הנתניהו'ז יתבעו דיבה את אולמרט? עדיף שיחשבו שוב

ראש הממשלה לשעבר כינה בראיון את ראש הממשלה המכהן ובני משפחתו "חולי נפש". אולמרט גיחך על דרישת המשפחה לפיצוי בסך מיליון שקל וכנראה שהוא כבר מבין שתביעה לא תהיה פה

יסמין לוי
יסמין לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנימין נתניהו, ברקע שרה נתניהו
בנימין ושרה נתניהוצילום: אבישג שאר-ישוב

מאז הזכייה בתביעת הדיבה נגד העיתונאי יגאל סרנה (115 אלף שקל פיצויים והוצאות משפט), פיתחה משפחת נתניהו תיאבון לאיומים בתביעות מתקושרות דומות. בשבוע שעבר שלח פרקליט משפחת נתניהו, עו"ד יוסי כהן, מכתב לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בדרישה לפיצוי על סך מיליון שקל, אחרי שהאחרון כינה את בני המשפחה "חולי נפש" בראיון ל"דמוקרטTV".

אם להסתמך על הגיחוך שבו הגיב אולמרט לשאלה בעניין בראיון אצל "אופירה וברקוביץ'" ביום שישי האחרון, בנימין נתניהו יכול לשכוח מהתנצלות או הכחשה. אולמרט לא חזר בו כשהתבקש להתייחס לנושא, ואף שב והתייחס ל"אווירת הטירוף" שבה אנו חיים. הוא האשים את ראש הממשלה בכך ששתל במדינה הרס, פילוג ו"הסתה שלא היתה כמוה בתולדות ישראל". ייתכן שהוא כבר מעריך בסבירות גבוהה שתביעה לא תהיה פה.

ואכן, ספק רב אם משפחת נתניהו תפנה לערכאות בעניין זה. "בתי המשפט לא רואים בדרך כלל בביטויים כמו 'חולה נפש', 'משוגע', 'פסיכי' בבחינת לשון הרע המצדיקה פיצוי", אומר ל"הארץ" עו"ד רון לוינטל, מומחה ללשון הרע ותביעות דיבה ומחבר הספר "ארץ דיבת חלב ודבש". "האנשים שנחשפים לאמירות הללו לרוב אינם סבורים שמדובר ביותר מאשר קללות, כינויי גנאי וביטויים ברגע של רוגז. הפיצויים נעים בין אפס לבין סכומים סמליים מאוד. ייצגתי בעבר משפחה שפסיכיאטר צעק עליהם בשטח המרפאה שהם 'פסיכיאטריים' והם אכן זכו והפיצוי עמד סביב 15 אלף שקל. באותו מקרה מי שכינה אותם כך היה פסיכיאטר והדברים נתפשו כ'אמיתיים', אך לרוב, לא מדובר באמירות שנתפשות ברצינות".

מעבר לכך, אישי ציבור נדרשים לעור עבה יותר מאזרחים רבים בימים רגילים, וגם עם היכנסם לעולמות הדיבה. בנוסף, הם נדרשים לתום לב. אם משפחת נתניהו אכן תתבע את אולמרט סביר מאוד שהאחרון יגיש תביעה נגדית בגין ציוצים פוגעניים שפרסם יאיר נתניהו לאורך השנים ויציג גם התבטאויות לא ראויות מצד המשפחה כלפיו וכלפי משפחתו שלו. בתסריט שכזה סביר שהשופט יעשה הכל על-מנת להימנע מסכסוך פומבי בין הצדדים בין כתלי בית המשפט ויגלגל אותם לגישור שבו יידחו התביעות ההדדיות.

האם זהו המצב וזוהי תיבת הפנדורה שנתניהו ואולמרט רוצים? "אם התיק אכן יתנהל, אולמרט יצטרך להחליט אם טענתו היא הבעת דעה ומטאפורה או שהוא טוען להגנת אמת דיברתי ומבקש להוכיח כי אכן מדובר באבחון רפואי", אומר לוינטל. "אם הוא יבחר בכיוון הזה, כשעשוע יש להניח, או כדי להפחיד את התובעים, הוא יוכל לבקש לזמן אותם לבחינה פסיכיאטרית אצל מומחה מטעמו, דבר שיהפוך את התיק לאבסורדי במידה רבה. כך או אחרת, זה בוודאי לא תיק שבאמת כדאי לצדדים לנהל. כל עוד שולחים מכתב התראה, זה אייטם נחמד לדבר עליו. תביעה של ממש תהיה מרחץ דמים לא נעים לכל המעורבים".

יגאל סרנה בבית משפט השלום בתל אביב ב-2017צילום: מוטי מילרוד

ההיסטוריה מלמדת כי מומלץ לאנשי ציבור לברור היטב את הקרבות המשפטיים שלהם. ספק רב אם ראש הממשלה זקוק לקרקס תקשורתי נוסף על זה שמתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בפרשות האלפים. זאת ועוד, בית המשפט מסמן על-פי רוב לפוליטיקאים כי עדיף שילבנו את ענייניהם בזירה הציבורית, ולא בזו המשפטית. בעבר זכה פעיל הימין הקיצועי איתמר בן-גביר, כיום ח"כ מטעם הציונות הדתית, לפיצוי של שקל אחד על כך שהושווה לנאצי בתוכנית טלוויזיה. זאת, כשבן-גביר עצמו כינה את ח"כ אחמד טיבי "נאצי" ולא התנער מהצגת דמותו של ראש הממשלה יצחק רבין במדי אס. אס. גם השרה מירי רגב לא רוותה נחת מתביעה כנגד אדם שקילל אותה ("זונה עם פה של ג'ורה") ברשתות.

אחת מתביעות הדיבה המפורסמות ביותר שבה היה מעורב פוליטיקאי בכיר, היתה זו שהגיש אריאל שרון נגד השבועון "טיים" ב-1983 בארה"ב. מהכתבה של טיים עלה כי שרון שוחח עם בני משפחתו של בשיר ג'ומאייל על נקמה אחרי שהאחרון נרצח ובטרם אפשר את כניסת הפלנגות למחנות הפליטים בביירות. לפי הכתבה בנספח סודי לדו"ח ועדת כהן, "נספח ב'", שרון תועד קורא לנקמה על מות ג'ומאייל בעת ביקור התנחומים. בחלוף שנתיים קבע חבר המושבעים כי הפסקה הזו בכתבה אינה נכונה, אך פסק כי אין די ראיות כדי לקבוע כי "טיים" פרסם דבר שקר בכוונה תחילה.

בהקשר זה, התביעה שהגיש נתניהו נגד סרנה היתה חריגה. מדובר היה בתיאור של מקרה, שנטען כי התרחש במציאות לכאורה והיו לו משמעויות עקיפות גם על ביטחון המדינה. לכן, על הנתבע היה להוכיח כי האירוע התרחש - היה או לא היה. זו לא היתה הבעת דעה או שימוש בכינוי גנאי או בביקורת - אלא בטענה עובדתית מופרכת.

טראמפ מחוץ למגדל טראמפ בניו יורק, במארסצילום: Carlo Allegri/רויטרס

העיסוק במצבו הנפשי של מנהיג מדינה זכור היטב משנות נשיאותו של דונלד טראמפ בארה"ב. לאורך כהונתו בבית הלבן הביעו אנשי מקצוע וגם אנשי ציבור ספקות בנוגע למצבו הנפשי של הנשיא. הגדילה לעשות העצומה שעליה חתמו כעשרות אלפי אנשי מקצוע, ובהם פסיכיאטרים בכירים, ובה נטען כי טראמפ סובל מבעיות נפשיות קשות ביותר ובכך מהווה איום על הסדר הקיים והמשטר בארה"ב. למרות שטראמפ הוא מאיים סדרתי בתביעות לשון הרע, גם הוא כנראה הבין שדבר טוב לא ייצא לו מהעברת הדיון לאולם בית המשפט.

בכל הנוגע לתקשורת, ב-1964 קבע בית המשפט העליון של ארה"ב במשפט "ניו-יורק טיימס נגד סאליבן" כי בנושאים ציבוריים ובנוגע לאנשי ציבור תעמוד לעיתון הגנה - אם לא פעל בזדון". בכך הבטיח העליון לעיתונות זכות חוקתית משמעותית והציב רף גבוה ביותר כלפי פוליטיקאים ואנשי ציבור בתביעות לשון הרע. אמירה כמו זה שהשמיע אולמרט כלפי נתניהו לא היתה עוברת בארה"ב את מפתן בית המשפט. בישראל המצב שונה, ועדיין, ספק רב אם נתניהו יהמר על כך.

יסמין לוי

יסמין לוי | פוסט מורטם

כמו שפתולוג עורך ניתוח לאחר המוות, כך בלוג זה ינתח עם סכין חד אירועים על ציר שבין פוליטיקה, תרבות ובידור, לפני שיהפכו לאדים של תודעה. את הממצאים אגיש כאמת לשעתה תוך שימוש מדוד במונח לכאורה.

לפייסבוק שלי

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ