בלוגים

וירוס במערכת / הבלוג של יוסי דורפמן

אל תפילו את זה על מסי, האשמים בביטול המשחק הם נתניהו ורגב

המשחק המבוטל מול ארגנטינה וכל ההתרחשות סביבו, הוא מראה לדמותנו בשנת ה-70 לישראל, ומציג אותנו כפי שאנחנו נראים באמת בחסות ראש הממשלה שלנו ושרת התרבות והספורט, בארץ ובעולם

המשחק בין ישראל לארגנטינה היה אמור להתקיים בחיפה, אבל אז שרת התרבות והספורט מירי רגב התערבה בהחלטה והשתמשה בכספי הציבור כדי להעביר אותו לירושלים. למה ירושלים? כי המדיניות הישראלית היא לצעוק ללא הרף: "ירושלים היא בירת ישראל!". דווקא הצעקות ההיסטריות האלה גרמו לביטול המשחק, וכעת ישראל כולה נתפסת כלגיטימית פחות, ויותר כאזור מחלוקת. עד כדי כך שאפילו משחק ידידות אי אפשר לקיים בה.

כמו שהעיסוק הפוליטי בקיום האירוויזיון בירושלים, מעמיד בסימן שאלה את לגיטימיות קיום האירוע בישראל; כמו שההתעקשות על העברת השגרירויות לירושלים מעוררת בעולם שאלות לגבי לגיטימיות הריבונות הישראלית על ירושלים; כמו שאוסף חוקי הלאום שמתעקשים להציף את עניין הזכאות לזכויות בישראל משקפים את התנהלות המשטר בישראל; כמו שההתעקשות שתמורת שלום, על שכנינו להכריז שישראל היא מדינת היהודים, גורמת לכך ששאלת הלגיטימיות של ישראל בכלל על הפרק.

רגב ונתניהו במליאת הכנסת
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

משטרה רודפת: למה נעצרו שלוש אקטיביסטיות סביבה בנוגע למבקשי מקלט?

שלוש פעילות חברתיות וסביבתיות נעצרו במהלך מבצע מעצרים של משטרת ישראל, מחשביהן ומכשירי הטלפון שלהן נלקחו ונערך חיפוש בביתן. מה עובר על משטרת ישראל?

במבצע מעצרים של משטרת ישראל, נעצרו שלוש אקטיביסטיות וחיפוש נערך בדירותיהן, בחשד כי היו מעורבות במיצג מחאה בכניסה למשרדי רשות ההגירה בדרום בתל אביב, נגד גירוש מבקשי המקלט. השלוש נלקחו לחקירה במקביל, ולאחריה נאסר עליהן לשוחח זו עם זו במשך 30 ימים.

מעצרן של הפעילות, החקירות שעברו אשר כללו בדיקות פוליגרף, והפעילות המשטרתית בנושא, מעלות שאלות בעניין האופן בו מתייחסת המשטרה לפעילים חברתיים וסביבתיים. ההתנהלות המשטרתית בחקירה, מגלה גם את יחסה הנוקשה של משטרת ישראל בעת הזו, לפעילות נגד גירוש מבקשי המקלט. עוד חושפת התנהלות הרשויות בחקירת המקרה, את קלות ידם של השופטים שמאשרים בחתימתם צווים כמו צווי החיפוש והמעצר שהופעלו נגד הפעילות שנחקרו.

לרה פארן ויעל שמר בכניסה לבתיהן
יוסי דורפמן
להמשך הפוסט

שיטת מלחמת האזרחים של נתניהו: גירוש הוא רק אמצעי

הקרב על גירוש מבקשי המקלט לאפריקה, הוא אחד מקרבות הבלימה החשובים של נתניהו במלחמה כנגד מי שמנסים מנקודת המבט אותה הוא מעוניין להנחיל לתומכיו, "להפיל את שלטון הימין". בכך הוא מאחד את הימין סביבו נגד השמאל

בעוד כמה שבועות צפויה ממשלת ישראל להתחיל במבצע גירוש מבקשי המקלט מישראל לעבר מדינות באפריקה. אקט הגירוש יהיה שיאו של קמפיין גזעני מתוזמר בניצוחו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.

כמה השערות הועלו באשר לסיבות של נתניהו לגרש את מבקשי המקלט מישראל. נכתב נכון כי הגירוש משתלם לנתניהו פוליטית. בהמשך נכתב נכון כי מי שהם המתנגדים הבולטים לגירוש מגיעים מקרב האליטה התרבותית של השמאל הישראלי. אני מסכים גם עם הטענה שגירוש מבקשי המקלט מגיע במקום הטיפול בפריפריה. אך יש סיבה עכשווית ואקטואלית שמביאה של נתניהו ליזום את הקרב על גירוש מבקשי המקלט. אני מציע הסתכלות פרקטית שתסביר מה בדיוק משתלם לנתניהו בגירוש ומדוע החליט בעת הזאת לנהל את קמפיין הגירוש.

נתניהו מסייר בדרום תל אביב בנובמבר האחרון
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

הפיצוץ בין אלדד יניב למני נפתלי: זה היה רק עניין של זמן

הפיכת המאבק לאישי מקטינה אותו ומובילה במקרים רבים את הדמויות המסומנות כמנהיגות המאבק, לעסוק בעצמן במקום ברעיונות שבבסיס המאבק. חבל שהנפגעת העיקרית היא המחאה עצמה

מהרגע שבו מני נפתלי ואלדד יניב סימנו עצמם כמנהיגי המחאה נגד השחיתות השלטונית, זה היה עניין של זמן עד שיגיע הפיצוץ. במאמר קודם הבעתי את עמדתי כנגד ריכוז כוח במאבקים עממיים בידי מנהיגים בודדים. זאת, משום שהתנהלות שכזאת משחקת לידי השלטון המעוניין לפרק את המאבק שמאתגר אותו. על מנת לפגוע במאבק, השלטון ושליחיו השונים, מרכזים מאמצים בפגיעה בדמויות המסומנות כמנהיגי המאבק. באמצעות פגיעה במי שמסומנים כמנהיגים, מייצרת תעמולת השלטון דה לגיטימציה למאבק בכללותו.

כך, אלדד יניב הותקף כמושחת בעצמו וכאישיות מפלגתית – מה שסייע לשלטון לצייר את המחאה הציבורית נגד השחיתות כצבועה, מפלגתית ולא אותנטית; ואילו מני נפתלי הותקף כבעל סיבות אישיות לפעילותו כנגד משפחת נתניהו, וכבעל רצון להתפרסם על גבה – מה שנועד גם כן לצייר את המחאה בכללותה כלא עממית. אבל יש סיבות נוספות לכך שמאבקים ומחאות השואפים להיות עממיים ולהתקיים לאורך זמן, אסור שיונהגו בידי אדם אחד או בידי קבוצה קטנה וסגורה של פעילים.

אלדד יניב, מני נפתלי. קרע בלתי נמנע
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

סגל את סג"ל נגד מאבק הנכים

השלטון נמצא במלחמה תעמולתית נגד מאבק הנכים, בסיוע עיתונאי ימין מקרב הציבור הדתי-לאומי. על הציבור הכללי שלא מזדהה עם המתקפות על הנכים להפסיק לעצום עיניים אל מול מצבם, ולהשמיע קול זעקה

מאבק הנכים הגיע לשלב בו הוא הופך מטרה למתקפות. הביקורת המרכזית מגיעה עכשיו מתקשורת הימין בישראל, ומובלת בידי כמה מנציגי הציונות הדתית בתקשורת המרכזית. העיתונאי עמית סגל תקף בשבוע שעבר בפייסבוק ובחשבון הטוויטר שלו את חסימות הכבישים. כדי להסביר את עמדתו, השווה סגל בין הפגיעה בנכים, לכעסו לכאורה על פיצול ערוץ 2, ובין הקושי של הנכים לקושי של הנהגים שנתקעו בפקקים.

באותו הערב, פתח המגיש אראל סג"ל את תוכנית "הפטריוטים" בערוץ הימין 20, בביקורת על משטרת ישראל שמתירה את המשך פעילות מאבק הנכים. הוא טען ש"יש הסכם. ההסתדרות חתמה עליו, חלק גדול מארגונים הנכים חתמו עליו" ושאל: "זה מותר להם בגלל שהם נכים?".

עמית סגל ואראל סג"ל
להמשך הפוסט

הטקטיקות של השלטון לסימון מנהיגי המאבק

השלטון שנלחם במאבק ציבורי שמנוהל נגדו, עושה שימוש בסימון מי שמתוארים כמנהיגי המאבק ודרך פגיעה בהם מנסה לפגוע במאבק. לכן מאבקים ציבוריים צריכים לפעול נגד ריכוז המאבק בידי דמויות בודדות

ההפגנות בפתח תקווה וברחבי הארץ נגד השחיתות ובעד הדמוקרטיה, קיבלו ככל שהתמידו ביטוי מרכזי בשיח המרכזי בישראל. במקביל לכך, נתניהו והסביבה התומכת בו – הפוליטית והתקשורתית – עברו למתקפה נגד כל אדם או גוף בולט שמציף את מעורבותו ואחריותו לפרשות השחיתות שנקשרו בשמו ובמקורביו. אחת הטקטיקות שבהן בוחרת סביבתו התומכת של נתניהו לנקוט, היא ניסיונות לבצע דה לגיטימציה להפגנות הקוראות ליועץ המשפטי שלא למסמס את החקירות.

בפעילות השלטון מול מאבקים המאתגרים אותו, יש סל כלים קבוע שבו הוא משתמש, כדי לסכל את ההפגנות. כדי לגרום למאבקים שלא לקבל אחיזה בציבור, השלטון פועל להטיל ספק במניעי הפעילים. ככל שהמאבקים משפיעים, ייטען כנגדם כי הם ממומנים בידי גורמים בעלי אינטרס שהוא לא טובת הכלל.

אלדד יניב ומני נפתלי
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

למה גדעון לוי משתף פעולה עם נתניהו במתקפה על ההפגנות?

המתקפה משמאל על ההפגנות נגד השחיתות מגיעה ממקום דומה למתקפה מימין - הפחד מאיבוד הכוח לשלוט בתודעה הישראלית באמצעות השיח המדיני. נתניהו פוחד לאבד את יכולתו להשתמש בשיטות ה"הפרד ומשול", ואילו נציגי השמאל המדיני מפחדים לאבד רלוונטיות

בשבועות האחרונים, פתחו נתניהו וסביבתו הפוליטית והתקשורתית, בהרעשה תעמולתית כבדה שמטרתה לעשות דה לגיטימציה להפגנות נגד השחיתות ובעד הדמוקרטיה. התעמולה מבית נתניהו מנסה לצייר את המפגינים כאנשי שמאל מפלגתיים ומאורגנים. זאת, על מנת לדכא את ההפגנות ובכך לשחרר את היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט ממחוייבות כלפי הציבור, כדי שהלחץ המשמעותי ביותר שיופעל עליו יגיע ממי שמינה אותו לתפקיד, נתניהו.

גדעון לוי שתקף השבוע את ההפגנות וצייר אותן כשייכות לשמאל, הצטרף למקהלה באמירות לא מבוססות, שמי שחוזר עליהן הוא מי שלא ביקר לאורך זמן בהפגנות ולא מכיר את הפעילים בהן.

גדעון לוי, בנימין נתניהו
דודו בכר, בלאס מוהאי / אי-פי
להמשך הפוסט

כל מה שמגוחך בהנחיית בג"ץ התקיים בהפגנה בשבת האחרונה בפתח תקווה

התנהגות המשתתפים בהפגנה אמש הציגה את האבסורד ברעיון למשטר התארגנות אזרחים בישראל המוחים לא רק נגד שחיתות שילטונית, אלא גם למען ערכי דמוקרטיה וחופש הביטוי. ראוי היה שצו בג"ץ שהתיר השתתפותם של 500 מפגינים במקום יגן על זכות המחאה של הציבור - ולא ינסה למשטר אותו

"המפגינים הפרו את תנאי בג"ץ", טענה הודעת דוברות משטרת ישראל שיצאה לתקשורת במהלך ההפגנה ה-40 במספר נגד השחיתות ובעד הדמוקרטיה בכיכר גורן בפתח תקווה. בג"ץ החליט בצו ביניים כי יש להתיר ל-500 אזרחים בלבד להפגין בכיכר, עד להחלטה סופית שצפויה להתקבל בעניין בקרוב. באותה החלטה הטיל בג"ץ על "מארגני ההפגנה" כלשונו לדאוג לסדרנים במקום.

בעקבות צו הביניים, מטעם משטרת ישראל הוצבו במקום ההפגנה גדרות (שכונו על ידי המפגינים "מכלאות") שתחמו שטח המתאים למספר המפגינים ה"מותרים", אבל איש לא עסק בספירתם בפועל. תפקיד הגדר היתה הגבלת חופש הביטוי וההתארגנות של אזרחים בישראל - ומשמעות זו היא שעומדת גם מאחורי צו הביניים של בג"ץ.

מפגינים ברחבת קניון גנים בפתח תקווה
עופר וקנין
להמשך הפוסט

את מי מייצג תושב פתח תקוה שעתר לבג"ץ נגד ההפגנות בעיר?

צדוק בן משה מציג עצמו כיו"ר ועד שכונת כפר גנים ג' כלפי העיתונות ובית המשפט, אלא שכבר שנים ארוכות לא התקיימו בחירות. עכשיו יוצאים התושבים להילחם במי שלשיטתם לא מייצג אותם. תגובת עיריית פתח תקווה: "מבחינת העירייה אין גורם פורמלי שנבחר לנציגות השכונה"

ההפגנות נגד השחיתות ובעד הדמוקרטיה בפתח תקווה, הגיעו בסוף השבוע לשיא חדש – כשהמשטרה נקטה בצעדים אותם לא ראינו עד כה, וחסמה את הכניסות לעיר מכיוונים שונים, כדי למנוע מהמפגינים להגיע למקום. בנוסף, נעצרו מני נפתלי ואלדד יניב, בטענה כי קראו בפייסבוק לצאת ולהפגין בעיר.

ההפגנות שהתקיימו במשך 39 שבועות עד כה בשכונת כפר גנים ג', בה מתגורר היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, ידעו שינויים ביחס המשטרה אליהן. לאחר כמה שבועות של הפגנות בסמוך לביתו של מנדלבליט, החלה המשטרה לנקוט ביד קשה כנגד המפגינים. פסיקת בג"צ הרחיקה את המפגינים מביתו של מנדלבליט, והמשטרה פירשה זאת באופן שאסר כל הפגנה בעיר. פרשנות זאת זכתה לביקורת שופטי העליון, שהתירו את ההפגנות בכיכר גורן וקניון גנים, מרחק של כמה מאות מטרים מביתו של מנדלבליט.

צדוק בן משה
זאב שטרן
להמשך הפוסט

למה הם כל כך אוהבים לשנוא את ההפגנות בפתח תקווה?

חברי קואליציית נתניהו מנסים לעשות דה-לגיטימציה להפגנות נגד השחיתות השלטונית המתקיימות זה השבוע ה-37 ברחבי הארץ. על מה מתבססים המתנגדים ומדוע אסור לציבור להפסיק להשמיע את קולו?

במוצאי השבת מתקיימת, בפעם ה-37, הפגנה נגד שחיתות שלטונית בפתח תקווה. אליה יצטרפו הפגנות בעוד 16 מוקדים נוספים.

מטרתן העיקרית של ההפגנות היא להשפיע על מערכות אכיפת החוק והמשפט בישראל כך שאלה יבצעו תפקידן מול גורמי שלטון שמעורבים במיני פרשות שחיתות. כמשתתף פעיל ובאין מדדים ברורים, אני יוצא מנקודת הנחה שלהפגנות ישנה השפעה על הציבור הישראלי, ושיכולתן להציף שיח נגד השחיתות השלטונית בישראל תגדל בהמשך.

הפגנה נגד השחיתות בשבת האחרונה בפתח תקווה
יוסי דורפמן
להמשך הפוסט

עירית לינור משקרת, וזו לא הפעם הראשונה

לינור ממשיכה להאשים מפגינים כי הם ממומנים, ללא כל ראיה. בכך היא נותנת במה בתוכניתה בגל"צ לתעמולה שקרית שמטרתה להציג את ההפגנות ככאלה שמטרתן לפגוע בישראל. הגיע הזמן שתגבה את דבריה, או שתושעה

עירית לינור תקפה השבוע בתכניתה "המילה האחרונה" בגלי צה"ל, את ההפגנות ברחבי הארץ נגד השחיתות, שהמרכזית בהן מתקיימת בפתח תקווה.

כה אמרה לינור: "ההפגנות האלה, הן ניסיון לגרד איזה משהו... אני רק רוצה להזכיר שהמהות של ההפגנות האלה, שהן כמובן ממומנות על ידי מה שנקרא 'ארגוני חברה אזרחית'".

עירית לינור באולפן גל"צ
אלון רון
להמשך הפוסט

ה"הפגנה" שיזם דוד ביטן רק החלישה את הליכוד

ההפגנה שהתקיימה במוצ"ש בפתח תקווה היתה מהגדולות ביותר מאז החלו ההפגנות הקוראות ליועץ המשפטי אביחי מנדלבליט לקבל החלטה בעניין חקירות השחיתות בהן מעורב בנימין נתניהו

מספר המשתתפים הרב בקניון גנים בפתח תקווה, הוא לא הסממן היחיד להתעצמות גל ההפגנות הנוכחי נגד השחיתות. גם בסוף שבוע שבו המתיחות ביטחונית תפסה את מרב הפוקוס הציבורי, יצאו רבים מהבית. למפגינים בפתח תקווה הצטרפו 13 מוקדים ברחבי הארץ, המהווים את הפריסה הרחבה ביותר עד כה של הפגנות נגד השחיתות. הפגנות נרשמו גם בנהריה, ראש פינה, חיפה, עפולה, חדרה, נתניה, תל אביב, נס ציונה, אשדוד, ירושלים, באר שבע, קרית גת ומודיעין.

בין הקריאות שהושמעו בהפגנות השונות: "הון-שלטון, עולם תחתון", "גם חבר גם חוקר – מנדלבליט תתפטר" ו-"ביבי נתניהו, לכלא מעשיהו". אל הקריאות נגד השחיתות השלטונית, נוספו בשבועות האחרונים קריאות בעד הדמוקרטיה, על רקע מגבלות שונות שהטילו המשטרה והפרקליטות על המפגינים, כולל שימוש בכוח ומעצרים.

הפגנה בקניון גנים בפתח תקווה
ניר קידר
להמשך הפוסט

מעצר כעונש: האם המשטרה משתמשת בכוחה כדי להרתיע מפגינים?

השפלות, אזיקה שלא לצורך, מריחת זמן בתחנה, דרישת תשלום שמפגינים לא יכולים לעמוד בה מהרגע להרגע - האם המשטרה אימצה קצת יותר מדי את "רוח המפקד" של איילת שקד ומשתמשת בכוחה כדי למנוע ממפגינים להפגין?

המפגינים נגד השחיתות השלטונית, טוענים בחודשים האחרונים למדיניות של יד קשה מצד המשטרה, שמלווה במסכת השפלות והתעמרויות. המפגינים בפתח תקווה ובערים נוספות, שקוראים ליועץ המשפטי אביחי מנדלבליט לחדול ממשיכת חקירות רה"מ בנימין נתניהו, מספרים על התנהלות משטרתית שמטרתה להרתיע אותם ואת חבריהם מלצאת להפגין.

נראה שבשנה האחרונה עושה המשטרה שימוש מוגבר במעצרים שנראים לרבים לא מוצדקים, כאשר לצד המעצרים, מופעלת מערכת פעולות שנתפסות אצל פעילים רבים ככאלה שמופעלות שלא למטרתן המקורית, בהן שימוש מוגבר בכוח, הפשטת מפגינים, חיפוש גופני חודרני והטלת תשלום סכומי כסף גבוהים לצורך קניית החירות מדי המשטרה. המפגינים שנעצרים, חשודים לרוב בעצם נוכחותם בהפגנה, שהמשטרה מפרשת כלא חוקית.

הפגנה פתח תקווה
ניר קידר
להמשך הפוסט