן גם שראיון עבודה ״סובל״ מהאפשרות שמועמד יציג עצמו באופן מטעה. אך אם נוציא מהכלל ניסיונות זדוניים לשקר ולרמות, דומה שבימינו נשמטת ההכרה שבחברה חופשית עומדת לאדם הזכות להפריז, לא לדייק, לטעות ולטשטש, וכי אין לכפות על הסובייקט עירום נפשי במטרה לחסל את טווח השגיאה.

"ומה אם יתקבל אדם הנוטה להתקפי אלימות?", יתרעמו מעסיקים. ובכן, חברה צודקת נושאת לעיתים את מחיר ה"טעות" על-פני פגיעה בצנעת חבריה. אדרבא, ככל שיוכח תוקף הניבוי והחיזוי של המבחנים, כן יגרע תוקפם המוסרי.

לו היה עליי לאפיין במשפט אחד את מהותו של משטר טוטליטרי, לנסח במילים ספורות את טיבו, הייתי אומר כך: זהו משטר הדורש שתוכו של אדם יהיה כברו. עוד לפני התביעה לנאמנות, זו צורת שליטה השואפת להביס את הדיבור הגלוי של האזרח, את אופני הייצוג שתחת שליטתו ורצונו המודע, ולהבקיע אל ״האמת״ של תשוקותיו ומאווייו.

בתפקידו כמבחן מיון למקומות עבודה, מהווה המבחן ההשלכתי ניסיון לא מוסרי לקבל אחיזה היכן שאסור לאיש לאחוז, למחוק את קווי המתאר של הפרט ולייצר חברת מדע טהורה וחפה מטעויות.

לפעמים נדמה לי שכל חומר הפסיכואנליזה פקע באיזו נקודת זמן מחוץ למחזור הדם הטיפולי, ושעט בדהרה אל גוף החברה כולה. הורים חושבים על ילדיהם במושגים אבחוניים גרידא, רואים בהם "מטופלים" הנושאים מלוא החופן הפרעות פוטנציאליות, על פני מתן הכוונה וחניכה ערכית. היריב הפוליטי מפורש ללא הרף באמצעות שיח הפתולוגיה הנפשית, וכיום גם מעסיקים מבקשים לדעת את העובד על בוריו, לקלף את מעטה ההגנה מעל נשמתו.

זוהי, אפוא, קריאתי למיסוד אתיקת המיונים למקומות עבודה. העובדה שהמיון נעשה תכופות על ידי חברה חיצונית המעסיקה פסיכולוגים, לכשעצמה פסולה בעיניי. פסול הדבר שהאחריות על שיקול הדעת המייסר והחובה הקשה לפסוק, עברה מן המעסיק אל "מומחה אחר". בין אם אתה מהנדס, מתכנת או רואה חשבון - פסיכולוג הוא זה שימליץ על התאמתך לתפקיד. דומה שאת הנפש - בעיקר את הנפש - מעמידים כיום למבחן. אך גם אם נוותר על דיון בשליטת הפסיכולוגיה כמעט בכל שדה בחיינו, נוכל לכל הפחות לומר ביחס למיונים למקומות עבודה: די למבחנים הכופים הצצה אלימה אל נבכי הנשמה. תשוקות ומאוויים ותכנים נפשיים חבויים, שייכים כולם לרשות היחיד בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#