יקי שגיא
יקי שגיא
נעמה יששכר. "ביסוד גזר הדין החמור והמפלה שניתן בעניינה של נעמה עמדו שיקולים זרים", כתבו בני המשפחה לאוחנה
ברשתות החברתיות עקפו את גסות הרוח של לוי בסיבוב
יקי שגיא
יקי שגיא

להלן גזר הדין שהעניק לנעמה יששכר בית המשפט של הרשתות החברתיות, בעידן הטהרנוּת הפוליטית: לפנינו ישראלית שנשפטה בהליך מפוקפק וצפויה לרצות שבע שנות מאסר וחצי בכלא הרוסי. אבל בהשוואה לאברה מנגיסטו השבוי בעזה ולאלפי הפלסטינים העצורים בישראל, לנשים החיות בצל גברים אלימים ולשואת בעלי החיים, קבע הטריבונל הטהרני שמדובר באשה פריבילגית עם קבלות: ילדת שמנת ישראלית, יהודיה, צעירה (העולם שייך לצעירים), שנולדה להערכת רבים בצבע הנכון.

בעוד שניתן להזדהות עם כאבם של בני משפחה שמאבקם לשחרור יקירם לא זכה לתנופת המאבק לשחרור יששכר, הרי שמרבית המצקצקים ברשתות החברתיות צופים בפרשה ממרחק בטוח, ונוהגים כאילו הוענקו זכויות-יתר לאזרחית דשנה המביטה עליהם מלמעלה. ״המאבק למענה צודק״, אומרים רבים בהתחסדות, ומייד פונים להדגים כיצד בהשוואה אליו הופקרו מאבקים אחרים.

ובאמת רק מתנות משמיים נפלו על ראשה של אסירה זו. להווי ידוע ששהייה בכלא ברוסיה לא נוראה כמו מוות בלחימה בסוריה. גם מוות בלחימה בסוריה לא נורא כמו טבח העם הכורדי. יששכר אמנם לא זכתה עד כה לתמיכה לה זכה בשעתו גלעד שליט (נער תפנוקים פריבילג בפני עצמו, במיוחד בהשוואה לרון ארד), אבל בחוצפתה נעטפה באהדה ציבורית השמורה - כך נקבע - לפריבילגים בלבד. כל כך היא פריבילגית, שלרגעים חישבתי לברוח מבדידותי הקיומית ולהצטרף אליה לתא הסמוך בכלא במוסקבה.

ראוי לומר: יש מקום לתוכחה שהשמיע גדעון לוי, לפיה בכל הקשור לאסירים פוליטיים ״גם בתי הכלא שלנו מלאים בהם, באלפיהם״. מובן שמי שפוגע בשיטתיות בסביבה לא זכאי להתלונן על אסון האקלים, ומי שתומך ברמיסת זכויות פלסטינים בישראל לא זכאי לזעוק על רמיסת זכויות ישראלים בעולם. אלא שהתייחסותו הצינית של לוי לחמ״ל שנפתח למען יששכר על ידי חבריה ולהיותה ״הנערה שלנו״ (״נעמה מותשת, נעמה בוכה, נעמה חולמת, נעמה מקווה, נעמה בכל רגע״), נגועה בטעם רע, וסגנונו - כפי שקורה לא פעם - שופך את התינוק עם המים.

ברשתות החברתיות עקפו את גסות הרוח של לוי בסיבוב: שם לא בזבזו זמן על סוגיות מורכבות כגון תמיכת רבים באלימות השלטון לצד דרישתם לצדק מעבר לים. במקום זאת, עלה מכל עבר קול צעקה פשטני נגד היקף המאבק למען יששכר ואדישות הציבור למאבקים אחרים. דומה שפעילי כל העולם התאחדו כדי לתבוע את אשר גזלה מהם אסירה אחת במו ידיה. אם להיאבק - אז באמצעות השוואות: תגידו, תומכים נלהבים באישה כלואה, מתי בפעם האחרונה הפגנתם למען העניים בישראל?

למען האמת נמאס מהשיח שמבקר את התמיכה ביששכר בשלל טיעוני ״וואט-אבאוט״. נשבר הלב על מאסרה של אשה זו וכן על אלפי הפלסטינים העצורים כאן על לא עוול בכפם, וכן על אברה מנגיסטו השבוי בעזה מזה חמש שנים. הלוואי שהמאבק לשחרורו יצבור תאוצה - שמועות מספרות שמאבק אחד לא חייב לכרסם באחר. ברוך השם יש מקום לכולם.

אלא שקשה להתרשם שמאחורי קולות הנזיפה המציפים את הרשת חבויה בהכרח התמסרות כנה למאבק אחר. ברוב המקרים מדובר לכל היותר במוּסרנוּת נוסח פייסבוק 2019, ובניסיון להרחיב כל מחאה עד להתפקעות השדה הפוליטי וחיסולו על ידי עצמו. אכן, הלב רחב והנפש תקינה פוליטית.

יקי שגיא

יקי שגיא | |דיני נפשות

פסיכולוג קליני, יליד העיר תל-אביב, מתגורר ביפו עם אשתי, קארין.

כותב על תחום הנפש ועל המעמד שהפסיכולוגיה צברה בישראל ובמערב בכלל, בניסיון לנסח גבול בין שיח הטיפול הנפשי, לבין סוגיות של מוסר, ערכים ועמדות פוליטיות, שאינן שייכות ל"לא מודע".

אתייחס לסוגיות פוליטיות ובראשן למציאות הכיבוש, הדיכוי והאלימות שמקיימת ישראל, כמו גם לאופי השיח שמתקיים בארץ בין ימין לשמאל, ולקשיי השמאל בהווה לשאת את קולו מבלי לסרס עצמו מבעוד מועד בחשש והתנצלות.

אגע בנושא האחד הבוער בנפשי - אסונם של בעלי החיים, צער הנפש ועינויי הגוף וההשמדה השיטתית שאין שני לה, אסון שאינו נותן לי מנוח, שעוברות החיות למען הנאות החך של האדם. אין דיכוי כמו דיכוי החיה.    

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ