יונתן אנגלנדר
מק'לווי, ב-2013
מק'לווי, ב-2013קרדיט: מתוך סרטו הזמין ביוטיוב: Photographic Memory
יונתן אנגלנדר

קול של אשה נשמע על רקע מסך שחור. "התמונה הראשונה שהוא סיפר לי על אודותיה היתה של שלושה ילדים על שביל באיסלנד, ב-1965", היא אומרת. המסך השחור מתחלף לשלושה ילדים בלונדינים, בת אחת ושני בנים, אולי אחים, אולי הילדים מאיסלנד, אולי לא. המסך שוב משחיר וכמה שניות אחר כך מופיע מטוס קרב על נושאת מטוסים. "הוא כתב: יום אחד אני אהיה חייב לשים את הכל בתחילת סרט בצירוף מסך שחור ארוך. אם הם לא יראו אושר בתמונה, לפחות הם יראו את השחור", ממשיך הקול.

כך נפתח "ללא שמש", סרטו החשוב ביותר של הבמאי הצרפתי כריס מרקר מ-1983, שהפך ליצירה המזוהה ביותר עם סרטי המסה (Essay Film). זוהי סוגה שולית למדי בהיסטוריה של הקולנוע, שהסרטים המזוהים עמה הם ספק תיעודיים ספק תרגילים אינטלקטואליים, אך כזו שמשכה אליה יוצרים דגולים כמו ז'אן לוק גודאר, אלן רנה ואורסון וולס.

הפתיח של "ללא שמש":

"ללא שמש" הוא במובנים רבים השיא של הז'אנר ותצוגת תכלית של יכולותיו. על רקע מונולוג ארוך של אשה שמספרת על מכתבים ששלח לה צלם המטייל בעולם, מרקר מציג קטעים לא קשורים כביכול מיפן, צרפת, ארה"ב, איסלנד ואפריקה. פסלי מנקי נקו (חתולי מזל), אנשים באוטובוסים, כלבים על החוף, מנזרים, הפגנות - לעתים הם חופפים את המונולוג, שדן בפרוזאי כמו גם בשאלות פילוסופיות עמוקות, ולעתים לא קשורים כלל. העניין בסרט, פרט ליופיין של התמונות המוצגות ועומקו של המונולוג הנשמע, נובע מהמתח המתמיד בין השניים. 

התוצאה, כפי שמעידים סרטי המסה הבולטים, היא לרוב שכלתנית למדי. ללא דמויות להזדהות עמן או עלילה להיאחז בה, לצופה נותר רק הניסיון לרדת לסוף דעתו של היוצר. וולס השתמש בפורמט כדי לדון במהות האמת והשקר (F for Fake), פטריסיו גוזמן סיפר באמצעותו של ההיסטוריה של ההפיכה הצבאית בצ'ילה וגודאר לקח אותו אל הקצה יחד עם ז'אן פייר גורין עם "מכתב לג'ין" - 52 דקות של תמונת סטילס אחת של ג'ין פונדה בווייטנאם, כשברקע שיחה שמנהלים היוצרים. זהו קולנוע שכלתני, מנוכר, אינטלקטואלי. אבל מה אם אפשר היה לשמר את ההרהור הפילוסופי הישיר של סרט המסה, אבל לשלב בו גם רגש וזווית אישית?

סרטי רוס מק'לווי

בדומה ל"ללא שמש", גם "צעדתו של שרמן", סרטו המוכר ביותר של רוס מק'לווי, נפתח במונולוג. צללית מתהלכת בדירת לופט גדולה ומק'לווי אומר: אני "מהדרום (של ארה"ב) ולכל אורך ילדותי שמעתי סיפורים על ההרס ששרמן חולל בדרום. דודה שלי אפילו מחזיקה בעליית הגג שלה ספה שמחוררת בחורי חרבות שהשאירו בה חייליו של שרמן כשחיפשו דברי ערך נסתרים. היא אומרת שלעולם לא תרשה לתקן את החורים". 

בניגוד למרקר, מסעו של מק'לווי אישי עד כאב. הבמאי הוא גם הדמות הראשית של סרטו, האיש שנמצא מאחורי המצלמה ויוצא להתחקות אחר שביל ההרס שהותיר אחריו גנרל צבא הצפון ויליאם שרמן במלחמת האזרחים של ארה"ב - אך לבסוף עוסק יותר מכל בהיסטוריה המשפחתית שלו ובחיי האהבה שלו. מק'לווי מצלם את אחותו נותנת לו עצות על אהבה, את הוריו אוכלים ארוחת בוקר, את בת הדודה הרחוקה שלו מפלרטטת איתו בבוטות, את מורתו לשעבר מפצירה בו להתחתן כבר - וחשוב יותר מכל, את עצמו מנסה להבין על מה הסרט שלו.

התוצאה היא בו בזמן יומן משפחתי (והמלה "יומן", בהקשר הישראלי, אינה מקרית) ויצירה פילוסופית על מהותו של התיעוד הקולנועי. מק'לווי שואל את עצמו שוב ושוב למה הוא מצלם, מה הטעם בכל זה? השוט האהוב עליו, שחוזר בצורות שונות בכל סרטיו, הוא מושא הצילום מול מראה, כשמק'לווי מצלם אותו מאחור ומשתקף בעצמו עם ציוד הצילום שלו. זוהי מהות סרטיו: במקביל תיעוד של קרוביו ושלו עצמו בתהליך הצילום.

לעתים קשה להסביר למה סרט נוגע בך, מדוע משהו מרגש יותר מדברים אחרים. עבורי, סרטיו של מק'לווי יחודיים ומרגשים מאין כמותם. סגנונם מקנה להם תחושה של "סרט משפחתי", כנותו הבלתי מתפשרת של היוצר - שמוכן להפנות את מבטו אל עצמו ולהודות שהוא מבולבל, פוחד, מדוכא - ועינו חדה לפרטים היפים ביותר של היום-יום - אלה סרטים שמצליחים למוטט את חומות הציניות גם של הצופה המנוסה ביותר ולגעת במקום מאוד אמיתי. 

הסרטים זמנים לצפייה חינם ביוטיוב, ואני ממליץ עליהם בחום גדול לכל מי שאוהב קולנוע.

"צעדתו של שרמן"

"זמן לא משמעי"

"עלים בהירים"

יונתן אנגלנדר | |מחוץ לפריים

אלפי סרטים וסדרות מופקים בכל שנה ורק מעט מהם מגיעים לאקרנים ולגופי השידור בישראל. בבלוג זה אנסה להציג קצת מהמבחר העצום שנשאר מחוץ לפריים עבור הצופה הישראלי: קולנוע אסייתי ואפריקאי, אינדי אמריקאי, סדרות שלא הגיעו לנטפליקס ועוד יהלומים שאפשר ללקט ברחבי הרשת.

אני בוגר החוג לקולנוע לתואר ראשון והחוג לספרות אנגלית לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. עובד כעורך בדסק החדשות של "הארץ", נשוי וגר בגבעתיים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ