דף הטוויטר של בנימין נתניהו מציג: דרוויניזם יהודי - דיני נפשות - הארץ

דף הטוויטר של בנימין נתניהו מציג: דרוויניזם יהודי

לפי ראש הממשלה, בעולמנו החלשים נרמסים והחזקים שורדים ונישאים על כפיים. לתפישתו, למדשדשים ב"רביכת החולשה" - כמו ערבים, נשים, להט״בים ועוד - אין סיכוי להינצל

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ראש הממשלה נתניהו והכלבה קאיה
ראש הממשלה נתניהו והכלבה קאיהצילום: מתוך עמוד הפייסבוק של ראש הממשלה
יקי שגיא
יקי שגיא

האגדה מספרת שבמצעד הגאווה אשתקד ניגשה הפעילה הטבעונית טל גלבוע לעבר ח"כ מרב מיכאלי, והציגה בפניה מספר טיעונים בשבחי הטבעונות. מיכאלי, פמיניסטית נחושה ולוחמת חופש ושוויון לכל, לא התבלבלה, מיהרה לבטל את גלבוע והוסיפה הערה בנוסח: "אני מאמינה שזו זכותנו האבולוציונית לאכול חיות". כך, לפי האגדה, התייחסה ח״כית מהמשכילות במשכן לתיאוריה הדרוויניסטית, לא כתיאור של מציאות בה החזק שורד והחלש נכחד, אלא כהצדקה שלה. כלומר, אם המדע מראה שכך הטבע נוהג, הרי שכך ראוי שינהגו בני אדם. מיותר לציין מי היו האחרונים במאה שעברה לעשות שימוש בדרוויניזם, לא כדי לתאר עובדות אלא כדי להחיל אותן על החברה האנושית.

הסיפור המייאש הזה חזר אליי למקרא ציוץ של ראש הממשלה בדף הטוויטר שלו בחודש שעבר. למען האמת, הציוץ הזה לא נותן לי מנוח וקראתי אותו אולי מאה פעמים. במקור הוא נכתב באנגלית, ובתרגום חופשי שלי לעברית, נכתב שם כך: "החלשים מתפרקים, נשחטים ונמחקים מעל דפי ההיסטוריה, בעוד שהחזקים, לטוב ולרע, שורדים. החזקים זוכים לכבוד, עם החזקים כורתים בריתות ובסופו של דבר, שלום עושים עם החזקים״ (“The week crumble, are slaughtered and are erased from history while the strong, for good or for ill, survive. The strong are respected, and alliances are made with the strong, and in the end peace is made with the strong”).

מתוך דף הטוויטר של ראש הממשלה

זה ציוץ קצר אך הוא ננעץ בבשרי כפי שנמר נועץ שיניו בארנב. ראש הממשלה, כך מגלה בנקל ניתוח הלב הפועם בגוף הטקסט, לא מתאר בפני קוראיו מציאות לא נוחה, אותה הוא שוטח בכאב ופיכחון מריר, כשהוא מצר על עולם בו החלשים נרמסים והחזקים בלבד שורדים ונישאים על כפיים. ניכר בעליל שתמונת המציאות הזו מקובלת עליו וכי במידה רבה הוא מאמץ אותה לחיקו. החזק שורד כי החזק חזק, לחזק עושים כבוד, חבל על החלשים, וכך זה קורה לטוב ולרע.

מכיוון שהשמאל שכח זה מכבר מה זה להיות יהודי, ומכיוון שביבי הוא ממילא היהודי בה"א הידיעה, אב האומה, האידיאה האפלטונית שלה, הרי שניתן לראות באמצעותו את מעגל הנצח שהשלמנו כולנו. זאת, למן הימים בהם הלכנו כצאן לטבח, עבור לימים בהם התחזקנו והפכנו ריבון, ועד להווה בו עברנו להצדיק במשיכת כתף את העובדה שהחזק טורף והחלש נטרף.

זה הציוץ שכותב ראש הממשלה של כולם - נשים הסובלות מהדרה במרחב, ערבים החווים דיכוי ואפליה ממוסדת. מזרחים, להט״בים, עולים חדשים, נכים, עניים, חולים בחדרי מיון וקשישים במחלקות סיעודיות. מול כל אלו, האוברמענטש מקיסריה מרביץ פילוסופיה שזופה ובנויה לתלפיות, ומאותת - מוטב, ידידיי, שתהיו חזקים. לפחות נסו להתחשל כי הרבה סיכוי בתוך רביכת החולשה הזו אין לכם.

מה נותר לעשות? נותר לקוות שבתוך סיעות הליכוד והבית היהודי, מקום משכנם של הנפילים הענקים והכשירים אבולוציונית (היכן שהאויב החלש נופל שדוד בתחינה לשלום), אין חלילה לאחד מחברי המפלגה איזה אחיין או בן דוד הסובל מחולשת רוח, דיכאון, נוירוזה או סתם מזג רכרוכי. בוודאי יש לקוות שאיש בסביבתם לא סובל מליקוי גופני כלשהו. איזו חרפה דבר שכזה יכול היה להמיט על העם כולו.

יקי שגיא
יקי שגיא |דיני נפשות

פסיכולוג קליני, יליד העיר תל-אביב, מתגורר ביפו עם אשתי, קארין.

כותב על תחום הנפש ועל המעמד שהפסיכולוגיה צברה בישראל ובמערב בכלל, בניסיון לנסח גבול בין שיח הטיפול הנפשי, לבין סוגיות של מוסר, ערכים ועמדות פוליטיות, שאינן שייכות ל"לא מודע".

אתייחס לסוגיות פוליטיות ובראשן למציאות הכיבוש, הדיכוי והאלימות שמקיימת ישראל, כמו גם לאופי השיח שמתקיים בארץ בין ימין לשמאל, ולקשיי השמאל בהווה לשאת את קולו מבלי לסרס עצמו מבעוד מועד בחשש והתנצלות.

אגע בנושא האחד הבוער בנפשי - אסונם של בעלי החיים, צער הנפש ועינויי הגוף וההשמדה השיטתית שאין שני לה, אסון שאינו נותן לי מנוח, שעוברות החיות למען הנאות החך של האדם. אין דיכוי כמו דיכוי החיה.    

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ