בלוגים

חוקים משלו / הבלוג של יואב בורוביץ'

כך זה צריך להיות: על העונה הנהדרת של ליגת העל בכדורגל

תחרותיות רחבה בצמרת ובתחתית, הפתעות גדולות, סיפורים מרתקים - רק שזה יימשך כך

4תגובות

כל כך הרבה שנים אנחנו לא זוכים לזה. כמעט תמיד זו קבוצה שרצה לבד, מקסימום שתי קבוצות. כשזה שתי קבוצות אנחנו כבר מרגישים שעושים לנו טובה. שכחנו מה זו ליגת ספורט אמיתית. לכל הפחות, שכחנו איך ליגת ספורט אמיתית צריכה לתפקד. בליגת ספורט אמיתית יש תחרות. לא כל הקבוצות רצות לאליפות או נלחמות נגד הירידה, אבל צריך לפחות כמה כאן וכמה שם. פחות מזה, זה פשוט לא טוב. ואנחנו שכחנו מזה. לא חשבנו שזה בכלל מגיע לנו. כאילו אנחנו בכלל לא יודעים שספורט צריך להיות כזה. 

האמת היא שאין סיבה שתהיה כאן תחרותיות. אין אף גורם שאוכף תחרותיות ולו בהיבט בודד. אפשר להעמיד איזה תקציב שרוצים. אין תקרת שכר. אין מס לוקסוס. אין שום מכניזם אחר שיתרום לתחרותיות, ומי בכדורגל בכלל מדבר על דראפט? אין להתפלא אם כן שאין לנו ליגה תחרותית כמעט אף פעם. יש עשירות וחזקות. יש בינוניות שהן לא פקטור. ויש עניות וחלשות. פה ושם יש חריגות, כמובן, קבוצה פה קבוצה שם, אבל מעבר לזה - התחרותיות האמיתית שואפת לאפס.

שחקני הפועל חיפה במשחק מול הפועל באר שבע
ניר קידר
להמשך הפוסט

הצלחת העתודה מחזקת את הטענה: שני זרים בלבד בליגת העל

אסור שהצלחת הצעירים תסתיר את האמת והיא שלא גדלים כאן מספיק כדורסלנים טובים וגם אלה שגדלים לא זוכים להזדמנויות ראויות. השיטה צריכה להשתנות

3תגובות

מרבית חובבי הכדורסל בישראל לא שמעו כמעט על כל שחקני נבחרת העתודה לפני ההעפלה לגמר בכרתים, והם גם כנראה לא ישמעו עליהם הרבה בשנים שלאחר הטורניר. אפילו כוכבי נבחרת העתודה - תמיד בלאט, רועי הובר ודניאל קופרברג - בקושי עשו עד היום משהו בליגת העל, כאשר האחרים עשו אפילו פחות. קשה להאמין שהם יהפכו לשחקנים בולטים בשנים הקרובות. 

אנחנו בתקופה בה אין כמעט בכלל שחקנים ישראלים בולטים. במשחק האליפות תרמו הישראלים של האלופה, הפועל ירושלים, נקודה אחת בלבד (ליאור אליהו). מכבי תל אביב גירשה את שלושת הישראלים הבכירים שלה (מקל, אוחיון ופניני). וגם בקבוצות הקטנות יותר ישראלים בקושי בלטו, כאשר היוצא מן הכלל שאינו מעיד הוא כרם משעור, שאמנם די כיכב בבני הרצליה אבל עד לפני שנה אין כמעט חובב כדורסל ישראלי שבכלל הכיר אותו. 

שחקני העתודה חוגגים בכרתים
פיב"א
להמשך הפוסט

ניימאר ופאריס: טוב שהחיבור הזה יקרה

כוכב העל הברזילאי מעט איכזב בברצלונה. מעבר שלו לפאריס יגרום טוב לקטארים, אך גם יאפשר לו להיות האלפא דוג של קבוצה גדולה

הסיפור של ניימאר מגלם לא מעט מהרעות החולות של הכדורגל המודרני. 

כוכב העל הברזילאי לא רק הביא לנפילת נשיא ברצלונה כשהצטרף לקבוצה - בגלל סכומי כסף גדולים ובלתי מדווחים שהועברו לאביו/סוכנו - אלא גם שמו נקשר באינספור ספקולציות על העברות כמעט למן הרגע שבו הצטרף למועדון בקטלוניה. מרבית השמועות קישרו את ניימאר למנצ'סטר יונייטד אך בשנה-שנתיים האחרונות אנחנו שומעים בעיקר על פאריס סן ז'רמן בהקשר למעבר אפשרי. ובכן, לפחות לעת עתה נראה כי ניימאר אכן בדרך לבירה הצרפתית. 

ניימאר
רויטרס
להמשך הפוסט

יאללה מכבי - איך כרם משעור מחזיר אותי להיות אוהד מכבי אחרי 30 שנה

הערבי-הישראלי הראשון במכבי, ובכלל בצמרת הכדורסל הישראלי, גורם לי לרצות בהצלחת הצהובים

10תגובות

בדיוק שלושים שנה אני לא אוהד את מכבי תל אביב כדורסל. זה קרה בערב באמצע העונה. מכבי אירחה את הפועל לדרבי ביד אליהו. הגעתי לבד. הייתי אמור לפגוש חבר אבל לא מצאתי אותו. לא היה אז איך ליצור קשר במקרה כזה. היה לי כרטיס לא טוב אבל איכשהו הצלחתי להתפלח למטה. לבסוף ישבתי בכסא שנאמר לי שהוא נשמר לנשיא חיים הרצוג. 

באתי למשחק כאוהד מכבי. אמנם בעיקר באירופה, אבל בכל זאת. גדלתי בבית צהוב. אבא שלי התאמן במגרש מכבי הישן אצל יהושע רוזין. הוא גדל שני בניינים ליד גיורא שפיגל ושיחק איתו "עמודים". אני זוכר את הכאב הגדול של שני ההפסדים הרצופים בגמר גביע אירופה לאלופות מול טרסר מילאנו. אבל בכדורגל הייתי אוהד שרוף יותר.

כרם משעור. קפיצת מדרגה עבור השחקן בן ה-25
הפייסבוק הרשמי של מכבי תל אביב
להמשך הפוסט

רוני חוזר לאברטון: יש לקוות לסוף מהאגדות

גדול הסקוררים של מנצ'סטר יונייטד ונבחרת אנגליה עדיין שנוי במחלוקת. הוא מוכרח לשים לזה סוף עם פינאלה מבריקה בגודיסון פארק

3תגובות

יום לאחר שכתבתי שרומלו לוקאקו עובר למנצ'סטר יונייטד בעבור פרוטות - כ-75 מיליון ליש"ט - מתברר כי אברטון לא כזאת פראיירית; למרות שייתכן כי ניסיונה הנואש של צ'לסי להחזיר אליה את הבן הבלגי האובד העלה את מחירו של לוקאקו ברגע האחרון. אבל כעת ה-75 מת. המחיר הוא 100. 75 בסיס, 15 על בונוסים של הופעות והישגים אישיים ועוד 10 מיליון ליש"ט שעוברים מיונייטד לאברטון בדמות וויין רוני.

חתיכת סיפור יש לנו כאן. וויין רוני, גדול כובשי יונייטד בכל הזמנים, גדול כובשי נבחרת אנגליה בכל הזמנים ולדעת רבים האנגלי הגדול בדורו, חוזר הביתה לגודיסון פארק, היכן שעלה לבוגרים בגיל 16 ומייד זעזע את הכדורגל האנגלי והבינלאומי. "פלה הלבן" אולי היה כינוי קצת מוגזם לטינאייג'ר הסקאוזר אבל הקריירה של רוני עדיין הייתה אגדית.

רוני
Darren Staples/רויטרס
להמשך הפוסט